(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה עַל יִרְמְיָהוּ עַל כָּל עַם יְהוּדָה, בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל:
בפרק זה מובא
הַדָּבָר
-מראה הנבואה
[1]
אֲשֶׁר הָיָה עַל
-אל
[2]
יִרְמְיָהוּ עַל כָּל עַם יְהוּדָה,
[3]
בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים
-למלכות יהויקים
[4]
בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,
הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית
-הראשונה
[5]
לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
[6]
, שנה שנחתם גזר דינם שיגלו ושישתו את כוס החֵמה; וקודם גזר הדין אמר הקב"ה לנביא להוכיחם אולי ישובו ולא יחתם גזר דינם:
[7]
(ב)
אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל כָּל עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם, לֵאמֹר:
וזהו הדבר
אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל כָּל עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם,
[8]
לֵאמֹר
-וכך אמר:
[9]
(ג)
מִן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֵלָי וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם:
מִן
-מאז
[10]
שנת הַ
שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְ
מלכות
[11]
יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה,
זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה
[12]
אשר
הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֵלָי
בנבואה להזהירכם לשוב מדרך הרעה,
[13]
וָאֲדַבֵּר
-ואני דיברתי
[14]
אֲלֵיכֶם
את דבר הנבואה
[15]
, ולא פעם אחת בלבד אלא
[16]
אַשְׁכֵּים
-הייתי משכים
[17]
וְדַבֵּר
-ומדבר תמיד,
[18]
וְ
אולם אתם
[19]
לֹא שְׁמַעְתֶּם:
(ד)
וְשָׁלַח יְהֹוָה אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ:
וְ
עוד
[20]
שָׁלַח יְהֹוָה אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים
ולא בפעם אחת, אלא
[21]
הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ,
[22]
וְ
אולם אתם
[23]
לֹא שְׁמַעְתֶּם
לקבל את הדברים,
[24]
וְ
גם
[25]
לֹא הִטִּיתֶם
כלל
[26]
אֶת אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ:
(ה)
לֵאמֹר, שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, וּשְׁבוּ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם:
והלא כל הנבואות היו לטובתכם
[27]
לֵאמֹר,
שׁוּבוּ נָא
-עתה
[28]
אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם,
[29]
וּ
בעבור זה
[30]
תֵּ
שְׁבוּ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם
[31]
וְעַד עוֹלָם:
[32]
(ו)
וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם, וְלֹא תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְלֹא אָרַע לָכֶם:
וְ
גם אם לא תשובו מיתר העבירות, על כל פנים
[33]
אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם,
וְלֹא תַכְעִיסוּ אוֹתִי
באלילים העשויים
[34]
בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם,
וְ
כך תרוויחו, כי למרות שלא אשוב להיטיב אתכם
[35]
, לפחות
לֹא אָרַע
-אעשה רעה
[36]
לָכֶם:
[37]
(ז)
וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי נְאֻם יְהֹוָה לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי (הכעסוני) בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם לְרַע לָכֶם:
וְ
למרות שהדבר היה לטובתכם,
[38]
לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי נְאֻם
-אמר
[39]
יְהֹוָה
, ולא היה זה אלא
[40]
לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי (הכעסוני
כתיב
[41]
) בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם
, וההכעסה תהיה באמת
[42]
לְרַע לָכֶם:
[43]
(ח)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, יַעַן אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דְּבָרָי:
ומאחר שלא שבתם,
[44]
לָכֵן כֹּה
-כך
[45]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת,
[46]
יַעַן
-בעבור
[47]
אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דְּבָרָי:
[48]
(ט)
הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן נְאֻם יְהֹוָה, וְאֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי, וַהֲבִאֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב וְהַחֲרַמְתִּים, וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם:
