(א)
וַיִּמְלָךְ מֶלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת כָּנְיָהוּ בֶּן יְהוֹיָקִים אֲשֶׁר הִמְלִיךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בְּאֶרֶץ יְהוּדָה:
בהמשך לפרק הקודם בו ניבא הנביא על יהויקים ששרף את המגילה שלא יהיה לו בן יושב על כסא דוד, הביא כאן הנביא את סיפור המלכת צדקיהו שמלך תחת יהויכין בנו
[1]
באומרו,
וַיִּמְלָךְ מֶלֶךְ
[2]
הוא
צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ
אשר מלך
תַּחַת
-במקום
כָּנְיָהוּ
-יהויכין
[3]
בֶּן יְהוֹיָקִים
, הוא המלך צדקיהו
אֲשֶׁר הִמְלִיךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בְּאֶרֶץ יְהוּדָה:
(ב)
וְלֹא שָׁמַע הוּא וַעֲבָדָיו וְעַם הָאָרֶץ אֶל דִּבְרֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:
וְלֹא שָׁמַע
-שמעו
[4]
הוּא
[5]
וַעֲבָדָיו וְעַם הָאָרֶץ
[6]
אֶל דִּבְרֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:
[7]
(ג)
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת יְהוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָה, וְאֶת צְפַנְיָהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר, הִתְפַּלֶּל נָא בַעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת יְהוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָה,
וְאֶת צְפַנְיָהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר,
הִתְפַּלֶּל נָא בַעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
כי נבוכדנצר מלך בבל נלחם עמנו:
[8]
(ד)
וְיִרְמְיָהוּ בָּא וְיֹצֵא בְּתוֹךְ הָעָם וְלֹא נָתְנוּ אֹתוֹ בֵּית הַכְּלוּא (הכליא:
וְיִרְמְיָהוּ בָּא וְיֹצֵא בְּתוֹךְ הָעָם
, כי המלך צדקיהו ציוה להוציאו מבית הכלא בו כלא אותו יהויקים,
[9]
וְלֹא נָתְנוּ
-השאירו
[10]
אֹתוֹ בֵּית
-בבית
[11]
הַכְּלוּא (הכליא
כתיב)
-הכלא:
[12]
(ה)
וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלִַם אֶת שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלִָם:
וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם
לעזרת יהודה,
[13]
וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלִַם אֶת שִׁמְעָם
-פרסום גבורתם,
[14]
וַיֵּעָלוּ
-הסתלקו
[15]
מֵעַל יְרוּשָׁלִָם
להילחם נגד פרעה:
[16]
(ו)
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:
ומיד לאחר מכן,
[17]
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:
(ז)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם:
כֹּה
-כך
[18]
אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
כֹּה תֹאמְרוּ אֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה
אדונכם
[19]
הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי
-לדרוש אותי בתפילה,
[20]
הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם
[21]
ולא יבוא לעזרה:
[22]
(ח)
וְשָׁבוּ הַכַּשְׂדִּים וְנִלְחֲמוּ עַל הָעִיר הַזֹּאת וּלְכָדֻהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ:
וְשָׁבוּ
