(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָ֗ה, לֵאמֹר:
הַדָּבָר
-זהו דבר הנבואה
[1]
אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָ֗ה,
לֵאמֹר
-וכך אמר לו:
[2]
(ב)
קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיּוֹצֵר וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרָי:
קוּם
בזריזות
[3]
וְיָרַדְתָּ
-ורד אל
[4]
בֵּית הַיּוֹצֵר
[5]
וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרָי
שתבין אותם בחוש:
[6]
(ג)
וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר, וְהִנֵּה הוּא (והנהו) עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם:
וָאֵרֵד
[7]
אל
בֵּית הַיּוֹצֵר,
וְהִנֵּה הוּא (והנהו
כתיב
[8]
) עֹשֶׂה מְלָאכָה
-מלאכתו
[9]
עַל הָאָבְנָיִם:
[10]
(ד)
וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת:
וְנִשְׁחַת
-והתקלקל
[11]
הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא
היה
[12]
עֹשֶׂה בַּחֹמֶר
-בטיט
[13]
, והתקלקל בעודו לח
[14]
עוד כאשר היה
[15]
בְּיַד הַיּוֹצֵר,
[16]
וְשָׁב
-וחזר היוצר
[17]
וַיַּעֲשֵׂהוּ
-ועשה מהטיט ההוא
[18]
כְּלִי אַחֵר
שונה מהראשון
[19]
כַּאֲשֶׁר
-כפי שהיה
[20]
יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת:
(ה)
וַיְהִי דְבַר יְהֹוָ֗ה אֵלַי, לֵאמוֹר:
וַיְהִי
-אז היה
[21]
דְבַר יְהֹוָ֗ה
[22]
אֵלַי,
לֵאמוֹר
-וכך אמר:
[23]
(ו)
הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל?! נְאֻם יְהֹוָ֗ה, הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל:
הֲכַיּוֹצֵר
-האם כדרך שהיוצר
[24]
הַזֶּה
עושה עם הטיט שעושה ממנו כלי אחר,
[25]
לֹא אוּכַל
אני
לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל?!
נְאֻם
-אמר
[26]
יְהֹוָ֗ה,
הִנֵּה
באמת
[27]
כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
לעשות בו מה שירצה
[28]
כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל:
(ז)
רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד:
רֶגַע
-יש זמן בו
[29]
אֲדַבֵּר
-אגזור
[30]
עַל גּוֹי
-אומה מהאומות
[31]
וְעַל מַמְלָכָה,
לִנְתוֹשׁ
[32]
וְלִנְתוֹץ
[33]
וּלְהַאֲבִיד
-ולאבד
[34]
אותה על רעתה
[35]
ועל רשעתה:
[36]
(ח)
וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ:
וְ
כאשר
[37]
שָׁב
-ישוב
[38]
הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ
ורשעתו
[39]
אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו
[40]
, אז ברגע ההוא
[41]
כשישתנה בעצמו, תשתנה הגזרה,
[42]
וְנִחַמְתִּי
-ואני מתנחם
[43]
עַל הָרָעָה
והעונש
[44]
אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ
ולא אביא אותם:
[45]
(ט)
וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ:
וְ
כן להיפך,
[46]
רֶגַע
-יש זמן בו
[47]
אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ
להטיב לו כפי מעשיו
[48]
, וכן עשיתי שבניתים ונטעתים:
[49]
(י)
וְעָשָׂה הָרַע (הרעה) בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ:
וְ
אחר כך
[50]
התחרט מדרכיו הטובים
[51]
, וְ
עָשָׂה הָרַע (הרעה
כתיב
) בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי
, אזי כשישנה מעשיו לרעה, תשתנה גם כן הגזרה,
[52]
וְנִחַמְתִּי
[53]
עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ
-לו:
[54]
(יא)
וְעַתָּה אֱמָר נָא אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה, הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה, וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם:
וְעַתָּה
כיון שהדבר כן, אתה הנביא
[55]
אֱמָר נָא
-עכשיו
[56]
אֶל אִישׁ
-אנשי
[57]
יְהוּדָה וְעַל
-ואל
[58]
יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם,
לֵאמֹר
-וכך תאמר להם,
[59]
כֹּה
-כך
[60]
אָמַר יְהֹוָ֗ה,
הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר
-בורא ומחדש
[61]
עֲלֵיכֶם רָעָה,
וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה
להיפרע בה ממכם
[62]
, ואולם הדבר בידכם לתקנו
[63]
, לכן
[64]
שׁוּבוּ נָא
-עתה
[65]
אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם
-ומעשיכם
[66]
, כי כשתשנו את מעשיכם תשתנה גזרתי מרעה לטובה ככלי היוצר:
[67]
(יב)
וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ כִּי אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ, וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע נַעֲשֶׂה:
וְ
ידעתי כי
[68]
כאשר תאמר להם את זה, הם
[69]
אָמְרוּ
-יאמרו לך
[70]
, ליבנו
[71]
נוֹאָשׁ
מהלוך אחרי ה',
[72]
כִּי אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ,
וְ
כל
[73]
אִישׁ
מאתנו
[74]
, כפי
[75]
שְׁרִרוּת
-מראה
[76]
לִבּוֹ הָרָע
ותאוותו
[77]
נַעֲשֶׂה
-יעשה:
[78]
(יג)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל:
לָכֵן כֹּה
-כך
[79]
אָמַר יְהֹוָ֗ה
לנביא, אחר שהודעתי להם שיש מקום לשוב בתשובה וְשֶׁאֶנָּחֵם מהרעה,
[80]
שַׁאֲלוּ נָא
-עתה
[81]
בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה
-כדברים האלה לומר נלך בשרירות הלב?!
