/ ירמיהו פרק נב'

פסוקים

ירמיהו פרק נב'

(א) בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל (חמיטל) בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה: בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ -בעת שנתמנה למלך, [1] וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל (חמיטל כתיב ) בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה:
(ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִם: וַיַּעַשׂ הָרַע [2] בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִם:
(ג) כִּי עַל אַף יְהֹוָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַם וִיהוּדָה עַד הִשְׁלִיכוֹ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל: כִּי עַל -בעבור [3] אַף -שהרגיזו את [4] יְהֹוָה וחמתו הָיְתָה כל כך גדולה [5] בִּירוּשָׁלַם וִיהוּדָה עַד שגזר הִשְׁלִיכוֹ -להשליך [6] אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו , לכן גרם לצדקיהו למרוד במלך בבל [7] , וזו תהיה סיבה שתתחיל הגלות לשלחם מעל פניו, [8] וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל , וכך התחיל החורבן: [9]
(ד) וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב: וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ -למלכות צדקיהו, [10] בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר [11] מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק [12] סָבִיב:
(ה) וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר [13] עַד עַשְׁתֵּי -אחת [14] עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ:
(ו) בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ: בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי הוא חודש תמוז, בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ [15] וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ:
(ז) וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה: וַתִּבָּקַע הָעִיר על ידי חיל נבוכדנצר [16] וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ -ברחו, [17] וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ הַ שַׁעַר אשר עמד [18] בֵּין הַחֹמֹתַיִם -שתי החומות [19] אֲשֶׁר עַל -ליד [20] גַּן הַמֶּלֶךְ, [21] וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ -בדרך ההולכת [22] הָעֲרָבָה -אל ערבות יריחו: [23]
(ח) וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ, וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו: וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ, [24] וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ -נתפזרו [25] מֵעָלָיו:
(ט) וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים: וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בחוזקה, [26] וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה -לרבלה [27] בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים -דברי דין [28] על שעבר על השבועה [29] ומרד בו: [30]
(י) וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו, וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה: וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו, [31] וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה [32] שָׁחַט בְּרִבְלָתָה -ברבלה: [33]
(יא) וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בֵית (בבית) הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ: וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם -בשלשלאות נחושת, [34] וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה -לבבל, [35] וַיִּתְּנֵהוּ בֵית (בבית כתיב ) הַפְּקֻדֹּת -הסוהר [36] עַד יוֹם מוֹתוֹ:
(יב) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם: וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הוא חודש אב, [37] בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, [38] הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, [39] בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים [40] וְ עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם לשמשו: [41]
(יג) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהֹוָה, וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית מקדשו של [42] יְהֹוָה, וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, וְאֶת כָּל בֵּית -ביתו של [43] הַגָּדוֹל -אדם גדול [44] שָׂרַף בָּאֵשׁ:
(יד) וְאֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת רַב טַבָּחִים: וְאֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ -שברו וכתתו [45] כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת -עִם [46] רַב טַבָּחִים -שר על ההורגים במצות המלך: [47]
(טו) וּמִדַּלּוֹת הָעָם, וְאֶת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הָאָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים: וּמִדַּלּוֹת -ומעניי [48] הָעָם, [49] וְאֶת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר אשר לא נהרגו, [50] וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ -יצאו ומסרו עצמם [51] אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל לעובדו, [52] וְאֵת יֶתֶר הָאָמוֹן -ההמון [53] הנשארים בכל ערי יהודה [54] הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים:
