(א)
וַיִּגְּשׁוּ כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים, וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, וִיזַנְיָה בֶּן הוֹשַׁעְיָה, וְכָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל:
כיון שרצו להתייעץ בנבואה,
[1]
וַיִּגְּשׁוּ כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים,
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ,
וִיזַנְיָה בֶּן הוֹשַׁעְיָה,
וְכָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל:
(ב)
וַיֹּאמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, תִּפָּל נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּעַד כָּל הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת, כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֹתָנוּ:
וַיֹּאמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא,
[2]
תִּפָּל נָא
-עתה
[3]
תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ
[4]
בְּעַד כָּל הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת,
כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה,
כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֹתָנוּ:
(ג)
וְיַגֶּד לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ בָּהּ וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה:
וְ
תפילתך תהיה
[5]
שֶׁ
יַגֶּד לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ בָּהּ
אם ללכת למצרים או להישאר כאן,
[6]
וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה:
[7]
(ד)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, שָׁמַעְתִּי הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כְּדִבְרֵיכֶם, וְהָיָה כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲנֶה יְהֹוָה אֶתְכֶם אַגִּיד לָכֶם, לֹא אֶמְנַע מִכֶּם דָּבָר:
וירמיהו קיבל את תחינתם להתפלל בעדם,
[8]
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא,
שָׁמַעְתִּי
-קבלתי דבריכם,
[9]
הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כְּדִבְרֵיכֶם,
וְהָיָה כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲנֶה יְהֹוָה אֶתְכֶם
[10]
אַגִּיד לָכֶם,
לֹא אֶמְנַע מִכֶּם
שום
[11]
דָּבָר:
(ה)
וְהֵמָּה אָמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ, יְהִי יְהֹוָה בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן אִם לֹא כְּכָל הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה:
וְהֵמָּה
השרים והעם
[12]
אָמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ,
יְהִי יְהֹוָה בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן
שקיבלנו על עצמינו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו, ויהיה נאמן עלינו להיפרע מאיתנו
[13]
אִם לֹא כְּכָל הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה:
[14]
(ו)
אִם טוֹב וְאִם רָע, בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ (אנו) שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו נִשְׁמָע לְמַעַן אֲשֶׁר יִיטַב לָנוּ כִּי נִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:
בין
[15]
אִם
יהיה הדבר
[16]
טוֹב
בעינינו
[17]
וְאִם
-ובין אם יהיה
[18]
רָע,
[19]
בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ (אנו
כתיב
) שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו
לבקש דברו
[20]
נִשְׁמָע
, וזאת
לְמַעַן אֲשֶׁר יִיטַב לָנוּ כִּי נִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
כי אין רע יורד מלמעלה:
[21]
(ז)
וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ:
וַיְהִי מִקֵּץ
-בסוף
[22]
עֲשֶׂרֶת יָמִים
מהעת ששאלו ממנו לחלות את פני ה',
[23]
וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ:
(ח)
וַיִּקְרָא אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֶל כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וּלְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל:
וַיִּקְרָא
ירמיהו הנביא
[24]
אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ
[25]
וְאֶל כָּל
שאר
[26]
שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ,
וּלְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל:
(ט)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה
-כך
[27]
אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו:
[28]
(י)
אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ כִּי נִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם:
אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת
-בארץ יהודה,
[29]
וּבָנִיתִי
-ואבנה
[30]
אֶתְכֶם
[31]
וְלֹא אֶהֱרֹס,
וְנָטַעְתִּי
-ואקיים
[32]
אֶתְכֶם
בארץ כימי קדם
[33]
בריבוי עַם
[34]
וְלֹא אֶתּוֹשׁ
-אעקור אתכם,
[35]
כִּי נִחַמְתִּי
[36]
אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם
ולא אוסיף עוד עליה
[37]
, כי רוצה אני שתהיה שארית בארץ ואחרית ותקווה:
[38]
(יא)
אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִפָּנָיו אַל תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ נְאֻם יְהֹוָה כִּי אִתְּכֶם אָנִי לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ:
אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִפָּנָיו
בגלל הריגת גדליה,
[39]
אַל תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ
[40]
נְאֻם
-אמר
[41]
יְהֹוָה
, כי נבוכדנאצר לא ירע לכם בעבור זה
[42]
כִּי אִתְּכֶם אָנִי לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ
לבל יוכל להרע לכם:
[43]
(יב)
וְאֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְרִחַם אֶתְכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם:
וְ
עוד
[44]
אֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים
לפניו
[45]
וְרִחַם
-וירחם
[46]
אֶתְכֶם
-עליכם
[47]
להקל ממכם המיסים והעבודה,
[48]
וְהֵשִׁיב
-וישיב
[49]
אֶתְכֶם
[50]
מרצונו
[51]
אֶל אַדְמַתְכֶם
[52]
שתחזור להיות שלכם וקניינכם כמקדם:
[53]
(יג)
וְאִם אֹמְרִים אַתֶּם לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
וְאִם
גם עתה אחר ששמעתם את דבר ה',
[54]
אֹמְרִים אַתֶּם לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
[55]
(יד)
לֵאמֹר לֹא! כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא, אֲשֶׁר לֹא נִרְאֶה מִלְחָמָה, וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע, וְלַלֶּחֶם לֹא נִרְעָב וְשָׁם נֵשֵׁב:
לֵאמֹר
-כי תאמרו,
[56]
לֹא!