-וישובו
[23]
מיד
[24]
הַכַּשְׂדִּים
למצור
[25]
וְנִלְחֲמוּ
-וילחמו
[26]
עַל הָעִיר הַזֹּאת וּלְכָדֻהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ:
(ט)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה, אַל תַּשִּׁאוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם לֵאמֹר הָלֹךְ יֵלְכוּ מֵעָלֵינוּ הַכַּשְׂדִּים כִּי לֹא יֵלֵכוּ:
ולכן
[27]
כֹּה
-כך
[28]
אָמַר יְהֹוָה,
אַל תַּשִּׁאוּ
-תְּפַתּוּ את
[29]
נַפְשֹׁתֵיכֶם לֵאמֹר הָלֹךְ יֵלְכוּ מֵעָלֵינוּ הַכַּשְׂדִּים
מכל וכל,
[30]
כִּי
באמת
[31]
לֹא יֵלֵכוּ
, רק עלו מן המצור להילחם עם פרעה, אבל לא הלכו מארץ יהודה כי נשארו בארץ, ואין לכם זמן להכין נגדם עצה וגבורה:
[32]
(י)
כִּי אִם הִכִּיתֶם כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם וְנִשְׁאֲרוּ בָם אֲנָשִׁים מְדֻקָּרִים אִישׁ בְּאָהֳלוֹ, יָקוּמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ:
כִּי
אף
[33]
אִם הִכִּיתֶם
-תכו את
[34]
כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם וְנִשְׁאֲרוּ
-ורק יישארו
[35]
בָם אֲנָשִׁים
יחידים, והם יהיו
[36]
מְדֻקָּרִים
-מדוקרי חרב, אותם המדוקרים אשר ישכבו
[37]
פצועים
[38]
אִישׁ בְּאָהֳלוֹ,
יָקוּמוּ וְשָׂרְפוּ
-וישרפו
[39]
אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ:
[40]
(יא)
וְהָיָה בְּהֵעָלוֹת חֵיל הַכַּשְׂדִּים מֵעַל יְרוּשָׁלָם מִפְּנֵי חֵיל פַּרְעֹה:
ומספר הכתוב שנבואת ירמיהו התאמתה מיד,
[41]
וְהָיָה בְּהֵעָלוֹת
-בעת שנסתלק
[42]
חֵיל הַכַּשְׂדִּים מֵעַל יְרוּשָׁלָם מִפְּנֵי חֵיל פַּרְעֹה:
[43]
(יב)
וַיֵּצֵא יִרְמְיָהוּ מִירוּשָׁלִַם לָלֶכֶת אֶרֶץ בִּנְיָמִן, לַחֲלִק מִשָּׁם בְּתוֹךְ הָעָם:
וַיֵּצֵא יִרְמְיָהוּ מִירוּשָׁלִַם לָלֶכֶת
אל
[44]
אֶרֶץ בִּנְיָמִן,
לַחֲלִק מִשָּׁם בְּתוֹךְ הָעָם
-להשמיט עצמו משם בתוך העם היוצאים:
[45]
(יג)
וַיְהִי הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן", וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה בֶּן שֶׁלֶמְיָה בֶּן חֲנַנְיָה, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר אֶל הַכַּשְׂדִּים אַתָּה נֹפֵל:
וַיְהִי
-וכאשר היה
[46]
הוּא בְּשַׁעַר
אשר נקרא
[47]
"שער
בִּנְיָמִן",
[48]
וְ
הנה
[49]
שָׁם
היה
[50]
בַּעַל פְּקִדֻת
-פקיד ממונה
[51]
לשמור פתח השער ההוא
[52]
שלא יֵצֵא איש מן העיר להשלים עם הכשדים,
[53]
וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה בֶּן שֶׁלֶמְיָה בֶּן חֲנַנְיָה,
[54]
וַיִּתְפֹּשׂ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא
בחוזקה
[55]
לֵאמֹר
-באומרו, הנה
[56]
אֶל הַכַּשְׂדִּים אַתָּה נֹפֵל
-מתחבר
[57]
להיות עמהם:
[58]
(יד)
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ שֶׁקֶר! אֵינֶנִּי נֹפֵל עַל הַכַּשְׂדִּים וְלֹא שָׁמַע אֵלָיו, וַיִּתְפֹּשׂ יִרְאִיָּיה בְּיִרְמְיָהוּ וַיְבִאֵהוּ אֶל הַשָּׂרִים:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ
הדבר הזה הוא
[59]
שֶׁקֶר!