[82]
, הרי גם הגויים ישמעו לנביאים המוכיחים ומזהירים מן הרע!
[83]
, אם כן
[84]
שַׁעֲרֻרִת
-דבר מגונה
[85]
עָשְׂתָה
הרבה
[86]
מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל:
[87]
(יד)
הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן אִם יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים:
והמשיל משל ואמר,
[88]
הֲיַעֲזֹב
אדם בימי החום
[89]
מים הנוזלים
[90]
מִצּוּר
-מסלע
[91]
שָׂדַי
-אשר בשדה, שמקורם מהפשרת
[92]
שֶׁלֶג
אשר
[93]
מיער
[94]
לְבָנוֹן
[95]
הנקי?!
[96]
הַ
אִם
ראוי כי
[97]
יִנָּתְשׁוּ
-יִנָּטְשׁוּ
[98]
מַיִם
חיים נובעים שהם
[99]
זָרִים
-זורמים בריבוי
[100]
והמה
[101]
קָרִים
וְ
נוֹזְלִים
שאין טורח לשאוב אותם
[102]
, ובקלות יִלָּקְחוּ?!
[103]
ואיך אם כן
[104]
יהיה מן הראוי לעזוב את המקום המשפיע בכל עת חכמה והשכל בליבות הדורשים אותו?!:
[105]
(טו)
כִּי שְׁכֵחֻנִי עַמִּי, לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה:
כִּי
וכן עשו כאשר
[106]
שְׁכֵחֻנִי עַמִּי,
לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ
-מקטירים הם לצבא השמיים שאין תועלת בעבודתם,
[107]
וַיַּכְשִׁלוּם
-והם מכשילים את עצמם
[108]
בְּדַרְכֵיהֶם
לעזוב
[109]
שְׁבִילֵי עוֹלָם
המתוקנים
[110]
, והכשילום
לָלֶכֶת נְתִיבוֹת
-בדרכים שאינן מתוקנות
[111]
וּבְּ
דֶּרֶךְ
[112]
לֹא סְלוּלָה
-כבושה:
[113]
(טז)
לָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה שְׁרִיקוֹת (שרוקת) עוֹלָם כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ:
ובדרכיהם הרעות הם גורמים
[114]
לָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה
-לשממה,
[115]
שְׁרִיקוֹת
[116]
(שרוקת
כתיב
) עוֹלָם
-לזמן רב ישרקו על חורבנה ושממותה של ארצם,
[117]
כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם
-יתמה
[118]
בליבו
[119]
על השממון
[120]
וְיָנִיד
[121]
בְּרֹאשׁוֹ:
[122]
(יז)
כְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב עֹרֶף וְלֹא פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם:
כְּ
מו
[123]
רוּחַ קָדִים
הנושבת בְּחָזְקָה ומפיצה הכל
[124]
, כך
[125]
אֲפִיצֵם
-אפזרם בְּנוּסָם
[126]
לִפְנֵי
-מפני
[127]
הָ
אוֹיֵב
, ומידה כנגד מידה על כי הפנו אלי עורף
[128]
, אף אני
עֹרֶף וְלֹא פָנִים אֶרְאֵם
-אראה להם
[129]
בְּיוֹם אֵידָם
-שברם:
[130]
(יח)
וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו:
והיה ירמיהו קובל על אנשי ענתות
[131]
ואמר, כשאמרתי להם הנבואה ההיא,
[132]
וַיֹּאמְרוּ
-אמרו אלו לאלו
[133]
לְכוּ
[134]
וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת
[135]
מה לעשות עמו לבל נשמע עוד כדברים האלה,
[136]
כִּי
מה נהיה חסרים במיתתו?! הלא
[137]
לֹא תֹאבַד
בעבור זה
[138]
הַ
תּוֹרָה מִכֹּהֵן
-מיתר הכהנים
[139]
, כי שאר הכהנים יודעים אותה,
[140]
וְ
לא תאבד
[141]
הָ
עֵצָה מֵחָכָם
-מחכמים אחרים אשר יש עמנו,
[142]
וְדָבָר
-וּדְבַר הנבואה לא יהיה נאבד
[143]
מִנָּבִיא
-מיתר הנביאים אשר לא יתנבאו רעה כמותו,
[144]
לְכוּ וְנַכֵּהוּ
נפש
[145]
בַלָּשׁוֹן