כִּי
אל
[57]
אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא,
אֲשֶׁר
שם
[58]
לֹא נִרְאֶה מִלְחָמָה,
[59]
וְקוֹל שׁוֹפָר
שתוקעים הצופים להזהיר את העם
[60]
לֹא נִשְׁמָע,
וְלַלֶּחֶם לֹא נִרְעָב
כמו שרעבים כאן,
[61]
וְשָׁם נֵשֵׁב
ולא נהיה גולים משם:
[62]
(טו)
וְעַתָּה לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם, וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם:
וְעַתָּה
הואיל וכך תאמרו,
[63]
לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה,
כֹּה
-כך
[64]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת
[65]
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אִם אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם
[66]
לָבֹא
לְ
מִצְרַיִם,
וּבָאתֶם
-ותבואו
[67]
לָגוּר שָׁם:
(טז)
וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם וְשָׁם תָּמֻתוּ:
וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה
[68]
שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם
[69]
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ שָׁם יִדְבַּק
בכם ללכת
[70]
אַחֲרֵיכֶם
לְ
מִצְרַיִם
[71]
וְשָׁם תָּמֻתוּ
בחרב וברעב:
[72]
(יז)
וְיִהְיוּ כָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לָבוֹא מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם:
וְיִהְיוּ כָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לָבוֹא
לְ
מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם
, כולם
[73]
יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר,
וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי
גודל
[74]
הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם:
[75]
(יח)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם מִצְרָיִם, וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה, וְלֹא תִרְאוּ עוֹד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה:
כִּי כֹה
-כך
[76]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
כַּאֲשֶׁר
-כמו
[77]
שֶׁ
נִתַּךְ
-שנשפך
[78]
אַפִּי וַחֲמָתִי עַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם,
כֵּן תִּתַּךְ
-תישפך
[79]
חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם
לְ
מִצְרָיִם,
[80]
וִהְיִיתֶם
-ותהיו
[81]
לְאָלָה
[82]
וּלְשַׁמָּה
-ולתמיהה
[83]
וְלִקְלָלָה
[84]
וּלְחֶרְפָּה,
[85]
וְ
אל תחשבו לאחר מכן לחזור לארץ
[86]
, כי כאשר תלכו מפה
[87]
לֹא תִרְאוּ
-תשובו לראות
[88]
עוֹד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה:
[89]
(יט)
דִּבֶּר יְהֹוָה עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה, אַל תָּבֹאוּ מִצְרָיִם יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם:
וכדי להתרות בהם שוב אמר הנביא,
[90]
דִּבֶּר יְהֹוָה עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה,
אַל תָּבֹאוּ
לְ
מִצְרָיִם
[91]
; ובבוא עליכם הצרה
[92]
יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי הַעִידֹתִי
-הִתְרֵיתִי
[93]
בָכֶם
בשם ה'
[94]
הַיּוֹם
ואמרתי שכך יהיה:
[95]
(כ)
כִּי הִתְעֵיתֶם (התעתים) בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם כִּי אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לֵאמֹר הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כֵּן הַגֶּד לָנוּ וְעָשִׂינוּ:
וכאשר דיבר עמהם הנביא וראה בְּפָנֵיהֶם שלא היו חפצים להישאר במקומם, הודיעם על טעותם ששלחו אותו לדרוש את ה' באומרו,
[96]
כִּי הִתְעֵיתֶם (התעתים
כתיב
) בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם
-את עצמכם
[97]
כִּי
-כאשר
[98]
אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לֵאמֹר הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,
וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כֵּן הַגֶּד לָנוּ וְעָשִׂינוּ:
(כא)
וָאַגִּד לָכֶם הַיּוֹם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְכֹל אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם:
וָאַגִּד לָכֶם
דברו
[99]
הַיּוֹם
הזה,
[100]
וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
[101]
וּלְכֹל
-כמו שלא שמעתם מאז
[102]
לכל
אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם:
(כב)
וְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר תָּמוּתוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבוֹא לָגוּר שָׁם:
וחזר הנביא להתרות בהם שוב למען ידעו בבוא הרעה ואמר,
[103]
וְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר תָּמוּתוּ
[104]
בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבוֹא לָגוּר שָׁם:
[105]