[60]
אֵינֶנִּי נֹפֵל
-מתחבר
[61]
עַל הַכַּשְׂדִּים
-לכשדים,
[62]
וְלֹא שָׁמַע
יראייה
אֵלָיו,
[63]
וַיִּתְפֹּשׂ יִרְאִיָּיה בְּיִרְמְיָהוּ וַיְבִאֵהוּ אֶל הַשָּׂרִים:
(טו)
וַיִּקְצְפוּ הַשָּׂרִים עַל יִרְמְיָהוּ, וְהִכּוּ אֹתוֹ, וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בֵּית הָאֵסוּר בֵּית יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר, כִּי אֹתוֹ עָשׂוּ לְבֵית הַכֶּלֶא:
ולמרות שירמיהו הכחיש דבריו
[64]
וַיִּקְצְפוּ הַשָּׂרִים עַל יִרְמְיָהוּ,
וְהִכּוּ אֹתוֹ,
וְנָתְנוּ
-ושמו
[65]
אוֹתוֹ בֵּית
-בבית
[66]
הָאֵסוּר
-המאסר,
[67]
בֵּית
-בבית
[68]
יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר,
כִּי אֹתוֹ
-את הבית ההוא
[69]
עָשׂוּ
-הכינו להיות
[70]
לְבֵית הַכֶּלֶא:
(טז)
כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל בֵּית הַבּוֹר וְאֶל הַחֲנֻיוֹת, וַיֵּשֶׁב שָׁם יִרְמְיָהוּ יָמִים רַבִּים:
כִּי
-וכאשר
[71]
בָא יִרְמְיָהוּ אֶל בֵּית הַבּוֹר
[72]
וְאֶל הַחֲנֻיוֹת,
[73]
וַיֵּשֶׁב
-אז ישב
[74]
שָׁם יִרְמְיָהוּ יָמִים רַבִּים:
[75]
(יז)
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקָּחֵהוּ וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ בַּסֵּתֶר וַיֹּאמֶר, הֲיֵשׁ דָּבָר מֵאֵת יְהֹוָה? וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ יֵשׁ! וַיֹּאמֶר בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּנָּתֵן:
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקָּחֵהוּ
מבית הבור,
[76]
וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ בַּסֵּתֶר וַיֹּאמֶר,
הֲיֵשׁ
-האם יש
[77]
דָּבָר
-דבר נבואה חדש
[78]
מֵאֵת יְהֹוָה?
[79]
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ יֵשׁ!
[80]
באה לי נבואה לא מזמן,
[81]
וַיֹּאמֶר
ירמיהו, הנבואה הזאת
[82]
היא עליך שאתה
[83]
בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּנָּתֵן:
[84]
(יח)
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, מֶה חָטָאתִי לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וְלָעָם הַזֶּה כִּי נְתַתֶּם אוֹתִי אֶל בֵּית הַכֶּלֶא?!:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ
לאחר מכן
[85]
אֶל הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ,
מֶה חָטָאתִי לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וְלָעָם הַזֶּה כִּי נְתַתֶּם אוֹתִי אֶל בֵּית הַכֶּלֶא?!:
[86]
(יט)
וְאַיֵּה (ואיו נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָכֶם לֵאמֹר" לֹא יָבֹא מֶלֶךְ בָּבֶל עֲלֵיכֶם וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת:
וְאַיֵּה (ואיו
כתיב)
-ואיפה
[87]
הבטחת
[88]
נְבִיאֵיכֶם
[89]
אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָכֶם לֵאמֹר"
לֹא יָבֹא מֶלֶךְ בָּבֶל עֲלֵיכֶם וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת
"?! הנה הם נחבאים וכיסתה כלימה את פניהם
[90]
, שהרי בא מלך בבל ועושה מצור על העיר:
[91]
(כ)
וְעַתָּה שְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, תִּפָּל נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וְאַל תְּשִׁבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר וְלֹא אָמוּת שָׁם:
וְעַתָּה
הואיל ונביאיכם כחשו, והאמת איתי
[92]
, ואני לא חטאתי לך ולעבדיך,
[93]
שְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ,
תִּפָּל נָא
-עתה
[94]
תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וְאַל תְּשִׁבֵנִי
לבור אשר
[95]
בֵּית
-בבית
[96]
יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר וְלֹא
-למען לא
[97]
אָמוּת שָׁם
ממועקת המאסר:
[98]
(כא)
וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיַּפְקִדוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וְנָתֹן לוֹ כִכַּר לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים עַד תֹּם כָּל הַלֶּחֶם מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה:
וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיַּפְקִדוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה
שאין שם מאסר קשה כל כך,
[99]
וְנָתֹן
-וגם ציווה לתת
[100]
לוֹ
בחינם
[101]
כִכַּר לֶחֶם לַיּוֹם
-בכל יום
[102]
מִחוּץ
-משוק
[103]
הָאֹפִים
וזאת
עַד תֹּם
-שייגמר
[104]
כָּל הַלֶּחֶם מִן הָעִיר
, ומאז והלאה
[105]
וַיֵּשֶׁב
-יָשַׁב
[106]
יִרְמְיָהוּ
חופשי
[107]
בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה
ולא ביקש לצאת גם משם:
[108]