, בזה שנלשין עליו למלך בדברים רעים
[146]
כדי שימיתהו
[147]
וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו
שידבר הוא:
(יט)
הַקְשִׁיבָה יְהֹוָ֗ה אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי:
ועל זה אמר ירמיהו
[148]
, הם אומרים שלא יקשיבו לי, אבל אתה
[149]
הַקְשִׁיבָה יְהֹוָ֗ה אֵלָי
[150]
מה שאני מתפלל עליהם טובות,
[151]
וּ
לעומת זאת
[152]
שְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי
-הרבים עִמִּי אשר יתייעצו עלי
[153]
, אם להרגני בחרב או להשקות אותי סם המוות או לכרות לשוני:
[154]
(כ)
הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה?! כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי, זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם:
הַיְשֻׁלַּם
-וכי מן הראוי שישולם
[155]
תַּחַת
-במקום
[156]
טוֹבָה רָעָה?!
כִּי כָרוּ
-חפרו
[157]
שׁוּחָה
-בור
[158]
לְנַפְשִׁי,
[159]
זְכֹר
-תן דעתך לזכור עת
[160]
עָמְדִי לְפָנֶיךָ
בתפילה
[161]
לְדַבֵּר
-לבקש
[162]
עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב
-להעביר
[163]
אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם:
[164]
(כא)
לָכֵן תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב, וְהַגִּרֵם עַל יְדֵי חֶרֶב, וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה:
לָכֵן
הואיל והם משלמים לי רעה תחת טובה,
[165]
תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם
שישארו בעיר
[166]
לָרָעָב,
וְהַגִּרֵם
-ושפוך דמיהם
[167]
עַל יְדֵי חֶרֶב,
וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת
מבניהן
[168]
וְאַלְמָנוֹת
מבעליהן,
[169]
וְאַנְשֵׁיהֶם
של האלמנות
[170]
יִהְיוּ הֲרֻגֵי
מלאך
[171]
הַ
מָוֶת
[172]
, וְ
בַּחוּרֵיהֶם
הגיבורים יהיו
[173]
מֻכֵּי חֶרֶב
ע"י גייסות
[174]
בַּמִּלְחָמָה:
[175]
(כב)
תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי כָרוּ שׁוּחָה (שיחה) לְלָכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי:
תִּשָּׁמַע זְעָקָה
-זעקת שבר
[176]
מִבָּתֵּיהֶם
כשיבוא הרע בפתאומיות
[177]
כִּי
-כאשר
[178]
תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם
לבל ידעו להיזהר מהם
[179]
, וזאת
[180]
כִּי כָרוּ
-חפרו
[181]
שׁוּחָה
-בור
[182]
(שיחה
כתיב
) לְלָכְדֵנִי,
[183]
וּפַחִים
[184]
טָמְנוּ לְרַגְלָי
-ללכוד רגלי:
[185]
(כג)
וְאַתָּה יְהֹוָ֗ה יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם, וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי וְיִהְיוּ (והיו) מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם:
ולפי שהיו להם עצות רבות בעניינו לכן אמר,
[186]
וְאַתָּה יְהֹוָ֗ה יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת
-להמיתני,
[187]
אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם,
וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי
-תמחק,
[188]
וְיִהְיוּ (והיו
כתיב
) מֻכְשָׁלִים
אף כאשר ילכו
[189]
לְפָנֶיךָ
בדרך מצוותיך,
[190]
בְּעֵת אַפְּךָ
[191]
אז
[192]
עֲשֵׂה בָהֶם
נקם:
[193]