(א)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה, הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי" לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית:
כֹּה
-כך
[1]
אָמַר יְהֹוָה,
הִנְנִי מֵעִיר
-מעורר
[2]
עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי"
לֵב קָמָי
" -אויבי,
[3]
רוּחַ
-רצון
[4]
מַשְׁחִית
-שישחיתו אותם:
[5]
(ב)
וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה:
וְשִׁלַּחְתִּי
ואשלח
[6]
לְבָבֶל
-על בבל
[7]
זָרִים
-נכרים
[8]
וְזֵרוּהָ
-והם יפזרו אותם,
[9]
וִיבֹקְקוּ
-וירוקנו
[10]
אֶת אַרְצָהּ
מכל שללה
[11]
כי את הכל יקחו,
[12]
כִּי הָיוּ
-יבואו האויבים
[13]
עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם
בוא עליהם
[14]
הָ
רָעָה:
(ג)
אֶל יִדְרֹךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ, וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ:
אֶל
בבל
[15]
יִדְרֹךְ (ידרך
כתיב
) הַדֹּרֵךְ
את
קַשְׁתּוֹ,
וְאֶל
-ואליה
[16]
יִתְעַל
-יתעלה ויתגאה
[17]
בְּסִרְיֹנוֹ
-בשריונו,
[18]
וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל
-על
[19]
בַּחֻרֶיהָ
של בבל
[20]
, אלא
[21]
הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ:
(ד)
וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ:
וְנָפְלוּ
-ויפלו
[22]
חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים,
וּמְדֻקָּרִים
בחרב
[23]
יפלו
[24]
בְּחוּצוֹתֶיהָ:
[25]
(ה)
כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהֹוָה צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
וכל זה למה,
[26]
כִּי
-לפי ש
לֹא
[27]
אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה
[28]
מֵאֱלֹהָיו מֵיְהֹוָה צְבָאוֹת
[29]
, כי הוא חי וקיים לעולם והוא לישראל לעזר לנקום נקמתם,
[30]
כִּי אַרְצָם
של הכשדים
[31]
מָלְאָה אָשָׁם
-חטא ופשע
[32]
מִ
מה שעשו
[33]
לְ
קְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל
שהחריבו נוהו וכילו עַמו:
[34]
(ו)
נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ, אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ, כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהֹוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ:
אתם הבאים מארצות אחרות השוכנים עתה בבבל,
[35]
נֻסוּ
-תברחו
[36]
מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ
כל
[37]
אִישׁ
את
[38]
נַפְשׁוֹ,
אַל תִּדַּמּוּ
-תתעכבו שמה להיות נכרתים עימה
[39]
בַּעֲוֹנָהּ,
כִּי
עתה
[40]
עֵת נְקָמָה הִיא לַיהֹוָה
בבבל, אשר את
[41]
גְּמוּל
הרעה
[42]
הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ:
(ז)
כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהֹוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ, מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם:
עד עתה, כמו
[43]
כּוֹס
יין נקי וצלול
[44]
כְּ
זָהָב
היתה
[45]
בָּבֶל בְּיַד יְהֹוָה
[46]
, והיא היתה
[47]
מְשַׁכֶּרֶת
את
כָּל הָאָרֶץ,
[48]
מִיֵּינָהּ
של הכוס
[49]
שָׁתוּ גוֹיִם
-עובדי הכוכבים,
[50]
עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ
-ישתגעו
[51]
גוֹיִם
כשיכורים ולא יכלו להילחם:
[52]
(ח)
פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא:
הנה עתה
[53]
פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר
, לכן
[54]
הֵילִילוּ
-עשו יללה
[55]
וקוננו
[56]
עָלֶיהָ
, ואמר בדרך לעג
[57]
קְחוּ צֳרִי
[58]
לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא:
(ט)
רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים:
וכאילו אותם שברחו מבבל ישיבו לומר בדרך לעג, הן
[59]
רִפִּאנוּ
-עשינו רפואות
[60]
אֶת בָּבֶל
-לבבל
[61]
וְלֹא
-אבל לא
[62]
נִרְפָּתָה
-נרפאה
[63]
, לכן
[64]
עִזְבוּהָ
ואל תעסקו עוד ברפואתה,
[65]
וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ
לבל יתדבק בנו חולי מכאובה,
[66]
כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ
[67]
וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים:
[68]
(י)
הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:
וכך אמרו ישראל שהיו בבבל
[69]
, הנה עתה
[70]
הוֹצִיא יְהֹוָה
מאוצרו הטוב
[71]
אֶת צִדְקֹתֵינוּ
-הצדקה שהבטיח לנו וגילה אותה לכל
[72]
, לכן
[73]
בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
שאיבד את בבל:
[74]
(יא)
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ, כִּי נִקְמַת יְהֹוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ:
וכנגד האויבים אמר הנביא,
[75]
הָבֵרוּ
-תנקו את
[76]
הַחִצִּים
מן החלודה,
[77]
מִלְאוּ
-תאספו את
[78]
הַשְּׁלָטִים
-המגינים להביאם למלחמה
[79]
, הנה
[80]
הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ
-רצון
[81]
מַלְכֵי מָדַי
[82]
כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ
-מחשבתו
[83]
לְהַשְׁחִיתָהּ,
כִּי נִקְמַת יְהֹוָה
אשר הוא לוקח מבבל
[84]
הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ
אשר שרפו באש:
[85]
(יב)
אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר, הָקִימוּ שֹׁמְרִים, הָכִינוּ הָאֹרְבִים, כִּי גַּם זָמַם יְהֹוָה גַּם עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל:
ומפני זה אתם המדיים,
[86]
אֶל
-על
[87]
חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס
[88]
להתאסף ולבוא אליה למלחמה,
[89]
הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר,
[90]
הָקִימוּ שֹׁמְרִים,
[91]
הָכִינוּ הָאֹרְבִים,
[92]
כִּי גַּם זָמַם יְהֹוָה גַּם עָשָׂה
[93]
אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל
-על
[94]
יֹשְׁבֵי בָבֶל:
(יג)
שֹׁכַנְתְּ (שכנתי עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ:
ועל בבל אמר
[95]
, אַתְּ בבל
[96]
שֹׁכַנְתְּ (שכנתי
כתיב)
-השוכנת
[97]
עַל
יד
[98]
מַיִם רַבִּים
[99]
, אַתְּ בת
[100]
רַבַּת אוֹצָרֹת
, הנה עתה
[101]
בָּא קִצֵּךְ
-הסוף שלך
[102]
כפי
אַמַּת
-מידת
[103]
בִּצְעֵךְ
שעשקת את כל האומות:
[104]
(יד)
נִשְׁבַּע יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד:
נִשְׁבַּע יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ
-בעצמו
[105]
כִּי אִם
-אשר
[106]
מִלֵּאתִיךְ
-אמלא ארצך מבני
[107]
אָדָם
מלומדי מלחמה, רבי מספר
[108]
כַּיֶּלֶק
-כארבה
[109]
להשחיתך,
[110]
וְעָנוּ
-והם יצעקו
[111]
עָלַיִךְ
קול
[112]
הֵידָד:
[113]
(טו)
עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ, וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם:
והנה בידו לקיים מאמרו כי הוא
[114]
עֹשֵׂה
[115]
אֶרֶץ בְּכֹחוֹ,
מֵכִין תֵּבֵל
[116]
בְּחָכְמָתוֹ,
וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם
[117]
, ואם כן הכל שלו ובידו:
[118]
(טז)
לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו:
וגם בדברים הטבעיים תראה גבורתו
[119]
לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם
-כשתשמע קולות ורעמים המורים על המטר,
[120]
וַיַּעַל נְשִׂאִים
-שיעלה אדים
[121]
מִקְצֵה אָרֶץ
[122]
ו
בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה
, ואף על פי שיתחברו כל הסימנים המורים על המטר,
[123]
וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו
-יביא רוח שתפזר האדים העולים ולא ירדו הגשמים, כי אם כפי רצונו:
[124]
(יז)
נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת, הֹבִישׁ כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם:
נִבְעַר
-בער ושוטה
[125]
כָּל אָדָם
העושה פסל לאלוה
[126]
מִדַּעַת,
[127]
הֹבִישׁ
-יקבל בושה
[128]
כָּל צֹרֵף
העושה פסל
[129]
מִפָּסֶל
-מן הפסל, בראותו
[130]
כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ
-המסכה שנסך
[131]
וְלֹא
-ואין
[132]
רוּחַ בָּם
-בהם:
[133]
(יח)
הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ:
הֶבֶל הֵמָּה,
מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים,
[134]
בְּעֵת פְּקֻדָּתָם
-שישגיח ה' להיפרע מהם
[135]
ומעובדיהם
[136]
אז הם
[137]
יֹאבֵדוּ
מבלי תקומה:
[138]
(יט)
לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ:
לֹא כְאֵלֶּה
-כפסילים האלה הוא הקב"ה
[139]
חֵלֶק יַעֲקוֹב,
[140]
כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא,
[141]
וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ
של יעקב,
[142]
יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ
[143]
ובוודאי יקיים מאמרו לאבד את בבל ולהצמיח ישע לישרים:
[144]
(כ)
מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת:
ככלי
[145]
מַפֵּץ
[146]
אַתָּה
-את בבל הַיִית
[147]
לִי
-בידי
[148]
כְּלֵי
-וככלי
[149]
מִלְחָמָה,
וְנִפַּצְתִּי
[150]
בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת
עליהם גזרתי גולה
[151]
, אך עתה אענישך על מה שעשית בישראל רעה יותר מדאי, שאני קצפתי מעט ואתה עזרת לרעה:
[152]
(כא)
וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ:
וְנִפַּצְתִּי
[153]
בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ,
וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב
-מרכבה
[154]
וְרֹכְבוֹ
-והיושב עליה:
[155]
(כב)
וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר, וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה:
וְנִפַּצְתִּי
[156]
בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה,
וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר,
וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה:
(כג)
וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים:
וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ,
[157]
וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ
-וצמד הבקר שלו,
[158]
וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים
[159]
, הכל היה מנפץ מלך בבל כי מפחדו יפוצו הכל מפה ומפה:
[160]
(כד)
וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם נְאֻם יְהֹוָה:
ואחרי כל זאת כשאגמור לנקום נקמתי על ידו באומות,
[161]
וְשִׁלַּמְתִּי
-הנה אשלם
[162]
לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם
-לעיני כולכם,
[163]
נְאֻם יְהֹוָה:
(כה)
הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהֹוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים, וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה:
הִנְנִי
-הנה אני אלחם
[164]
אֵלֶיךָ
-בָּךְ, את בבל
[165]
הַר הַמַּשְׁחִית
[166]
נְאֻם יְהֹוָה
, הר
הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ,
וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ
להכות בך,
[167]
וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים,
[168]
וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה:
[169]
(כו)
וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה, נְאֻם יְהֹוָה:
וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ
-מאבני מפולת חורבותיך
[170]
אֶבֶן לְפִנָּה
-לפינת הבית,
[171]
וְ
אפילו לא
[172]
אֶבֶן לְמוֹסָדוֹת
-ליסודות,
[173]
כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם
[174]
תִּהְיֶה,
[175]
נְאֻם יְהֹוָה:
(כז)
שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם, קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם, הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז, פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר:
וכיון שכך גזר ה' על בבל, אתם המדיים והפרסיים,
[176]
שְׂאוּ נֵס
[177]
בָּאָרֶץ
שיתאספו לבוא למלחמה על בבל,
[178]
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם,
[179]
קַדְּשׁוּ
-הזמינו
[180]
עָלֶיהָ גּוֹיִם,
הַשְׁמִיעוּ
-התאספו
[181]
עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז,
[182]
פִּקְדוּ
-תְּמַנּוּ
[183]
עָלֶיהָ טִפְסָר
-שר לאסוף המלחמה,
[184]
הַעֲלוּ סוּס
-קבוצת סוסים רבי המספר
[185]
כְּיֶלֶק
-כארבה
[186]
, וכל אחד מן הסוסים
[187]
סָמָר
-תסמרנה שערות בשרו בעת הקרב:
[188]
(כח)
קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם, אֶת מַלְכֵי מָדַי, אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ, וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ:
וחזר ופירש דבריו באומרו,
[189]
קַדְּשׁוּ
-הזמינו
[190]
עָלֶיהָ גוֹיִם,
אֶת מַלְכֵי מָדַי,
[191]
אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ,
[192]
וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ
-אשר הוא מושל בה:
[193]
(כט)
וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהֹוָה לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב:
וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל
- וְתִתְחַלְחֵל
[194]
כִּי קָמָה
-עמדה ונתקיימה
[195]
עַל בָּבֶל
כל מחשבה ומחשבה
[196]
מִ
מַחְשְׁבוֹת יְהֹוָה
שחשב
[197]
לָשׂוּם
-לשים
אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה
-לשממה
[198]
מֵאֵין יוֹשֵׁב:
(ל)
חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם, הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ:
חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם
בשדה המלחמה
[199]
כי בא מורך בלבבם,
[200]
יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת
להתחזק במעוז המבצר כי
[201]
נָשְׁתָה
-פסקה
[202]
גְבוּרָתָם,
הָיוּ
דומים
[203]
לְנָשִׁים
בחלישותם
[204]
, והיות שלא יצאו הגיבורים לעמוד לפני אויביהם, התחזקו האויבים, ואז
[205]
הִצִּיתוּ
האויבים את
[206]
מִשְׁכְּנֹתֶיהָ
[207]
וְ
נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ
-בריחי שעריה, ונפתחו לפני האויב לבוא בהם
[208]
כי אין אדם שימנעם מלעשות כרצונם:
[209]
(לא)
רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ, וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד, לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה:
רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ,
[210]
וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד,
[211]
לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה
-אשר בקצה המדינה:
[212]
(לב)
וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ:
וְהַמַּעְבָּרוֹת
[213]
נִתְפָּשׂוּ
-נלכדו ביד האויב כדי למנוע מהם לברוח דרך המים,
[214]
וְאֶת הָאֲגַמִּים
[215]
הגדלים על פני הנהרות
[216]
שָׂרְפוּ בָאֵשׁ
לבל יוכלו להסתתר שם,
[217]
וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ:
[218]
(לג)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ:
ואמר הנביא שאין לתמוה מזה,
[219]
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
[220]
בַּת בָּבֶל
למרות שהיא עתה מלאה טובה
[221]
כְּגֹרֶן
[222]
בְּ
עֵת הִדְרִיכָהּ
[223]
שהיא מלאה חיטים
[224]
, הנה
[225]
עוֹד מְעַט
זמן
[226]
תתרוקן
[227]
ותדמה לגורן שהיא ריקנית
[228]
וּבָאָה
-שבא
[229]
עֵת הַקָּצִיר לָהּ:
[230]
(לד)
אֲכָלַנִי (אכלנו הֲמָמַנִי (הממנו) נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הִצִּיגַנִי (הציגנו כְּלִי רִיק בְּלָעַנִי (בלענו כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הֱדִיחָנִי (הדיחנו:
ובני ישראל קובלים על הצער שסבלו ואומרים, הנה
[231]
לא היה זה אלא כי
[232]
אֲכָלַנִי (אכלנו
[233]
כתיב),
הֲמָמַנִי
[234]
(הממנו
כתיב
) נְבוּכַדְרֶאצַּר
[235]
מֶלֶךְ בָּבֶל,
הִצִּיגַנִי (הציגנו
כתיב)
-העמיד אותי
[236]
כמו
[237]
כְּלִי רִיק
כי את הכל לקח ושלל, ובמהירות
[238]
בְּלָעַנִי (בלענו
כתיב)
-בלע אותי
[239]
כַּתַּנִּין
[240]
הבולע בלי ללעוס,
[241]
מִלָּא כְרֵשׂוֹ
-את הכרס שלו
[242]
מֵעֲדָנָי
-מן מעדני,
[243]
הֱדִיחָנִי
[244]
(הדיחנו
כתיב)
כמו כשמדיחים את הכלי שלא נשאר בו דבר
[245]
, כך לא השאיר מאומה בידי:
[246]
(לה)
חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, וְדָמִי אֶל יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם:
צַעֲקָתִי על
[247]
חֲמָסִי
-החמס הנעשה לי
[248]
וּשְׁאֵרִי
-ועל עבודת הפרך שבלה את בשרי, הלא היא
[249]
עַל בָּבֶל
כי ממנה בא לי החמס ובליית הבשר, כך
[250]
תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן,
וְ
צַעֲקָתִי על
[251]
דָמִי
-הדם הנשפך בי הלא היא
[252]
אֶל
-על
[253]
יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים
כי הם שפכו דמי, כך
[254]
תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם:
[255]
(לו)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ:
הואיל וכן עשו בך,
[256]
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה
לציון ולירושלים שקוראים חמס על בבל,
[257]
הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ
על החמס,
[258]
וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ
על הדמים ששפכו,
[259]
וְהַחֲרַבְתִּי
-ואייבש
[260]
אֶת יַמָּהּ
[261]
של בבל,
[262]
וְהֹבַשְׁתִּי
-ואייבש
[263]
אֶת מְקוֹרָהּ:
[264]
(לז)
וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב:
וְהָיְתָה
-ותהיה
[265]
בָבֶל לְגַלִּים
[266]
מְעוֹן
-מדור
[267]
לְ
תַּנִּים
[268]
השוכנים בחרבות,
[269]
שַׁמָּה
-לתמהון תהיה
[270]
וּשְׁרֵקָה
-וישרקו עליה
[271]
מֵאֵין
-על כי לא
[272]
יוֹשֵׁב
-ישב אף אחד שם:
[273]
(לח)
יַחְדָּו, כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת:
כל בני בבל
[274]
יַחְדָּו,
כַּכְּפִרִים
[275]
בעת יחסר מאכלם
[276]
יִשְׁאָגוּ
בקול מר,
[277]
נָעֲרוּ
-ישאגו
[278]
כְּגוֹרֵי
[279]
אֲרָיוֹת:
[280]
(לט)
בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהֹוָה:
וניבא הנביא על עניין בלשאצר בעת משתהו באומרו,
[281]
בְּחֻמָּם
-בעת החום
[282]
אָשִׁית
-אכוון
[283]
אֶת מִשְׁתֵּיהֶם,
וְהִשְׁכַּרְתִּים
-וַאֲשַׁכֵּר אותם
[284]
לְמַעַן יַעֲלֹזוּ
-ישמחו
[285]
וְיָשְׁנוּ
-וישנו
[286]
שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ
[287]
כי ימותו מתוך שכרותם,
[288]
נְאֻם יְהֹוָה:
(מ)
אוֹרִידֵם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים:
וכשמת בלשצר מיד נלכדה בבל, ועל כך אמר,
[289]
אוֹרִידֵם
-אוריד את אנשי בבל
[290]
כְּכָרִים
[291]
-כמו כבשים שמביאים אותם
[292]
לִטְבוֹחַ
-לטבח,
[293]
כְּ
מו שמביאים לטבח
[294]
אֵילִים עִם עַתּוּדִים:
[295]
(מא)
אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם?!:
אֵיךְ נִלְכְּדָה
ונכבשה
[296]
שֵׁשַׁךְ
-בבל,
[297]
וַתִּתָּפֵשׂ
[298]
בבל שהיתה
[299]
תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ
ותפארתה,
[300]
אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה
-לתימהון
[301]
בָּבֶל בַּגּוֹיִם?!:
[302]
(מב)
עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם, בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה:
עָלָה עַל בָּבֶל
חיל גדול כמו
[303]
הַיָּם,
בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה
-כוסתה:
[304]
(מג)
הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה, אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ, וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם:
ואחרי שנלכדה בבל
[305]
הָיוּ עָרֶיהָ
-שאר ערי הכשדים
[306]
לְשַׁמָּה
-לשממה,
[307]
אֶרֶץ צִיָּה
-שממה
[308]
וַעֲרָבָה,
[309]
אֶרֶץ
אשר
לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ,
וְלֹא יַעֲבֹר
[310]
בָּהֵן בֶּן אָדָם:
(מד)
וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו, וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה:
ולפי שהיו הבבליים בוטחים בעבודת אלהיהם אמר,
[311]
וּפָקַדְתִּי
-ואשגיח להביא פורענויות
[312]
עַל
פסל
[313]
בֵּל
[314]
העומד
[315]
בְּבָבֶל
, כי האויב ישבר אותו ויקח את זהבו,
[316]
וְהֹצֵאתִי
-ואוציא
[317]
אֶת בִּלְעוֹ
-העושר שבלע
[318]
מִפִּיו,
[319]
וְלֹא יִנְהֲרוּ
[320]
אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם
לעבדו כי כולם יראו שאין בו ממש,
[321]
גַּם חוֹמַת בָּבֶל
שהיא גבוהה ומיוסדת בחוזק רב
[322]
נָפָלָה
-תיפול לארץ מעצמה, כי בגזרת ה' לא תוכל לשבת עוד:
[323]
(מה)
צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי, וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף יְהֹוָה:
ואמר הנביא כנגד היהודים שהיו בבבל,
[324]
צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי,
וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף יְהֹוָה
הבא על בבל, שלא תהיו נלקים עימהם:
[325]
(מו)
וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל:
הישמרו
[326]
וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה
-מן השמועה
[327]
הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ
שמלכי מדי ופרס עולים להילחם בבבל, ואל תיראו
[328]
וּבָא
-על כי באה
[329]
בַשָּׁנָה
הזאת
[330]
הַשְּׁמוּעָה
אשר כבר באו בארץ ונתקיים הדבר ויצא לפועל,
[331]
וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה
ההיא אל תיראו מן
[332]
הַשְּׁמוּעָה
הנשמעת שכבר כבשו את בבל
[333]
וְ
נעשה
[334]
חָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל
יהיה
[335]
עַל מֹשֵׁל
שפרס ומדי תמשול על בבל שהיתה עד הנה מושלת על כל הגויים; אל תיראו מכל אלה כי הכל הוא לטובתכם:
[336]
(מז)
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ:
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי
-ואשגיח להביא פורענויות
[337]
עַל פְּסִילֵי בָבֶל
כי האויב ישבר צורתם ויקח את זהבם,
[338]
וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ
-תהיה יבשה,
[339]
וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ
כי לא יצאו חוץ לעיר להילחם:
[340]
(מח)
וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם, כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים, נְאֻם יְהֹוָה:
וְרִנְּנוּ
-וישמחו
[341]
עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם,
[342]
כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא
וּ
לָהּ
-עליה
[343]
הַשּׁוֹדְדִים,
[344]
נְאֻם יְהֹוָה:
(מט)
גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל, גַּם לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ:
וחלליה יפלו בתוכה כי
[345]
גַּם בָּבֶל
היתה סיבה
[346]
לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל,
[347]
גַּם לְבָבֶל
-בעבור בבל ועל ידה
[348]
נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ
-שאר האומות
[349]
, ולכן כולם ישמחו במפלתם:
[350]
(נ)
פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת יְהֹוָה וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם:
אתם בני ישראל
[351]
פְּלֵטִים
-הנמלטים
[352]
מֵחֶרֶב
נבוכדנצר,
[353]
הִלְכוּ
משם לארצכם,
[354]
אַל תַּעֲמֹדוּ
-תתעכבו
[355]
שמה,
[356]
זִכְרוּ מֵרָחוֹק
-מבבל הרחוקה
[357]
אֶת יְהֹוָה
במה שביטלתם עבודת המקדש, ומהרו לשוב אליה,
[358]
וִירוּשָׁלִַם
שחרבה
[359]
תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם
לזכור בה מה שהיא מתאבלת על שׁוֹמְמוּתָהּ
[360]
, וצאו מתוך בבל
[361]
ותחזרו אליה:
[362]
(נא)
בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהֹוָה:
ואמרו
[363]
בֹּשְׁנוּ
מאז חורבן ירושלים
[364]
כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה
-חרפת האויבים,
[365]
כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי
-כאשר
[366]
בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהֹוָה:
[367]
(נב)
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה, וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֶיהָ וּבְכָל אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל:
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה,
וּפָקַדְתִּי
-ואשגיח להביא פורענויות
[368]
עַל פְּסִילֶיהָ
של בבל,
[369]
וּבְכָל
מקומות
[370]
אַרְצָהּ יֶאֱנֹק
-יאנח
[371]
חָלָל
בעת שתצא נשמתו:
[372]
(נג)
כִּי תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם יְהֹוָה:
כִּי
-אם
[373]
תַעֲלֶה בָבֶל
אל
[374]
הַשָּׁמַיִם
-להתבצר שם מפני האויב,
[375]
וְכִי
-ואם
[376]
תְבַצֵּר
-תעשה מבצר חזק
[377]
מְרוֹם
-כך שבמרום יהיה
[378]
עֻזָּהּ
-חוזקה
[379]
, לא תועיל לעצמה, כי
[380]
מֵאִתִּי
-ממני
[381]
יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ
ואין שום מבצר עומד נגדי,
[382]
נְאֻם יְהֹוָה:
(נד)
קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים:
ואז ישמעו
[383]
קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל,
וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים
, והכל יבוא בהשגחת ה' יתברך:
[384]
(נה)
כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת בָּבֶל, וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם:
כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת בָּבֶל,
וְאִבַּד
-ויאבד
[385]
מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל
-עַם רב שהיה בה,
[386]
וְהָמוּ
-ומה שהיו הומים
[387]
גַלֵּיהֶם כְּמַיִם
-כמו המיית מים
[388]
רַבִּים
[389]
נִתַּן
-והיה נשמע
[390]
שְׁאוֹן
-המיית
[391]
קוֹלָם
, את כל זה יאבד ה' ממנה:
[392]
(נו)
כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד, וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם, כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהֹוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם:
כִּי
ברוב חַטֹּאתֶיהָ
[393]
בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד,
[394]
וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ
, ולא יוכלו לירות ולהתגבר במלחמה כאילו
[395]
חִתְּתָה
-נשברה
[396]
קַשְּׁתוֹתָם,
כִּי אֵל גְּמֻלוֹת
-שמשלם גמול על המעשים
[397]
יְהֹוָה
, ולכן
[398]
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם
לבבל את גמולם שהרעו לעשות:
[399]
(נז)
וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ, וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ, נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ:
וְהִשְׁכַּרְתִּי
- וַאֲשַׁכֵּר
[400]
את
שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ
[401]
וְגִבּוֹרֶיהָ,
וְיָשְׁנוּ
-עד שישנו
[402]
שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ,
[403]
נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ
ובידו להסיר המלוכה ממי שירצה ולתתה למי שירצה:
[404]
(נח)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי-רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי-אֵשׁ וְיָעֵפוּ:
ואל תאמר שחוזק החומות יעמוד להם יותר מהגיבורים, כי
[405]
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת
, כל אחת
[406]
מִ
חֹמוֹת
[407]
בָּבֶל הָרְחָבָה
-אשר כל אחת מהן רחבה,
[408]
עַרְעֵר
-תחרב
[409]
תִּתְעַרְעָר
-ותישחת,
[410]
וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ
-יבערו,
[411]
וְיִגְעוּ
הַ
עַמִּים
אשר בבבל במלחמה
[412]
להציל עצמם
[413]
בְּדֵי-רִיק
-לחינם
[414]
, כי לא יצליחו,
[415]
וּלְאֻמִּים
-ויגיעות הלאומים יהיו
[416]
בְּדֵי-אֵשׁ
-באש
[417]
, כי האש תשרוף אותם,
[418]
וְיָעֵפוּ
-ויהיו עייפים:
[419]
(נט)
הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ, וּשְׂרָיָה שַׂר" מְנוּחָה:
הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת
-עם
[420]
צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
לְ
בָּבֶל בִּשְׁנַת
-בשנה
[421]
הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ,
[422]
וּשְׂרָיָה
היה אז
[423]
שַׂר"
מְנוּחָה
" שעמד עם המלך בעת מנוחתו לדבר עימו מסתרי ליבו:
[424]
(ס)
וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל:
וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל
-על
[425]
בָּבֶל אֶל
-על
[426]
סֵפֶר
[427]
אֶחָד,
אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים
פה
[428]
אֶל
-על
[429]
בָּבֶל:
(סא)
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה, כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה,
כְּבֹאֲךָ
אל
[430]
בָבֶל וְרָאִיתָ
-אז תראה בספר
[431]
וְקָרָאתָ
-ותקרא בו
[432]
אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
[433]
(סב)
וְאָמַרְתָּ יְהֹוָה אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה:
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר בתפילה ותחנונים לפני הקב"ה,
[434]
יְהֹוָה
הלא
[435]
אַתָּה דִבַּרְתָּ
[436]
אֶל
-על
[437]
הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ
ולהחריבו
[438]
לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם
-מאדם
[439]
וְעַד בְּהֵמָה,
[440]
כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה
בבל:
[441]
(סג)
וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת:
וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן
להכבידו שירד לעומק המים,
[442]
וְהִשְׁלַכְתּוֹ
-והשלך אותו
[443]
אֶל תּוֹךְ
נהר
[444]
פְּרָת:
[445]
(סד)
וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ, וְיָעֵפוּ עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ:
וְאָמַרְתָּ
כמו ששקע הספר הזה
[446]
כָּכָה
-כך
[447]
תִּשְׁקַע
-תחרב
[448]
בָּבֶל וְלֹא תָקוּם
-תהיה לה תקומה
[449]
מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ,
וְיָעֵפוּ
-ויהיו עייפים אנשיה עד אשר לא יוכלו להתחזק עוד
[450]
להילחם כנגד אויביהם,
[451]
עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ:
[452]