(טז) וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים: וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ [55] הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים -לעבודת הכרמים, [56] וּלְיֹגְבִים -לעבוד בשדות בחפירות ובורות: [57]
(יז) וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה, וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים, וַיִּשְׂאוּ אֶת כָּל נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה: וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה, וְאֶת הַמְּכֹנוֹת של הכיורות, [58] וְאֶת יָם [59] הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים, וַיִּשְׂאוּ אֶת כָּל נְחֻשְׁתָּם -הנחושת שלהם [60] בָּבֶלָה -לבבל: [61]
(יח) וְאֶת הַסִּרוֹת, וְאֶת הַיָּעִים, וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת, וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, וְאֶת הַכַּפּוֹת, וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶם לָקָחוּ: וְאֶת הַסִּרוֹת, [62] וְאֶת הַיָּעִים, [63] וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת, [64] וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, [65] וְאֶת הַכַּפּוֹת, [66] וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ -עשויים לעבוד ולשרת [67] בָהֶם בבית המקדש, [68] לָקָחוּ חיל כשדים לעצמם: [69]
(יט) וְאֶת הַסִּפִּים, וְאֶת הַמַּחְתּוֹת, וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת, וְאֶת הַסִּירוֹת, וְאֶת הַמְּנֹרוֹת, וְאֶת הַכַּפּוֹת, וְאֶת הַמְּנַקִיוֹת, אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים: וְאֶת הַסִּפִּים, [70] וְאֶת הַמַּחְתּוֹת, [71] וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת, [72] וְאֶת הַסִּירוֹת, [73] וְאֶת הַמְּנֹרוֹת, וְאֶת הַכַּפּוֹת, [74] וְאֶת הַמְּנַקִיוֹת, [75] אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף [76] , הכל [77] לָקַח רַב טַבָּחִים:
(כ) הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם, הַיָּם אֶחָד, וְהַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחַת הַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָֹה, לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה: הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם, הַיָּם אֶחָד, וְהַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחַת -ליד [78] הַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָֹה, [79] לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם -לנחושת של [80] כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה: [81]
(כא) וְהָעַמּוּדִים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת (קומה) הָעַמֻּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת נָבוּב: וְהָעַמּוּדִים שלקח, [82] שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת (קומה כתיב ) הָעַמֻּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ -היה מסבב את היקף העמוד, [83] וְעָבְיוֹ -ועובי דופני העמוד [84] אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת סביב [85] נָבוּב -חלול: [86]
(כב) וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת, וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּשְׂבָכָה וְרִמּוֹנִים עַל הַכּוֹתֶרֶת סָבִיב, הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי, וְרִמּוֹנִים: וְכֹתֶרֶת עָלָיו -על העמוד ממעל, עשויה [87] נְחֹשֶׁת, וְקוֹמַת -וגובה [88] הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת [89] חָמֵשׁ אַמּוֹת, [90] וּשְׂבָכָה -ומעשה רשת [91] וְרִמּוֹנִים עַל הַכּוֹתֶרֶת סָבִיב, [92] הַכֹּל נְחֹשֶׁת הכותרת והרימונים, [93] וְכָאֵלֶּה -וכדמות הכותרת והשבכה שהיה לעמוד האחד היה גם [94] לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי, וְ גם [95] רִמּוֹנִים היה לעמוד השני: [96]
(כג) וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה כָּל הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל הַשְּׂבָכָה סָבִיב: וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה -לרוח האולם [97] , וסך [98] כָּל הָרִמּוֹנִים לטור האחד [99] מֵאָה [100] , והיו תלויים [101] עַל הַשְּׂבָכָה סָבִיב:
(כד) וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה, וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף: וַיִּקַּח נבוזראדן רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה הַ כֹּהֵן הָרֹאשׁ -הגדול, [102] וְאֶת צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה, [103] וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף [104] -השוערים [105] שמפתחות העזרה מסורות להם: [106]