הִנְנִי שֹׁלֵחַ
בכם משלחת מלאכי רעים,
[49]
וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת
-ממלכות
[50]
צָפוֹן
[51]
נְאֻם
-אמר
[52]
יְהֹוָה,
וְ
אשלח אותם
[53]
אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי,
[54]
וַהֲבִאֹתִים
-ואביא אותם
[55]
עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב
-היושבים סביבות ארץ ישראל,
[56]
וְהַחֲרַמְתִּים,
[57]
וְשַׂמְתִּים
-ואשים אותם
[58]
לְשַׁמָּה
[59]
וְלִשְׁרֵקָה
[60]
וּלְחָרְבוֹת
-ולחורבה
[61]
עוֹלָם
-שתשאר זמן רב:
[62]
(י)
וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל רֵחַיִם, וְאוֹר נֵר:
וְהַאֲבַדְתִּי
-וְאַאֲבִיד
[63]
מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה,
קוֹל
שמחת
[64]
חָתָן וְקוֹל
שמחת
[65]
כַּלָּה,
קוֹל רֵחַיִם,
[66]
וְאוֹר נֵר
[67]
, כי שממה לגמרי תהיה הארץ:
[68]
(יא)
וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה, לְשַׁמָּה, וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה:
וְהָיְתָה
-ותהיה
[69]
כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה,
[70]
לְשַׁמָּה,
[71]
וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
[72]
אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה:
(יב)
וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה אֶת עֲוֹנָם, וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם:
וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה
[73]
אֶפְקֹד
-אזכור
[74]
עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא
[75]
נְאֻם
-אמר
[76]
יְהֹוָה אֶת עֲוֹנָם,
[77]
וְ
כך גם
עַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים,
[78]
וְשַׂמְתִּי
-ואשים
[79]
אֹתוֹ
-את הגוי ההוא
לְשִׁמְמוֹת
-לשממת
[80]
עוֹלָם:
(יג)
וְהֵבֵאתִי (והבאותי עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ, אֵת כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל כָּל הַגּוֹיִם:
וְהֵבֵאתִי (והבאותי
כתיב)
-ואביא
[81]
עַל הָאָרֶץ הַהִיא
[82]
אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ,
אֵת
-וכן אביא עליה את
[83]
כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר
-בסוף הספר
[84]
הַזֶּה אֲשֶׁר נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל כָּל
יתר
[85]
הַגּוֹיִם:
[86]
(יד)
כִּי עָבְדוּ בָם גַּם הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:
כִּי עָבְדוּ
-יעבדו
[87]
בָם
[88]
גַּם הֵמָּה
[89]
גּוֹיִם רַבִּים
[90]
וּמְלָכִים גְּדוֹלִים
, וישיבו להם על כל הרעות שעשו להם,
[91]
וְשִׁלַּמְתִּי
-ואשלם
[92]
לָהֶם
[93]
בזה
[94]
כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:
[95]
(טו)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי, קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי, וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם:
ולפי שניבא ירמיהו על כל הגויים אשר יחריב נבוכדנצר, הראהו הקב"ה במראה הנבואה מי הם, והראהו בנבואות כאילו היה מצווה אותו שיקח כוס יין, והוא אומרו,
[96]
כִּי כֹה
-כך
[97]
אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי,
קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן
, כוס
[98]
הַחֵמָה הַזֹּאת
[99]
מִיָּדִי,
וְהִשְׁקִיתָה
-ותשקה
[100]
אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם
[101]
אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם:
[102]
(טז)
וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם:
וְשָׁתוּ
-וישתו,
[103]
וְהִתְגֹּעֲשׁוּ
-וישתגעו
[104]
וְהִתְהֹלָלוּ
-וישתטו
[105]
מִפְּנֵי
-מאימת
[106]
הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם
-ביניהם:
[107]
(יז)
וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְהֹוָה, וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהֹוָה אֲלֵיהֶם:
ומתאר הנביא את המשך מראה הנבואה באומרו,
[108]
וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְהֹוָה,
וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהֹוָה אֲלֵיהֶם:
