(א)
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה, הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים:
לאחר שראה הנביא בנבואתו את משל החומר ביד היוצר, שאם ישבר הכלי ישוב ויתקנהו ויעשהו כלי אחר, ראה עתה משל אחר, שכאשר יצאו ישראל מיד ה' ומרשותו ע"י עבודת נֵכָר, הם דומים ככלי יוצר שכבר הוסק בכבשן ונגמר, שאז אם הוא נשבר אין לו תקנה, וכך מספר הנביא,
[1]
כֹּה
-כך
[2]
אָמַר
לי
[3]
יְהֹוָ֗ה,
הָלֹךְ
-לך
[4]
וְקָנִיתָ
-וקנה
[5]
בַקְבֻּק
-צלוחית
[6]
, ואת הצלוחית תקנה
[7]
מִ
יוֹצֵר חָרֶשׂ
-חרס,
[8]
וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים
ילכו עמך
[9]
כשתלך לקנותו:
[10]
(ב)
וְיָצָאתָ אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם, אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית (החרסות וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ:
וְיָצָאתָ
-ותצא
[11]
אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם,
[12]
אֲשֶׁר
מול
[13]
פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית
[14]
(החרסות
כתיב),
וְקָרָאתָ
-ותתנבא
[15]
שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ:
[16]
(ג)
וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָ֗ה מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם, כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו:
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר,
[17]
שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָ֗ה מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם,
כֹּה
-כך
[18]
אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ
-השומע את הרעה ההיא
[19]
תִּצַּלְנָה
-ירעשו
[20]
אָזְנָיו:
(ד)
יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְנַכְּרוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם, הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה וּמָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם:
יַעַן
-בעבור
[21]
אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי
-עזבו אותי,
[22]
וַיְנַכְּרוּ
-וייחדו לעבודת נכר
[23]
אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה,
[24]
וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם,
הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה
קטרו בו,
[25]
וּ
מלבד העבודה זרה, עוד
[26]
מָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה
[27]
דַּם נְקִיִּם
-דם הילדים שהקריבום לעבודה זרה:
[28]
(ה)
וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי, וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי:
וביאר מהו "דם הנקיים" באומרו,
[29]
וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ
להיות
[30]
לְ
עֹלוֹת לַבָּעַל
, דבר
אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי
אפילו לא בשבילי,
[31]
וְ
עליו
לֹא דִבַּרְתִּי,
[32]
וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי
לשאול דבר כזה:
[33]
(ו)
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָ֗ה, וְלֹא יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד" הַתֹּפֶת" וְ"גֵיא בֶן הִנֹּם" כִּי אִם" גֵּיא הַהֲרֵגָה:
לָכֵן
מפני הרעות האלה,
[34]
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם
-אמר
[35]
יְהֹוָ֗ה,
וְלֹא יִקָּרֵא
אז
[36]
לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד"
הַתֹּפֶת"
[37]
וְ"
גֵיא בֶן הִנֹּם"
[38]
כִּי אִם"
גֵּיא הַהֲרֵגָה
" לרוב העם שיהרגו שמה:
[39]
(ז)
וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ:
וּבַקֹּתִי
-וארוקן
[40]
אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה
ולא ימצאו עצה להינצל,
[41]
וְהִפַּלְתִּים
-ואפיל אותם
[42]
בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם,
וְנָתַתִּי
-ואתן
[43]
אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ
[44]
כי לא יקברו:
[45]
(ח)
וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ:
ועל כי נִכְּרוּ את המקום הזה,
[46]
וְשַׂמְתִּי
-ואשים
[47]
אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה
-לתמהון
[48]
וְלִשְׁרֵקָה
-ולהיות שורקים עליה,
[49]
כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם
-יתמה
[50]
וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ:
(ט)
וְהַאֲכַלְתִּים אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם, וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם:
וְ
על כי היו שורפים בניהם לבעל,
[51]
הַאֲכַלְתִּים
-אַאֲכִיל אותם
[52]
אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם,
וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ
, וזאת משום שיהיו חסרים ממאכל
[53]
בְּמָצוֹר
-בגלל המצור
[54]
וּבְמָצוֹק
-ובגלל המצוקה
[55]
אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם
עד אשר יגיעו לאכול את ילדיהם ורעיהם:
[56]
(י)
וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ:
ואחרי שהזכיר את הנרמז במשל הבקבוק, צִוָּהוּ ה',
[57]
וְשָׁבַרְתָּ
-ותשבור
[58]
הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ
-עמך:
[59]
(יא)
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד; וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ מֵאֵין מָקוֹם לִקְבּוֹר:
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר
[60]
אֲלֵיהֶם,
כֹּה
-כך
[61]
אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת
, כמו שנשבר הבקבוק
[62]
כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת,
כַּאֲשֶׁר
-כמו
[63]
שֶׁ
יִשְׁבֹּר
איש
[64]
אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר
[65]
אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵה
-להרפא
[66]
עוֹד;
[67]
וּבְתֹפֶת
[68]
יִקְבְּרוּ
את ההרוגים
[69]
מֵאֵין
-עד שלא יִמָּצֵא שם עוד
[70]
מָקוֹם לִקְבּוֹר:
(יב)
כֵּן אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה נְאֻם יְהֹוָ֗ה וּלְיוֹשְׁבָיו, וְלָתֵת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת:
וכמו שאמרתי
[71]
כֵּן
-כך
[72]
אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה נְאֻם
-אמר
[73]
יְהֹוָ֗ה וּלְיוֹשְׁבָיו,
וְ
לא רק שהתופת תימלא פגרי אדם, אלא כך אעשה
[74]
לָתֵת
גם
[75]
אֶת הָעִיר הַזֹּאת
[76]
כְּתֹפֶת
המלאה מהרוגי הילדים המומתים למולך:
[77]
(יג)
וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים:
וְהָיוּ
-וְיִהְיוּ
[78]
בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים
, וזה יהיה
[79]
לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ
-ונסכו
[80]
נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים
, שמפני שקיטרו על גגות הבתים דינם כבמות ע"ז שצריכים ניתוץ והריסה:
[81]
(יד)
וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהֹוָ֗ה שָׁם לְהִנָּבֵא וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָ֗ה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם:
וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהֹוָ֗ה שָׁם לְהִנָּבֵא
[82]
ולעשות את מעשה הבקבוק,
[83]
וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָ֗ה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם:
[84]
(טו)
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עָרֶיהָ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי:
כֹּה
-כך
[85]
אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת
[86]
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
[87]
הִנְנִי מֵבִי
-מביא
[88]
אֶל הָעִיר הַזֹּאת
[89]
וְעַל כָּל עָרֶיהָ
-הערים הסמוכות לה
[90]
אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם
[91]
לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי
ולא רצו לשוב ולכן נחתם גזר דינם:
[92]