(כה) וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ, וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בְּתוֹךְ הָעִיר: וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס -שר [107] אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה פָקִיד -ממונה [108] עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וְשִׁבְעָה [109] אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ [110] אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר ולא ברחו ממנה, [111] וְאֵת הַ סֹפֵר של [112] שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ, [113] וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם -ממכובדי עם [114] הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים -אשר נמצאו [115] בְּתוֹךְ הָעִיר ולא ברחו: [116]
(כו) וַיִּקַּח אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, וַיֹּלֶךְ אוֹתָם אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה: וַיִּקַּח אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, וַיֹּלֶךְ אוֹתָם אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה -אל רִבְלָה: [117]
(כז) וַיַּכֶּה אוֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ: וַיַּכֶּה אוֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיִּגֶל -והגלה [118] את שבט [119] יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ:
(כח) זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר בִּשְׁנַת שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה: זֶה חשבון כל [120] הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר בִּשְׁנַת שֶׁבַע לכיבוש נבוכדנצר את יהויקים, [121] יְהוּדִים -מבני יהודה [122] שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה , ומשאר השבטים שבעת אלפים: [123]
(כט) בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם נֶפֶשׁ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם: בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר -לכיבוש נבוכדנאצר את יהויקים [124] , הגלה נבוכדנאצר [125] מִירוּשָׁלִַם נֶפֶשׁ -נפשות [126] במניין שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם: [127]
(ל) בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר, הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת: בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר, [128] הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים יְהוּדִים -מבני יהודה, [129] נֶפֶשׁ -נפשות [130] במניין שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה ; סך כָּל נֶפֶשׁ -הנפשות של שלוש הגלויות מבני יהודה [131] אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת:
(לא) וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכְּלוּא (הכליא: וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, [132] נָשָׂא -הגביה והרים [133] אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת -בשנה הראשונה [134] לְ מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּצֵא -והוציא [135] אוֹתוֹ מִבֵּית הַכְּלוּא (הכליא כתיב) -המאסר: [136]
(לב) וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מִמַּעַל לְכִסֵּא הַמְּלָכִים (מלכים) אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל: וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת -דברים טובים וניחומים, [137] וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מִמַּעַל לְכִסֵּא שאר [138] הַמְּלָכִים (מלכים כתיב ) אֲשֶׁר היו [139] אִתּוֹ בְּבָבֶל:
(לג) וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו: וְשִׁנָּה -והחליף בבגדים אחרים [140] אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ אשר ישב בהן בבית הכלא, [141] וְאָכַל לֶחֶם [142] לְפָנָיו -ביחד עימו [143] תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו של יהויכין: [144]
(לד) וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת מֶלֶךְ בָּבֶל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, כֹּל יְמֵי חַיָּיו: וַאֲרֻחָתוֹ -ואספקת צרכי בני ביתו [145] היתה אֲרֻחַת תָּמִיד [146] אשר [147] נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת אויל מרודך מֶלֶךְ בָּבֶל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ בלי עיכוב, וזאת [148] עַד יוֹם מוֹתוֹ, כֹּל יְמֵי חַיָּיו של יהויכין: [149]

הערות

1. מצודת דוד. פרשה זו עד סוף הספר כתובה בסוף ספר מלכים, ויש דברים שחידש כאן (רד"ק).
2. הרע היה מה שלא שמע לדברי ירמיהו ומה שעבר על השבועה שנשבע לנבוכדנצר (מלבי"ם). ובגמרא סנהדרין (קג, א) מובא שביקש הקב''ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, וכשנסתכל בצדקיה נתקררה דעתו, ומקשה הגמרא והרי בצדקיה נמי כתיב [-גם כתוב] ויעש הרע בעיני ה', ותירצה שהיה בידו למחות ולא מיחה.
3. מצודת דוד.
4. תרגום יונתן.
5. מצודת דוד.
6. מצודת דוד.
7. רש"י, מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. רש"י.
10. מצודת דוד.
11. הוא נבוכדנצר (ילקוט שמעוני רמז של"ג).
12. הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה (מצודת ציון).
13. והמצור הוא החיל הסובב העיר ללכדה, ויקראו צרים כי מצירים לאנשי העיר (מצודת ציון).
14. תרגום יונתן.
15. וכן מבואר לעיל (לט, ב) ש"בתשעה לחודש הבקעה העיר". וזה היה בחורבן בית ראשון, ומה שאנו אומרים שבי"ז בתמוז הובקעה העיר הוא בחורבן בית שני, ואנו מתענין על חורבן שני מפני שהוכפלו בו צרות (ר"י קרא). לפי האמור כאן (ולעיל בפרק לט, ובספר מלכים-ב' פרק כה, פסוקים ג - ד) יוצא לכאורה שחומת העיר ירושלים הובקעה בט' בתמוז, ואילו חז"ל (משנה תענית פ"ד מ"ו) אמרו שבי"ז בתמוז הובקעה העיר, תירצה הגמרא (תענית כח:) שבבית ראשון נבקעה החומה בט' תמוז ובבית שני בי"ז תמוז. והירושלמי (תענית פרק ד, הלכה ה) מבאר שבשני החורבנות הובקעו החומות בי"ז בתמוז, אלא שבחורבן בית ראשון מתוך טרדתם טעו בחשבון ולא רצה הנביא לשנות מכמו שהיו סבורים [וראה שם באריכות את המפרשים אודות בלבול החשבון ומדוע השאיר ירמיהו את התאריך של תשיעי לחודש].
16. ונאמר "ותבקע" כאלו נבקעה מעצמה, כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם לעכב על ידם (מצודת דוד). ומלבי"ם (בביאורו הראשון) מבאר שבגלל הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל ועי"ז נכנסו הכשדים.
17. רש"י.
18. מצודת דוד.
19. מצודת דוד.
20. מצודת דוד.
21. מערה היתה לצדקיהו המלך מביתו עד ערבות יריחו (רש"י).
22. מצודת דוד.
23. מצודת דוד.
24. אמרו רבותינו ז"ל שברח דרך מערה ההולכת עד ערבות יריחו ונזדמן צבי הולך למעלה על המערה, ורדפו הכשדים אחר הצבי ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו (מצודת דוד).
25. מצודת ציון.
26. מצודת ציון.
27. היא אנטוכיא (רש"י). כי בהאריך ימי המצור הלך לשם נבוכדנצר (מצודת דוד).
28. תרגום יונתן. עניין ויכוח (מצודת ציון).
29. רש"י.
30. מצודת דוד, וראה ביאור במלכים-ב' פרק כה.
31. בספר משבצות זהב הביא בשם ספר 'דעת סופרים' שצדקיהו היה אז בן ל"ב שנה, ובניו היו נערים קטנים, והיתה זו אכזריות גדולה של נבוכדנצר לשוחטם לעיני אביהם, ובכל הנבואות שהתנבא ירמיהו על עונשו של צדקיהו לא נאמר לו שישחטו את בניו לעיניו, וזו היא הוספה ברשעות משל נבוכנדצר.
32. הם הסנהדרין, שאמר להם אתם התרתם לו את שבועתו וחטא היה בעיני האלהים להתיר השבועה (רש"י).
33. ראה לעיל לט, י.
34. מצודת ציון.
35. תרגום יונתן.
36. רש"י, מצודת דוד. מלשון פיקדון וגניזה (מצודת ציון).
37. ר"י קרא.
38. ובמלכים נאמר בשבעה לחודש, ופירש מלבי"ם שבשבעה לחודש בא נבוזראדן לירושלים ובעשור עמד לפני מלך בבל וציווה לשרוף הכל. ובתלמוד (תענית כט, א) מובא, תניא אי אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה, הא כיצד? בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו.
39. כי כבש את יהויכין בשנת שמונה למלכו, וצדקיהו מלך אחת עשרה שנה, הרי תשע עשרה שנה (מצודת דוד).