[109]
(יח)
אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה, וְאֶת מְלָכֶיהָ, אֶת שָׂרֶיהָ, לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה, לְשַׁמָּה, לִשְׁרֵקָה, וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה,
[110]
וְאֶת מְלָכֶיהָ,
[111]
אֶת שָׂרֶיהָ,
לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה,
לְשַׁמָּה,
[112]
לִשְׁרֵקָה,
[113]
וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם
בו נכתב הספר
הַזֶּה:
[114]
(יט)
אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ:
אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם
[115]
וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ:
(כ)
וְאֵת כָּל הָעֶרֶב, וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ, וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד:
וְ
אחריו
[116]
אֵת כָּל הָעֶרֶב,
[117]
וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ,
וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים,
וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד:
[118]
(כא)
אֶת אֱדוֹם וְאֶת מוֹאָב וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן:
אֶת אֱדוֹם וְאֶת מוֹאָב וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן:
(כב)
וְאֵת כָּל מַלְכֵי צֹר, וְאֵת כָּל מַלְכֵי צִידוֹן, וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם:
וְאֵת כָּל מַלְכֵי צֹר,
וְאֵת כָּל מַלְכֵי צִידוֹן,
[119]
וְאֵת מַלְכֵי הָאִי
-האיים
[120]
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר
-בפאת
[121]
הַיָּם:
(כג)
וְאֶת דְּדָן וְאֶת תֵּימָא וְאֶת בּוּז וְאֵת כָּל קְצוּצֵי פֵאָה:
וְאֶת דְּדָן וְאֶת תֵּימָא וְאֶת בּוּז וְאֵת כָּל קְצוּצֵי
-השוכנים בקצוות
[122]
פֵאָה
-בקצה העולם:
[123]
(כד)
וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר:
וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב
-הערביים השוכנים בישוב,
[124]
וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב
-הערביים
[125]
הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר:
[126]
(כה)
וְאֵת כָּל מַלְכֵי זִמְרִי, וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֵילָם, וְאֵת כָּל מַלְכֵי מָדָי:
וְאֵת כָּל מַלְכֵי זִמְרִי,
[127]
וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֵילָם,
וְאֵת כָּל מַלְכֵי מָדָי:
(כו)
וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל אָחִיו וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם:
וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל
[128]
אָחִיו
ישתו את כוס החמה,
[129]
וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת
-ממלכות
[130]
הָאָרֶץ
[131]
אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ
[132]
יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם:
[133]
(כז)
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם:
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר
[134]
אֲלֵיהֶם,
כֹּה
-כך
[135]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
שְׁתוּ
יין החֵמה
[136]
וְשִׁכְרוּ
-ותהיו שיכורים,
[137]
וּקְיוּ
-ותקיאו
[138]
וְנִפְלוּ
-ותִּפְּלוּ לארץ
[139]
וְלֹא תָקוּמוּ
[140]
מִפְּנֵי הַחֶרֶב
[141]
אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם:
[142]
(כח)
וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ:
וְהָיָה כִּי
-אם
[143]
יְמָאֲנוּ לָקַחַת הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת
[144]
וְאָמַרְתָּ
-תאמר
[145]
אֲלֵיהֶם,
כֹּה
-כך
[146]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת,
שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ
בעל כרחכם:
[147]
(כט)
כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ! כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת:
כִּי הִנֵּה בָעִיר
ירושלים
[148]
אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ
[149]
אָנֹכִי מֵחֵל
-מתחיל
[150]
לְהָרַע
-להביא הרעה
[151]
ומזלו של נבוכדנצר ישלוט עליהם,
[152]
וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ
[153]
מהרעה?!
[154]
לֹא תִנָּקוּ!
