(א)
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם:
כאשר נשמע אל החשוק שחשוקתו מתאוננת על שלא נזהרה בכבודו, שלח אמריו לאמר לה,
[1]
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית
[2]
-הַשְּׁלֵמָה במעלות ומידות הגונות,
[3]
שׁוּבִי שׁוּבִי
אלי להיות עימי כמאז
[4]
וְנֶחֱזֶה
-ונסתכל ונביט
[5]
בָּךְ
אני ואנשי ביתי להשלים חפצך בכל אשר תשאלי, ופונה הוא לאנשי ביתו באומרו, דעו
[6]
מַה
הדבר אשר
[7]
תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית
למלאות תשוקתה להרחיב ליבה בשמחה מרובה
[8]
כִּמְחֹלַת
-כשמחת ריקוד מחולות
[9]
הַמַּחֲנָיִם
-של מחנות רבים:
[10]
(ב)
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן:
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ
-רגלייך
[11]
כאשר הם
[12]
בַּנְּעָלִים
המהודקים בהם לפי מידתם
[13]
אַתְּ
בַּת נָדִיב,
[14]
חַמּוּקֵי
-היקף
[15]
יְרֵכַיִךְ
[16]
כְּמוֹ
-שווים בהיקפם כעיגול
[17]
חֲלָאִים
-תכשיטים
[18]
עגולים
[19]
אשר הם
[20]
מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן
הבקי במלאכתו:
[21]
(ג)
שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים:
שָׁרְרֵךְ
-הטבור שלך
[22]
אַגַּן
-כמזרק עגול כדמות
[23]
הַסַּהַר
-הירח
[24]
, ולפי שהטבור הוא מקום רב הלחות המזין את הגוף, לכן אמר לה
[25]
אַל יֶחְסַר
בטבורך לחות כאגן הזה שלא יחסר בו
[26]
הַמָּזֶג
-היין המזוג,
[27]
בִּטְנֵךְ
יפה ומריחה כמו
[28]
עֲרֵמַת
-אגודת שיבולי
[29]
חִטִּים
שכולם צריכים להם
[30]
, אשר היא
סוּגָה
-גדורה ומסוייגת
[31]
בַּשּׁוֹשַׁנִּים
-בגדר שושנים
[32]
המעלים ריח טוב:
[33]
(ד)
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה:
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ
שווים זה לזה וְהֵמָּה
[34]
כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי
-תאומים, ילדי
[35]
צְבִיָּה:
[36]
(ה)
צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק:
צַוָּארֵךְ
זקוף ומיושר, ובתכלית הלובן
[37]
כְּ
מו
מִגְדַּל הַשֵּׁן
-משן הפיל,
[38]
עֵינַיִךְ
זַכּוֹת ובהירות כמו
[39]
בְּרֵכוֹת
המים
[40]
אשר
[41]
בְּ
עיר
[42]
חֶשְׁבּוֹן עַל
-שליד
[43]
שַׁעַר
ששמו
[44]
בַּת רַבִּים,
אַפֵּךְ
[45]
ללא עקמומיות
[46]
כְּמִגְדַּל
העומד ביער
[47]
הַלְּבָנוֹן
אשר
צוֹפֶה
[48]
אל
פְּנֵי דַמָּשֶׂק
, שממולו:
[49]
(ו)
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים:
רֹאשֵׁךְ
אשר
[50]
עָלַיִךְ
עומד זקוף והינו סגלגל
[51]
כַּכַּרְמֶל
-כהר הכרמל,
[52]
וְדַלַּת
-וקצוות שיער
[53]
רֹאשֵׁךְ
יפים
[54]
כָּאַרְגָּמָן
-כפתילים
[55]
אדומים
[56]
הרכים
[57]
, וכל כך תהי נחמדה לעין עד שֶׁהַ
מֶלֶךְ
בעצמו ירצה להיות
[58]
אָסוּר
-קשור
[59]
בָּרְהָטִים
-בבניין שבעליית הבית, בחשבו כי שם יראה אותך מתהלכת:
[60]
(ז)
מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים:
ולאחר שפירט קילוס כל אבר ואבר שיבחה בכלליות וכך אמר,
[61]
מַה יָּפִית
כולך,