40. שר על ההורגים במצות המלך (מצודת דוד להלן פס' טז).
41. מצודת דוד.
42. תרגום יונתן.
43. מצודת דוד.
44. כלומר מה שאמר "כל בתי ירושלים" פירושו כל בית אדם גדול אשר בירושלים, ואותם לבד שרף ולא זולתם (מצודת דוד). ובגמ' מגילה (כז.) מובא, "בית ה'" זה בית המקדש, "בית המלך" אלו פלטרין של מלך, "ואת כל בתי ירושלם" כמשמען, "ואת כל בית גדול שרף באש" ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי [נחלקו בדבר], חד אמר מקום שמגדלין בו תורה, וחד אמר מקום שמגדלין בו תפילה.
45. מצודת ציון.
46. תרגום יונתן.
47. מצודת דוד להלן פס' טז.
48. משבצות זהב.
49. ובפס' הבא אמר "ומדלות הארץ השאיר", כי מקצת דלת העם הגלה ומקצתם השאיר (רד"ק).
50. מצודת דוד.
51. רש"י ורד"ק במלכים-ב' כה, יב.
52. מצודת דוד.
53. רש"י, רד"ק, מצודת ציון. כי אותיות אהו"י מתחלפות (רד"ק).
54. מצודת דוד.
55. ראה לעיל לט, י שנאמר שם "וּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה".
56. מצודת ציון.
57. מצודת דוד. ובביאורו השני מבאר המצודת ציון "וליוגבים" כמו "וליוקבים" מלשון יקב היין [כי האותיות גיכ"ק מתחלפות], דהיינו לדרוך ולהמשיך היין אל היקב. ובמשבצות זהב הביא את דברי הגמ' בשבת (כו, א) "כורמים", תני רב יוסף, אלו מלקטי אפרסמון [והמאספים נקראו "כורמים"] מעין גדי עד רמתא [-שם מקום], "יוגבים" אלו ציידי חילזון מסולמות של צור [-מעלה ההר] ועד חיפה, ונקראו "יוגבים" מלשון "יקבים", שהם פוצעים את החלזון להוציא את דמו [בדומה לפעולת היקב בענבים], והשאירם נבוזראדן כדי שיספקו לו אפרסמון וחילזון ללבושי המלך.
58. רש"י. הם כני ובסיסי הכיורות (מצודת ציון).
59. כעין גיגית גדולה העשויה לרחוץ בה (מצודת ציון).
60. תרגום יונתן.
61. תרגום יונתן.
62. הקדירות (מצודת ציון).
63. הם המכבדות והמגרפות עשוים לגרוף בהם את הדשן (מצודת ציון).
64. הם כלי זמר (רש"י, מצודת ציון).
65. הספלים (מצודת ציון).
66. הבזיכין (מצודת ציון).
67. מצודת דוד.
68. מצודת דוד.
69. מלבי"ם.
70. הן אגנות לקבל את הדם (רש"י, מצודת ציון) ויש מפרשים הסיפים לשון כדים לפי תרגום יונתן שתרגם "קוּלַיָא" (רש"י).
71. כלים לחתות בהן האש (מצודת ציון) ובהם חותין גחלים מעל המזבח (רש"י).
72. ועל שהיו מזרקות של זהב לזה חזר והזכיר, וכן הסירות והכפות (מצודת דוד).
73. ראה ביאור בפס' קודם.
74. ראה ביאור בפס' קודם.
75. הם היו כעין חצי קנה חלול, והיה נותנים אותם בין לחם הפנים להכניס בהן הרוח שלא יתעפשו, והוא מלשון נקי (מצודת ציון).
76. רצונו לומר בין של זהב בין של כסף הכל לקח (מצודת דוד).
77. מצודת דוד.