[155]
כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם
-אמר
[156]
יְהֹוָה צְבָאוֹת:
(ל)
וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ הֵידָד", כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ
-ותאמר
[157]
אֲלֵיהֶם,
יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג,
וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ,
[158]
שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ
-חורבן ביתו"
[159]
הֵידָד",
[160]
כְּדֹרְכִים
-כדורכי הענבים
[161]
יַעֲנֶה
-ירים קולו
[162]
אֶל
-על
[163]
כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
לגזור עליהם חורבן ואבדון:
[164]
(לא)
בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב, נְאֻם יְהֹוָה:
בָּא
קול
[165]
שָׁאוֹן
ה'
[166]
עַד קְצֵה הָאָרֶץ
[167]
כִּי רִיב לַיהוָה בַּגּוֹיִם
-עם כל הגויים,
[168]
נִשְׁפָּט
-יתווכח
[169]
הוּא לְכָל
-עם כל
[170]
בָּשָׂר
, והויכוח יהיה אשר את
[171]
הָרְשָׁעִים נְתָנָם
-יתן הקב"ה
[172]
לַחֶרֶב,
[173]
נְאֻם
-כך אמר
[174]
יְהֹוָה:
(לב)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל גּוֹי וְסַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ:
כֹּה
-כך
[175]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת,
הִנֵּה רָעָה
[176]
יֹצֵאת
-תצא
[177]
מִגּוֹי אֶל גּוֹי
שאני מסכסך זה בזה,
[178]
וְסַעַר
[179]
גָּדוֹל יֵעוֹר
-יתעורר
[180]
מִיַּרְכְּתֵי
-מסוף
[181]
הָ
אָרֶץ:
[182]
(לג)
וְהָיוּ חַלְלֵי יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ:
וְהָיוּ
-ויהיו
[183]
חַלְלֵי יְהֹוָה
[184]
בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ
, ויהיו כה רבים עד אשר
[185]
לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ
במקום מיוחד
[186]
וְלֹא יִקָּבֵרוּ
[187]
, אלא
[188]
לְדֹמֶן
-כמו הזבל
[189]
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ
מונחים:
[190]
(לד)
הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ, וְהִתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן, כִּי מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבוֹחַ וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה:
למלכי יהודה ושריו יאמר,
[191]
הֵילִילוּ
-תיללו
[192]
אתם
[193]
הָרֹעִים
-מנהיגי העם
[194]
וְזַעֲקוּ,
וְהִתְפַּלְּשׁוּ
-והתגלגלו בעפר
[195]
אתם
[196]
אַדִּירֵי הַצֹּאן,
[197]
כִּי מָלְאוּ
-נשלמו
[198]
יְמֵיכֶם לִטְבוֹחַ
-להביא מקצתכם לטביחה,
[199]
וּ
למקצתכם
[200]
בא זמן
[201]
תְפוֹצוֹתִיכֶם
-להיות נפוצים בגולה,
[202]
וּנְפַלְתֶּם
-ותפלו
[203]
כִּכְלִי חֶמְדָּה:
[204]
(לה)
וְאָבַד מָנוֹס מִן הָרֹעִים, וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן:
וְ
אל תחשבו להינצל מהרעה
[205]
, כי לא תוכלו לברוח מהאויב, שכן
[206]
בעת הטבח
[207]
אָבַד
-יֹאבַד
[208]
מָנוֹס
[209]
מִן הָרֹעִים,
וּפְלֵיטָה
[210]
תֹּאבַד
[211]
מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן:
[212]
(לו)
קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן, כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת מַרְעִיתָם:
ומקונן הנביא ואומר
[213]
, הנה נשמע
[214]
קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן,
כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה
[215]
אֶת
מקום
[216]
מַרְעִיתָם:
[217]
(לז)
וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף יְהֹוָה:
וְנָדַמּוּ
-וְיֵחָרְבוּ וְיִכָּרְתוּ
[218]
נְאוֹת
[219]
הַשָּׁלוֹם
[220]
מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף יְהֹוָה
שיחרה בהם:
[221]
(לח)
עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ:
עָזַב
-כל מדור יהיה נעזב מבעליו ולא יזכר בו
[222]
כַּכְּפִיר
-כמו הכפיר שאינו זוכר את
[223]
סֻכּוֹ
-סוכתו אחרי שֶׁעֲזָבָהּ,
[224]
כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרוֹן
חרב
[225]
הַיּוֹנָה
[226]
-האויב המאנה ואונס אותם,
[227]
וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ
של הקב"ה באה החרב, ולא במקרה באה:
[228]