[62]
וּמַה נָּעַמְתְּ
לידבק בך,
[63]
אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים
-ההגונה להתענג בה
[64]
, ובעוד שכאשר אני נפרד ממך אהבתי אלייך היא הסיבה לעצב, כשתשבי עמדי תהיה אהבתי אלייך סיבה לתענוג:
[65]
(ח)
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת:
זֹאת
-כך יהיה מראה
[66]
קוֹמָתֵךְ
-הגובה שלך,
[67]
דָּמְתָה
-תהיה דומה
[68]
לְ
אילן
[69]
תָמָר
הזקוף מבלי עקמימות,
[70]
וְשָׁדַיִךְ
-ודדיך יהיו תלויים כלפי מטה בדומה
[71]
לְאַשְׁכֹּלוֹת
[72]
הנוטים מטה מן האילן:
[73]
(ט)
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים:
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר
-על עץ התמר,
[74]
אֹחֲזָה
-ואני אֱחֹז
בְּסַנְסִנָּיו
-בענפיו
[75]
שלא להיפרד ממנו,
[76]
וְיִהְיוּ נָא
-ויהיו עכשיו
[77]
שָׁדַיִךְ
התלוים למטה
[78]
כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן
ואתענג בהם,
[79]
וְרֵיחַ אַפֵּךְ
יהיה
כַּתַּפּוּחִים
-כריח התפוחים:
[80]
(י)
וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים:
וְחִכֵּךְ
-אמרי פיך
[81]
היוצאים מהַחֵךְ שלך
[82]
ישמחו ליבי
[83]
כְּיֵין הַטּוֹב
אשר
[84]
הוֹלֵךְ לְדוֹדִי
-לדודים
[85]
, מאהוב לאהוב
[86]
לְמֵישָׁרִים
-ליישר האהבה ביניהם
[87]
, ושהוא בחוזקו
[88]
מְ
דּוֹבֵב
-גורם שידברו
[89]
שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים
[90]
כדרכם של היינות החזקים שמרגילים את שותיהם לדבר הרבה:
[91]
(יא)
אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ:
וכאשר נשמע אל החשוקה ההבטחה והייעודים הללו, אמרה הנה מאז ידעתי כי
[92]
אֲנִי
מיוחדת
[93]
לְדוֹדִי
לבדו
[94]
, וגם הוא משתוקק אלי
[95]
וְעָלַי
-בלבד כל
[96]
תְּשׁוּקָתוֹ
-תאוותו:
[97]
(יב)
לְכָה דוֹדִי, נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים:
ושלחה היא אמריה לחלות פני החשוק וכך אמרה,
[98]
לְכָה
-נלך בזריזות
[99]
דוֹדִי,
נֵצֵא
מן העיר אל
[100]
הַשָּׂדֶה,
נָלִינָה בַּכְּפָרִים
-באחד מן הכפרים אשר הכרמים סמוכים אליו:
[101]
(יג)
נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ:
וכיון שהכרמים סמוכים לכפר,
[102]
נַשְׁכִּימָה
לפני שתזרח השמש בתוקף החום, ונבוא
[103]
לַכְּרָמִים
הסמוכים,
[104]
נִרְאֶה
-נתענג לראות
[105]
אִם
כבר
[106]
פָּרְחָה הַגֶּפֶן
, האם
פִּתַּח הַסְּמָדַר,
[107]
הֵנֵצוּ
-האם נפלו ניצני
[108]
הָרִמּוֹנִים,
שָׁם
בכרמים, אחרי שתהיה לנו הרחבת הלב מתענוג ראיית פרחי הגפן,
[109]
אֶתֵּן אֶת דֹּדַי
-את אהבתי וחיבתי
[110]
לָךְ:
[111]
(יד)
הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ:
וקרוב הדבר שפרחה הגפן והנצו הרימונים, כי הנה עשבי
[112]
הַדּוּדָאִים
[113]
כבר הפריחו
[114]
וְ
נָתְנוּ רֵיחַ
טוב,
[115]
וְעַל פְּתָחֵינוּ
כבר יש
[116]
כָּל
מיני
[117]
מְגָדִים חֲדָשִׁים
וְ
גַּם יְשָׁנִים
של אשתקד, אשר קניתי
[118]
דּוֹדִי
, וְ
צָפַנְתִּי
-והטמנתי
[119]
אותם לְתִתָּם
[120]
לָךְ:
[121]