78. רש"י, מצודת דוד. ובביאורו השני מבאר מצודת דוד שאולי רצה לומר "במקום המכונות", כי יתכן שכאשר הוריד אחז את הים מעל הבקר ונתנו על מרצפת אבנים ואת הכיורות הסיר מעל המכונות, שם אז את הכיורות על הבקר במקום המכונות ונשאר כך עד החורבן. רד"ק מבאר כי אינו אומר שהבקר היו תחת המכונות [כי הבקר תחת הים היו והמכונות תחת הכיורות] אלא רצה לומר אשר תחת הים שהזכיר.
79. רצונו לומר כי לא היו שם אחרים אלא אותם הכלים שעשה בבית המקדש, הם היו שם עד החורבן (רד"ק).
80. תרגום יונתן.
81. כי לא ניתן היה לשקול את הנחושת של כל הכלים האלה (מצודת דוד).
82. מצודת דוד.
83. רש"י, מצודת דוד. נראה לענ"ד כי הכוונה להיקף, וראה מצודת ציון שביאר קו וחבל.
84. מצודת דוד.
85. רש"י.
86. רש"י, מצודת ציון. כלומר עובי דופני העמוד היה ארבע אצבעות, ובאמצעיתו היה חלול (מצודת דוד).
87. מצודת דוד.
88. תרגום יונתן.
89. רצונו לומר גובה כל אחת, כי לכל עמוד היה כותרת (מצודת דוד).
90. ובמלכים-א' (ז, טז) כתוב שגובה הכותרת היה ג' אמות, ורש"י והר"י קרא מבארים שם ששתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד, שלא היו בהן צורה, ובשלש העליונות היו עודפות לחוץ, והיו מוקפות צורה, ולא מנה כאן אותן שתי אמות התחתונות לפי שהיו שוות לעמוד.
91. מצודת ציון.
92. רצונו לומר ממעל, על הכותרת היה מעשה שבכה וכדמות רמונים היו תלויים על הכותרת מסביב, ובספר מלכים-א' (פרק ז') נתבארה מלאכת הכותרת (מצודת דוד).
93. מצודת דוד.
94. מצודת דוד.
95. מצודת דוד.
96. מצודת דוד.
97. רש"י, מצודת דוד.
98. ר"י קרא.
99. מצודת דוד.
100. ולמרות שהיו מאה, רק תשעים ושש היו נראים, כי ארבעה מהם היו מכוסים מעין הרואה, כי העמודים עמדו סמוכים לכותל (מצודת דוד). ועל פי האמור בספר מלכים-א' בסך הכל היו ארבע מאות רימונים, על כל כותרת היו מאתיים, כאשר המאתיים היו מחולקים לשני טורים שבכל אחד מהם היו מאה רימונים כפי שכתוב בפסוק כאן, וארבעה רימונים היו מכוסים על ידי הכותל של בית המקדש (רש"י).
101. מצודת דוד.
102. מצודת דוד.
103. סגן הכהנים הממונה תחת כהן גדול לשמש תחתיו אם יארע בו פסול (רש"י).
104. כן יקרא מזוזת השער (מצודת ציון).
105. ר"י קרא.
106. רש"י.
107. מצודת ציון.
108. מצודת ציון.
109. ובמלכים-ב' (כה, יט) אמר חמישה, ששם מנה רק את החשובים (רש"י).
110. רצונו לומר היושבים תמיד עם המלך (מצודת דוד).
111. כיתר השרים (מצודת דוד).
112. מצודת דוד.
113. "המצביא" מל' צבא (מצודת ציון), שעל פיו מוציאה כל עיר את אנשיה לצאת במלחמה (מצודת דוד).
114. מצודת דוד.
115. מצודת דוד.
116. מצודת דוד.
117. תרגום יונתן.
118. מצודת ציון.
119. תרגום יונתן.
120. מצודת דוד.
121. מצודת דוד. והיא השנה השמינית למלכות נבוכדנצר, דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה, שניה עלה וכבש יהויקים (רש"י). רד"ק מבאר שהכוונה לתחילת השנה השמינית של נבוכדנצר שהיא סוף השנה השביעית של מלכותו.
