/ יהושע פרק ג'

פסוקים

יהושע פרק ג'

(א) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ: וַיַּשְׁכֵּם -והשכים יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר של יום ט' בניסן [1] וַיִּסְעוּ ישראל מֵהַשִּׁטִּים שם היו, וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן, הוּא יהושע וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּלִנוּ שָׁם ליד הירדן [2] טֶרֶם יַעֲבֹרוּ -שעברו את הירדן בעשירי בניסן להיכנס לארץ: [3]
(ב) וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיְהִי מִקְצֵה -בסוף [4] שְׁלֹשֶׁת יָמִים מהיום שציווה יהושע את העם להכין להם צידה [5] וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה:
(ג) וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו: וַיְצַוּוּ השוטרים על פי ציווי יהושע [6] אֶת הָעָם לֵאמֹר -וכך אמרו להם, כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם [7] נוסע תחילה [8] וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם [9] נֹשְׂאִים אֹתוֹ, אזי לא תתנהגו כמו תמיד ששני הדגלים נסעו בראשונה ואחריהם הארון [10] , אלא כאן תהיה הנהגתכם שונה שכן הסתלקו ענני הכבוד כשמת משה, ומורה הדרך יהיה כעת ארון הברית בעצמו [11] וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם -ותלכו אַחֲרָיו: [12]
(ד) אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: ומשום כבודו של מקום [13] וכן כדי שיראו כולם את הארון, היה ראוי שירחקו ממנו, ולזה צִוּוּ אותם שיתרחקו [14] , וכך אמרו להם; אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו -ובין הארון [15] כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה [16] אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו קרוב מזה, ותלכו אחרי הארון [17] לְמַעַן אֲשֶׁר -כדי שֶׁ תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ הזו מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם -לא הלכתם באופן הזה עד עכשיו: [18]
(ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם ביום השלישי [19] הִתְקַדָּשׁוּ -תהיו מזומנים לעבור [20] והכינו כליכם וכל דבריכם [21] כִּי מָחָר בעוברכם את הירדן [22] יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת: [23]
(ו) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם, וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ ביום המחרת [24] אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר , עד עכשיו נשאו הלויים את הארון אולם עתה [25] שְׂאוּ אתם אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם, וַיִּשְׂאוּ הכהנים אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיֵּלְכוּ עם הארון לִפְנֵי הָעָם:
(ז) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל -אתחיל [26] גַּדֶּלְךָ -לגדל אותך [27] בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן -יֵדְעוּ ויתבאר להם [28] על ידי הנפלאות אשר אעשה על ידך [29] כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ [30] , וכמו שבקעתי את הים לפני משה כן אבקע את הירדן לפניך: [31]
(ח) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר -ותאמר להם, כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן ותגיעו לצידו המערבי [32] בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ ולא תצאו ליבשה [33] עד אשר יעברו כל העם אל עברו השני של הירדן [34] , כי המים לא ישובו לאחור מפני הארון [35] , וכך יוכלו כל ישראל לעבור את הירדן:
(ט) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גֹּשׁוּ -גְּשׁוּ הֵנָּה לפני הארון [36] וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: [37]
(י) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ לעם [38] בְּזֹאת -בזה שהארון יעבור לפניכם ובפלא של כריתת מי הירדן [39] תֵּדְעוּן -תדעו כִּי אף על פי שמת משה [40] אֵל -הקב"ה חַי -קיים [41] להשרות שכינתו [42] בְּקִרְבְּכֶם [43] וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ -ויגרש [44] מִפְּנֵיכֶם מן הארץ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי , שהם שבעת העממים שהתגוררו בארץ:
(יא) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן: הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית -בריתו של הקב"ה, שהוא [45] אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר -מקדים להיכנס [46] לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן -לתוך הירדן [47] , ולכן אל תיראו ולא תערצו, כי הוא ילחם לכם ואתם תחרישון: [48]
(יב) וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: וְעַתָּה מאחר שהנס יהיה באמצעות הארון [49] קְחוּ -הכינו [50] לָכֶם שְׁנֵי -שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל [51] אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט -מכל שבט [52] , למען יהיו עדים על הנס [53] ויראו הם כי כאשר ינוחו כפות רגלי הכהנים מיד יכרתו המים: [54]
(יג) וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן - הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד: והם יראו [55] וְהָיָה כְּנוֹחַ -שכאשר ינוחו [56] כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה, שהוא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, אזי בכוח הארון וקדושתו [57] מֵי הַיַּרְדֵּן מיד [58] יִכָּרֵתוּן - יִפָּסְקוּ [59] והוסיף יהושע בתיאור הנס באומרו [60] הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה כדרך הנהרות, בהגיעם למקום בקיעת הנהר [61] וְיַעַמְדוּ -יעמדו ויתקבצו ויעלו למעלה בַּגּוֹבָה [62] נֵד אֶחָד [63] ולא יתפשטו ולא יצאו מגדות הירדן [64] ואילו המים היורדים ממקום בקיעת הירדן, ימשיכו לזרום כפי טבעם למטה: [65]
(יד) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם: וַיְהִי בִּנְסֹעַ -ובעת שנסע [66] הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם כדי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, נסעו כפי שציווה יהושע, וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית [67] היו לִפְנֵי כל [68] הָעָם:
(טו) וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר: וּכְבוֹא -וכשבאו הכהנים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם של נהר הירדן בעברו המזרחי [69] וְ הנה הגם [70] שֶׁ הַיַּרְדֵּן היה מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו על כל שפתיו הגבוהות [71] כהרגלו [72] כֹּל יְמֵי קָצִיר: [73]
(טז) וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם (באדם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ: וַיַּעַמְדוּ -פסקו מלרדת [74] הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה וְ קָמוּ נֵד אֶחָד , ועברו את גובה העננים, ונראו בעיני כל יושבי מזרח ומערב אשר אחזה אותם אימה ופחד [75] ולא התפשטו לרוחב כדרך המים, ונשארו [76] הַרְחֵק -רחוקים מְאֹד מֵ העיר ששמה [77] אָדָם (באדם [78] כתיב) היא הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וכך לא הוזקו בני העיר [79] וְ לעומת זאת, המים [80] הַיֹּרְדִים -שירדו קודם בקיעת הירדן [81] עַל -לצד [82] יָם הָעֲרָבָה הוא [83] יָם הַמֶּלַח, תַּמּוּ ממקומם [84] וְ נִכְרָתוּ והלכו להם כדרך הנחלים שהולכים אל הים [85] , ונשאר המקום יבש [86] כי לא ירדו מלמעלה עוד מים אחרים [87] וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד -מול יְרִיחוֹ ביבשה ברווח כי לא היו מים אלא למעלה מהם, שקמו נד אחד: [88]
(יז) וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן: וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה -ביבשה [89] בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן ולא יצאו ממנו אלא עמדו בצידו המערבי [90] הָכֵן -מכוונים וניצבים זה כנגד זה [91] , עד שעברו כל העם [92] , וכל זמן שעמדו הכהנים, לא ירדו המים העליונים למטה [93] וְ כך כָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים -עברו בֶּחָרָבָה -ביבשה, ונשארו הכהנים שם [94] עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי -עם ישראל לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן כדי להיכנס לארץ:

הערות

1. אברבנאל. רלב"ג מבאר (מובא באברבנאל) שהאל יתברך בחר שלא יעברו בלילה כי אם בבוקר, כדי שיתפרסם הנס לעיני בני ישראל ולעיני האומות ותיפול עליהם אימתה ופחד, וגם כדי שבאותו זמן שעברו מעת בואם לשפת הירדן ועד הבוקר שעברו, יתקדשו מפני הנפלאות אשר יעשה הקב"ה בקרבם. ובמדרש, בבוקר ולא בלילה, מגיד שֶׁמִּשֶּׁנִּתְּנָה רשות למלאך לחבל אין מבחין בין צדיק לרשע, וכן הוא אומר (ישעיהו כו, ו) "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ", וכתיב (שמות יב, כב) "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" ואומר (יחזקאל כא, ח) "הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע", ואומר (שמות לג, כב) "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי", ללמדך שתהא נכנס בכי טוב ויוצא בכי טוב, וכן אתה מוצא שהיו האבות והנביאים נוהגים בדרך ארץ שנאמר (בראשית כב, כ) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר", וכן (בראשית כח, יח) "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר" וכן (שמות לד, ד) "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר", וכן (שמואל-א' טו, יב) "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר". והלא דברים ק"ו אם אבות ונביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם נהגו בדרך ארץ, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה... דבר אחר "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר" מלמד שהזריזין מקדימין למצוות, דבר אחר "בבקר" מלמד שתפילתן של צדיקים נשמעת בבוקר (ילקוט שמעוני).
2. מצודת דוד. כדי שיעברו ביום, שיהיה הנס בגלוי ויתקדש לעיני כל (מלבי"ם, וראה רלב"ג בהערה קודמת).
3. אברבנאל.
4. תרגום יונתן.
5. כמבואר לעיל א, יא, רד"ק
6. רלב"ג.
7. הוא הארון שבו הלוחות שכרת ה' ברית עם ישראל בעת אשר נתנם (מצודת דוד).
8. מלבי"ם.
9. ולפי שיצאו כולם מלוי שהיה אבי אביו של עמרם נקראו לויים, כמו שפירשו רבותינו בבראשית רבה שבארבעים וחמישה מקומות נקראו כהנים לווים (רש"י). והנה עד עתה הלויים היו נושאים הארון ועתה נשאוהו הכהנים, להקדישו יותר מפני הנס שנעשה לפניו כעת, ואמרו רז"ל (סוטה לג:) בג' מקומות נשאו הכהנים את הארון, כשעברו את הירדן, וכשסבבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו [כשדוד ברח מפני אבשלום], וכל זה להגדלת קדושתו (רד"ק).
10. מלבי"ם.
11. אברבנאל.
12. והנה הוצרכו לציווי זה, כי בימי משה היו חנייתם ונסיעתם על פי ה' על ידי עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לנחותם הדרך, ואולם עתה יהיו המנהיגים הכהנים הלויים נושאי ארון ברית ה' על פי הנביא (סוטה לב: רש"י, רלב"ג).
13. רש"י.
14. רלב"ג בפס' הקודם.
15. מצודת דוד. ויש נוסחאות ש"ובינו" כתיב "וביניו" קרי, וביאר הרד"ק שהכל אחד, כי ימצא בלשון יחיד ובלשון רבים, ויש בו דרש כי שני ארונות היו, של יוסף ושל שכינה, והיו מהלכין יחדיו.
16. היא המידה הידועה אצלם במלאכת המשכן (רד"ק). ובמדרש, שתהיו יכולים לילך להתפלל בשבת לפניו, לפי שהיה יודע שעתידין להיות צרים בשבת על יריחו (רש"י, ילקוט שמעוני, רד"ק). ואברבנאל מבאר שהיה זה גם כדי שיראו את גודל הנס, כי בהיותם סמוכים לארון והולכים בעקבותיו לא יורגש המקום אשר ילכו בו אם הוא עמוק או גבוה, ולזה ציוה שיתרחקו ממנו, כדי שבהיות בינו וביניהם כאלפים אמה יראו מקום נסיעתו וירגישו בנס.
17. רש"י.
18. רש"י. מלבי"ם מבאר שלא הורגלתם ללכת בדרך באופן זה, שבמסעם במדבר היה הארון הולך לפניהם דרך שלושת ימים כדי לכבוש את הדרך, כי הענן היה מראה להם את הדרך, אך כעת לא הוצרכו לכבוש את הדרך ולכן הארון היה הולך קרוב להם והוצרכו להרחיק ממנו אלפיים אמה, ולכן אמר להם ועליכם להזהר להרחיק מהארון.
19. ויום השלושים של אבל משה היה היום הראשון לג' ימים (רש"י). דהיינו י' בניסן, וא"כ עברו את הירדן בי"א בניסן. ולדעת רד"ק (בפס' ב') יהושע אמר ביום השני שמחר ביום השלישי שהוא י' בניסן יעברו את הירדן. וראה הערה בפס' ב' ולעיל פרק א' פסוק יא'.
20. רש"י, רד"ק. ומצודת דוד מבאר התקדשו "כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות" ומן הראוי להיות אז קדושים וטהורים מטומאה.
21. רד"ק.
22. רד"ק.
23. ואיך ידע יהושע זאת ועדיין לא אמר לו השם יתברך?! אלא כשאמר לו הקב"ה "קום עבר את הירדן" היה הירדן מלא על גדותיו והבין יהושע כי לא יתכן שיעברו את הירדן אלא בנפלאות שיעשה ה' עמהם (רד"ק). ומלבי"ם מבאר כי ממה שראה יהושע כי היום ישאו הכהנים את הארון, ידע כי יעשה להם ה' נפלאות.
24. רש"י. ויום עשירי בניסן היה (רד"ק).
25. רש"י.
26. מצודת ציון.
27. רלב"ג.
28. רלב"ג.
29. מצודת דוד.
30. אברבנאל מבאר כי לא נאמר ליהושע במפורש שהירדן יבקע אלא שיהושע הבין זאת מדברי ה' שאמר לו "אחל גדלך בעיני כל ישראל", ועוד אמר לו "אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך" ועוד שציווה שהכהנים יעברו, שאם היתה הכוונה האלהית שיעברו ישראל בתוך מי הירדן מבלי נס אחר, למה יצוה לכהנים.
31. רד"ק.
32. רד"ק, מצודת דוד. ומלבי"ם מבאר שיעמדו בקצהו המזרחי, שבבואם לקצה מי הירדן יעמדו שמה ולא יעברו את הירדן, וכן משמע מרש"י המבאר "עד קצה הירדן - כשתכנסו לפנים משפתו".
33. מצודת דוד
34. רש"י, רד"ק.
35. מלבי"ם.
36. רד"ק. ובמדרש (ויקרא רבה פר' י' קע"ו), אמר רבי, זקפן בין שני בדי ארון, רבי אחא בר' חנינא אמר סמכן בין שני בדי ארון, רבנין אמרין צמצמם בין שני בדי ארון (וזה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה). אמר להם יהושע, ממה שהחזיקו אתכם שני בדי ארון אתם יודעים כי אל חי בקרבכם, מכאן שהמועט החזיק את המרובה (רש"י, ילקוט שמעוני, רד"ק).
37. ומרוב ענוותנותו לא אמר "שמעו דברי" ובנוסף גם לא תלה בו את הניסים שיעשה להם הקב"ה, אלא תלה הכל באמונתם של ישראל, שאל חי בקרבם ויוריש להם את האומות (אברבנאל, כלי יקר).
38. ודברים הללו אמר מעצמו (אברבנאל, כלי יקר).
39. רד"ק, מצודת דוד. ורש"י ביאר בדרך הדרש בנס שאתם מצומצמים בין שני בדי הארון (ראה רש"י בפס' ט).
40. אברבנאל.
41. תרגום יונתן.
42. תרגום יונתן.
43. ואמר "אל חי בקרבכם" להעיד שלמרות שמת משה הנה אל חי בקרבם לא מת ולא ימות והוא הנצחי ית' (אברבנאל). רלב"ג (בפס' י"ד) מבאר שבכך שיהושע תלה את כריתת מי הירדן בעמידת הכהנים בתוכו ולא קצב זמן שיעברו העם בו, זה הגדיל את המופת והסיר ספק מהרואים שלא יוכלו לטעון כי יהושע ידע מראש שיש זמן שבו המים עתידים להכרת, והוא כיוון שאז יעברו ישראל.
44. מצודת ציון.
45. רש"י, רד"ק, מצודת דוד. ויש מפרשים כי "אדון כל הארץ" נאמר על הארון, לפי ששכן שם הכבוד וכן נקרא שם, כי שם ה' צבאות עליו, ואמר "אדון כל הארץ" כי על ידי הארון הראה האל יתברך שהוא אדון כל הארץ והפך הטבעים כרצונו כי המים טבען להיות נוזלים ועמדו נד אחד (רד"ק בפי' הראשון).
46. רש"י.
47. רש"י.
48. אברבנאל.
49. מלבי"ם.
50. רש"י.
51. שהם יהיו במקום כולכם ויעמדו קרוב לארון ויראו שכאשר ינוחו כפות רגלי הכהנים מיד יכרתו המים (מצודת דוד). ורש"י מבאר "קחו לכם שנים עשר איש", הכינו אותם להיות נכונים למה שאצווה אותם כשנעבור את הירדן, ומבאר הרד"ק שלא אמר להם מה יעשו, אלא הכין אותם טרם שיעברו, ואחר שעברו העם אמר להם שירימו איש אבנו.
52. ויהיה זה הנשיא של כל שבט, כך שמעמדו שם ידמה כמעמד כל השבט (מלבי"ם).
53. מלבי"ם.
54. מצודת דוד.
55. מצודת דוד.
56. מצודת דוד.
57. מלבי"ם.
58. מצודת דוד.
59. תרגום יונתן.
60. אברבנאל.
61. רש"י.
62. רש"י.
63. לשון גובה (רש"י).
64. רד"ק.
65. בקריעת ים סוף היה הנס בשני הצדדים והמים עמדו כשתי חומות, כי מי הים הלכו בשווה, משא"כ מי הירדן שהלכו מלמעלה למטה לא הוצרך שינוי טבע המים רק בצד הגובה (מלבי"ם).
66. מלבי"ם.
67. "הארון הברית" חסר, ופירושו הארון ארון הברית (רד"ק). ורי"ד ביאר נושאי "ארון הברית" ללא ה' הידיעה. ומלבי"ם מבאר שלפעמים נקרא "ארון הברית" על שם שבו מונחים הלוחות שהם הברית, ולפעמים יקרא "הארון ברית ה'" על שם שהוא עצמו ברית ה', וכאן נקרא "הארון הברית" כלומר שהוא עצמו הברית והיה נס להתנוסס.
68. מלבי"ם.
69. מצודת דוד.
70. מלבי"ם.
71. רש"י.
72. כי בתחילת ימי החום, מפשיר השלג אשר בהרים ויתמלאו הנהרות (רד"ק). ומצודת דוד ביאר שבא הכתוב להגדיל הנס ולומר שאפילו שבכל ימי הקציר דרך מי הנהרות להתמעט, היה נהר הירדן מלא על כל שפתיו.
73. וימי ניסן ימי קציר הם (רש"י), ובניסן עברו ישראל את הנהר (רד"ק).
74. מלבי"ם.
75. סוטה לד., מעם לועז.
76. רד"ק, מלבי"ם.
77. רש"י, מצודת דוד.
78. ומה שכתוב "באדם" וקרי "מאדם", הכתוב אומר כי לולי שקמו המים נד אחד והיו מתפשטין היו נכנסים בעיר אדם ושוטפין אותה אף על פי שהיתה רחוקה כל כך, היו המים רבים, אבל מכיון שקמו נד אחד רחקו מהעיר מאד כמו שהיה הירדן רחוק מהעיר (רד"ק).
79. שהיה הנס כפול, א. שהמים היורדים מלמעלה פסקו מלירד ועמדו נד אחד, ב. שלא התפשטו אל הצד שנגד הרוחב שהיה שם עיר ששמה צרתן, ואם היו המים מתפשטים כפי טבעם אל הרוחב היו שוטפים אדם של העיר הזאת, והיה הנס גם בצד רוחב הירדן, שהיה הנד רחוק מן בני אדם של העיר היושבת בצד צרתן, ולא הוזקו בני העיר (מלבי"ם).
80. מצודת דוד.
81. מצודת דוד.
82. מצודת דוד.
83. מצודת דוד.
84. מצודת דוד.
85. רש"י.
86. מצודת דוד.
87. אברבנאל.
88. רד"ק. ובמדרש מובא כי אתה מוצא שכל הניסים שנעשו לישראל, בזכותו של אברהם היו, יציאת מצרים בזכותו שנאמר (תהלים קה, מב-מג) "כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן", קריעת ים סוף בזכותו שנאמר (תהלים קלו, יג) "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים", וכתיב (בראשית טו, יז) "אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה", קריעת ירדן בזכותו שנאמר (תהלים סח, יט) "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם", רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוחנן אומר מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה שנאמר (בראשית לב, יא) "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה", בנביאים (להלן ד, כב) "בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" ישראל סבא, בכתובים שנאמר (תהלים קיד, ה, ז) "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר וגו' מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב" (ילקוט שמעוני).
89. תרגום יונתן. והגם שלפי הטבע גם אם חרבו תהומות ישארו מים בגומות ובמחילות ותהיה הקרקע מרופשת, כאן היה הנס שנחרבו לגמרי (מלבי"ם).
90. מצודת דוד.
91. רש"י.
92. מצודת דוד.
93. רש"י.
94. מצודת דוד.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה