(א)
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ - כָּל הַמְּלָכִיםאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה - וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
כעת המקרא מספר על התקבצות המלכים נגד ישראל בשומעם את אשר עשו ישראל ליריחו ואת אשר כבשו מיד לאחר מכן את העי ברוב עם ובתחבולה.
[1]
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ -
וכאשר שמעועל כיבושי ישראל
[4]
כָּל הַמְּלָכִיםאֲשֶׁר
היו
בְּעֵבֶר
המערבי של
הַיַּרְדֵּן
בארץ ישראל,שישבו
בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה -
ובעמק
[5]
וּבְכֹל חוֹף
-שפת
[6]
הַיָּם הַגָּדוֹל
-התיכון
אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן,
הלא הםמלכי
הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ב)
וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם- יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד -:
ובהיותם עַם רב,
[7]
וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו
מלכים אלו כדי
לְהִלָּחֵם עִם
-נגד
יְהוֹשֻׁעַ וְעִם-
ונגד
יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד -
בהסכמה אחת ועצה אחת:
[8]
(ג)
וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי:
וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן
אשר היו נתינים של מלך הַחִוִּי
[9]
שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ
שלא השאיר בה כל נשמה
[10]
וְ
כן שמעו את אשר עשה
לָעָי
אשר לכדה בערמה על ידי האורב ששם לעיר מאחריה:
[11]
(ד)
וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה - בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ - וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים:
וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה -
גם הם
בְּעָרְמָה
כמו שעשו ישראל בְּעָרְמָה,
[12]
וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ -
ועשו עצמם כשלוחים שבאו מרחוק ואמורים לתת תשובה לשולחם, ולשם כך
[13]
וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים
-רקובים
[16]
לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת
-וכלי
[17]
יַיִן בָּלִים
-רקובים
[18]
וּמְבֻקָּעִים
-וקרועים
[19]
וּמְצֹרָרִים
-קשורים סביבות הקרעים, וכל זה עשו כדי להטעות את ישראל שיחשבו שבאו מארץ רחוקה ומחמת הדרך בלו כליהם ובגדיהם:
[20]
(ה)
וּנְעָלוֹת בָּלוֹת - וּמְטֻלָּאוֹתבְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת - בָּלוֹת עֲלֵיהֶם, וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים -:
וּנְעָלוֹת
-ונעליים
[22]
בָּלוֹת -
בלויות
וּמְטֻלָּאוֹתבְּרַגְלֵיהֶם
טלאי על טלאי,
[23]
וּשְׂלָמוֹת -
ובגדים
[24]
בָּלוֹת
-בלויים
עֲלֵיהֶם, וְכֹל לֶחֶם צֵידָם
-מזונם היה
[25]
יָבֵשׁ
ומעופש,ובו
[26]
הָיָה נִקֻּדִים -
שהיה מנומר בחברבורות לבנות וירוקות ושחורות כלחם ישן המתעפש:
[27]
(ו)
וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל - וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית:
וַיֵּלְכוּ
הגבעונים
אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל -
בגלגל,
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ
-אנשי
יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ
[29]
מאותן הערים שאתם מְצֻוִּים עליהם להשלים עמם, ולא מארץ כנען אשר הוזהרתם לא להחיות בה כל נשמה,
[30]
וְ
לכן,
[32]
עַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית
להחיותנו ולהגן עלינו אם תהא אומה מתגרה בנו:
[33]
(ז)
וַיֹּאמֶר (ויאמרו אִישׁ - יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי, אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אֶכְרָת (אכרות לְךָ בְרִית:
וַיֹּאמֶר (ויאמרו
[35]
כתיב)
אִישׁ -
אנשי
יִשְׂרָאֵל אֶל
הגבעונים שהיו מבני
[36]
הַחִוִּי, אוּלַי
-שמא
[37]
בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב
והינך מיושבי הארץ? וכך אכן סביר להניח!,
[38]
וְאֵיךְ אֶכְרָת (אכרות
כתיב)
לְךָ בְרִית
והלא אנו מוזהרים לא לכרות ליושבי הארץ ברית?!, וכשראו הגבעונים כי ההמון לא רצה לכרות איתם ברית פן יהיו מהיושבים בקרבם, עזבו את העדה ופנו ליהושע:
[40]
(ח)
וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ וַיֹּאמֶראֲלֵיהֶםיְהוֹשֻׁעַמִי אַתֶּם? וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ:
וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ
לבדו,אין רצוננו להשתעבד לכל העם הזה אלא לך בלבד ואתה תהיה לנו לראש ולקצין,
[42]
עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ
מאותם מקומות שמצוה עליכם להשלים עמם, ואדוני הלא ישכיל לדעת שאין אנו מארץ כנען,
[45]
וַיֹּאמֶראֲלֵיהֶםיְהוֹשֻׁעַמִי
-מאיזהעם
[47]
אַתֶּם? וּמֵאַיִן
-ומאיזומדינה
[48]
תָּבֹאוּ
-באתם?:
[49]
(ט)
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם:
ובערמתם הציגו הגבעונים עצמם כאילו באו מארץ רחוקה כל כך, שאפילו על מעברם של ישראל בירדן לא שמעו, אלא שמעו רק על ניסי מצרים ומלחמת סיחון ועוג;
[50]
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו
הגבעונים,
[51]
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ
ואם כן לא יהיה מוכר לך, לא העם ולא המדינה, ולא באנו משום יראה כי אין אנחנו מהעמים שאתם מצווים להרוג, אלא באנו אליך
[52]
לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ
בעבור פרסום שמו, ואנו רוצים להקים ברית הדת והאמונה לקבל אלהותו ותורתו,
[54]
כִּי שָׁמַעְנוּ
בארצנו
[56]
שָׁמְעוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם:
(י)
וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת:
וְ
שמענו
אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה
אלהיכם
לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן
המזרחי,
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת
[57]
, שנתנם אלהיכם בידכם:
(יא)
וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמֹר- קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית:
וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ
[58]
ללכת אליכם לכרות ברית,
לֵאמֹר-
וכך אמרו לנו,
קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם
באנו אליכם והבאנו לכם מנחה כי
[59]
עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ
להעלות לכם את המס,
[60]
וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית
להחיותינו:
[61]
(יב)
זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים -:
ולאחר שהצליחו להסיר את החשד שהיה בלב ישראל עליהם, הוסיפו להביא ראיה על היותם מארץ רחוקה, ואמרו
[62]
זֶה לַחְמֵנוּ
אשר תראו בידינו, הנה בהיותו עדיין
[63]
חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ
-לקחנו אותו צידה לדרך
[64]
מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, וְעַתָּה הִנֵּה
בעבור הזמן הרב שעבר מגודל מרחק הדרך
[65]
יָבֵשׁ
הלחם
וְהָיָה
-ונהיה
נִקֻּדִים -
מנומר בחברבורות לבנות וירוקות ושחורות:
[66]
(יג)
וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים, וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ - וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ - מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד:
וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ
בעת צאתנו, ואשר היו בעת מִלּוּיָם
[67]
חֲדָשִׁים, וְהִנֵּה
מרוב הדרך
[68]
הִתְבַּקָּעוּ -
נבקעו,
וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ
-בגדינו
וּנְעָלֵינוּ
אשר
בָּלוּ -
התבלו
מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד:
(יד)
וַיִּקְחוּ - הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם וְאֶת פִּי יְהֹוָה לֹא שָׁאָלוּ:
וַיִּקְחוּ -
וקיבלו דבריהם,
[69]
הָאֲנָשִׁים
נשיאי העדה, והאמינו להם
[70]
מִ
זה שראו את
[72]
צֵּידָם
היבש,
[73]
וְ
הגם שהיו יכולים לברר את האמת ע"י האורים ותומים,
[74]
אֶת פִּי יְהֹוָה
באורים ותומים,
[75]
לֹא שָׁאָלוּ
כפי שהיו אמורים לעשות ולשאול בהם על ידי אלעזר הכהן:
[76]
(טו)
וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם, וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם, וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה:
וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם, וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם, וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם
[77]
על דעתם
[78]
נְשִׂיאֵי הָעֵדָה
על הברית הזו, וטעו בדבר:
[79]
(טז)
וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו - וּבְקִרְבּוֹ - הֵם יֹשְׁבִים:
וַיְהִי מִקְצֵה
-לאחר סוף
[81]
שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם
יהושע והנשיאים
[82]
בְּרִית
לשלום ולהחיותם אשר ממנה לא יכלו לחזור,
[83]
וַיִּשְׁמְעוּ
-שמעו ישראל
כִּי
הגבעונים
[85]
קְרֹבִים הֵם אֵלָיו -
לעם ישראל
וּבְקִרְבּוֹ -
ובקרב הארץ
[86]
הֵם יֹשְׁבִים
, ומצד שהם היו קרובים היה אסור לכרות להם ברית, ומצד שהם יושבים בקרבו היו צריכים לקבל מס ועבדות:
[87]
(יז)
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים:
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל
מעצמם,
[88]
וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם
של הגבעונים
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
מכריתת הברית, כדי להשמיד להרוג ולאבד בהם;
[89]
וְעָרֵיהֶם
של הגבעונים היו
גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים:
(יח)
וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם - נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים:
וְ
אולם, בסופו של דבר
לֹא הִכּוּם
-הרגו אותם
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
כי נשיאי העדה מנעו זאת מהם,
[90]
כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם -
לגבעונים
נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
להחיותם, ואע"פ ששבועת טעות של הנשיאים לא חלה על כלל ישראל, ועוד שהיתה השבועה לבטל מצות התורה, בכל זאת לא הניחום הנשיאים להורגם משום חילול ה',
[91]
וַיִּלֹּנוּ
-והתרעמו
[93]
כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים
על כך:
[94]
(יט)
וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם:
וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה
, אי אפשר שתהרגו אותם כי
[95]
אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם
בשם כל העדה להחיותם, והשבועה היתה
[96]
בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם
כי יהיה בזה חילול השם:
[98]
(כ)
זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם:
זֹאת
-זה הדבר אשר
[99]
נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה
-להחיות
[100]
אוֹתָם
בעל כרחנו,
[101]
וְ
כך
לֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל
ביטול
[102]
הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם:
[103]
(כא)
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים, יִחְיוּ וַיִּהְיוּ - חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָהכַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ - לָהֶם הַנְּשִׂיאִים:
וביארו דבריהם הנשיאים איך יקיימו גם את השבועה וגם את מצות התורה, ואיך יגמלו עמהם על רמאותם;
[104]
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים, יִחְיוּ
הגבעונים ובזה נקיים את השבועה להחיותם, וְיִהְיוּ חוטבי עצים ושואבי מים ובזה נקיים את מצוות התורה לשימם למס; ואכן
[106]
וַיִּהְיוּ -
נהיו הגבעונים
[109]
חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָהכַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ -
[110]
גזרו
[111]
לָהֶם הַנְּשִׂיאִים:
[112]
(כב)
וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר, לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר - רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד?! וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים!:
ולאחר שראה יהושע כי התרצה העם,
[113]
וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ
לגבעונים, להודיעם שהם אלה אשר הפרו ברית עם ישראל, שכן יִדְּעוּ אותם ישראל שאינם כורתים ברית עם הקרובים ושיקרו להם הגבעונים בעניין זה;
[114]
וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם
יהושע
לֵאמֹר, לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר -
[115]
ואמרתם לנו
רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד?! וְ
הרי
אַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים!
מה התועלת שיצאה לכם מזה?!, אילולא רימיתם אותנו ובאתם אלינו בשלום היינו משלימים עמכם בשיעבוד קל:
[116]
(כג)
וְעַתָּה, אֲרוּרִים אַתֶּם, וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי,:
וְעַתָּה, אֲרוּרִים אַתֶּם,
[118]
ואין ארור כורת ברית עם ברוך, לכן אני מתנה תנאי לשבועתנו להחיותכם והוא שתקבלו מס ועבדות, ובעת המלחמה תהיו עבדים לכל העדה,
[119]
וְלֹא יִכָּרֵת
-יִפָּסֵק
[121]
מִכֶּם עֶבֶד
לישראל מהם חשבתם להינצל,
[122]
וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם
תהיו להם; וכיון שרמיתם לומר שבאתם אלינו לא מתוך יראה אלא לשם ה', כדבריכם יהיה ולאחר המלחמה, תהיו עבדים
[123]
לְבֵית אֱלֹהָי,
וכל זמן שבית המקדש יהיה קיים תהיו חוטבי עצים ושואבי מים למקדש:
[125]
(כד)
וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ, כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה - אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ,
כדי להציל את נפשנו עשינו זאת, ולא כדי להיפטר מחיוב מס ועבדות,
[126]
כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם
, וסברנו כי הציווי היה להשמיד את יושבי הארץ ולא לקבלם בשום תנאי,
[128]
וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה -
ולכן עשינו
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
לכרות עמכם ברית בערמה:
[129]
(כה)
וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר - בְּעֵינֶיךָלַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה:
וְעַתָּה
היות והיינו רמאים, יודעים אנחנו כי השבועה שנשבעו לנו הנשיאים לא תציל אותנו ולכן,
[130]
הִנְנוּ בְיָדֶךָ
ומוכנים לעשות כאשר ישר בעיניך,
[131]
כַּטּוֹב
-לפנים משורת הדין
[132]
וְכַיָּשָׁר -
ולפי הדין, ומה שטוב
[133]
בְּעֵינֶיךָלַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה:
[134]
(כו)
וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן וַיַּצֵּל - אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם:
וַיַּעַשׂ לָהֶם
יהושע
[135]
כֵּן
-כמו שאמר, שיהיו עבדים לכל העדה בעת המלחמה וכיבוש הארץ, ולבית ה' לעולם,
[136]
וַיַּצֵּל -
והציל
[137]
אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם
כאשר חשבו לעשות בתחילה,ובכך עשה עימם את הטוב לפנים משורת הדין, ובזה ששיעבדם עשה עימם הישר לפי הדין:
[138]
(כז)
וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהֹוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר:
וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה
בעת המלחמה וישוב הארץ,
[141]
וּ
לחוטבי עצים ושואבי מים
לְמִזְבַּח יְהֹוָה עַד הַיּוֹם
בו נכתב הספר
[143]
הַזֶּה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר
[144]
ה', שמה יעבדו:
[145]