122. מצודת דוד.
123. הרי עשרת אלפים, והכתוב הזה שפירש יהודים שלושת אלפים הכריע בין שני מקראות שבסוף ספר מלכים, פסוק אחד אומר (מלכים-ב' כד, יד) "עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה", ואחד אומר (שם פס' טז) " שִׁבְעַת אֲלָפִים", בא זה ופירש יהודים שלושת אלפים ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי עשרת אלפים (רש"י).
124. והיא שנת תשע עשרה למלכות נבוכדנאצר (רש"י, מצודת דוד).
125. מצודת דוד.
126. תרגום יונתן.
127. והיא גלות צדקיהו (רש"י, מצודת דוד).
128. כתוב בסדר עולם כי אז ניתנה צור בידו ושטף את כל היהודים שהיו בעמון ובמואב ובסביבות ארץ ישראל (רש"י, רד"ק, מצודת דוד).
129. מצודת דוד לעיל בפס' כח.
130. תרגום יונתן.
131. מצודת דוד.
132. ובמקום אחר הוא אומר בעשרים ושבעה לחודש (מלכים-ב' כה, כז), וכך היה שבעשרים וחמישה לחודש מת שטנו נבוכדנצר, ובעשרים ושישה נקבר, והוציא אותו אויל מרודך מקברו, ובעשרים ושבע מלך ונשא את ראש יהויכין (רש"י). וראה במלכים-ב' (כה, כז שם) ביארנו בהרחבה מדוע הוציאו מקברו.
133. מצודת ציון, רש"י. ובביאורו השני מבאר רש"י שהכוונה שמנה אותו עם שאר המלכים.
134. מצודת דוד.
135. תרגום יונתן.
136. מצודת ציון.
137. מצודת דוד. מכאן אמרו כל מי שהוא ברעה אל יתייאש עצמו מן הטובה (ר"י קרא). ומובא באבות דרבי נתן, 'אל תתיאש מן הפורענות' (אבות פ"א מ"ז) זה יהויכין מלך יהודה שהיה חבוש בבת האסורים ולא נזכר עד שלושים ושבע שנה. ובר"י קרא (לעיל פס' ל) כתב שצדקיה שתי שמריא דכולהו דרי [-'שתה את השמרים' של כל הדורות], מכאן אמרו כל שהוא בטובה לא יתייאש מן הפורענות.
138. שהיה בדרגה עליונה (מצודת דוד).
139. מצודת דוד.
140. מצודת ציון. ומלבי"ם מבאר שלא החליף, כי יש הבדל בין "ויחלף שמלותיו" שנאמר ביוסף שפירושו שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין "ושינה", שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, שגם בבית הכלא לא לבש יהויכין בגדים צואים, אלא היה עליהם סימן גנאי, ושינה אויל מרודך סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו ניכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על הבגדים שלבש בכלא אות הכבוד, ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית האסורים יצא לשולחן המלך. ובמשבצות זהב כתב שאולי על זה נאמר (רש"י בראשית מא, יב) 'ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה', שבכל יום הזכיר אויל מרודך ליהויכין שעושה עימו חסד.
141. מצודת דוד.
142. כל הסעודה קרויה על שם הלחם (מצודת דוד).
143. מצודת דוד.
144. מצודת דוד.
145. כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד (מצודת דוד).
146. מבלי הפסק (מצודת דוד).
147. מצודת דוד.
148. דבר הצריך לו, בכל יום נתנו לו ביומו, ולא העבירו המועד (מצודת דוד).
149. ונחלקו בזה (רות רבה פרשה ז) רב ולוי, חד אמר ימי חייו של אויל מרודך, וחד אמר ימי חייו של יהויכין, ומסתבר כמאן דאמר ימי חייו של יהויכין, שכאשר הקב"ה נותן שלווה לצדיקים, אינו נוטלה מהם אלא הולכת עמהם לגן עדן (רד"ק מלכים-ב' כה, ל).

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה