(א)
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן, נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן:
לאחר שניתנה חברון לְכָלֵב בן יפונה, ראה יהושע להוציא גורל בני יהודה, כדי לדעת לאיזה צד ועבר יהיה נחלתם, לראות האם ירחיקהו מאד מחברון אשר קיבלה כָּלֵב שהיה נשיאם, ובהשגחת האל יתברך נפל גורלם סביב חברון
[1]
כך שכלב נשיאם ישב בתוכם מוקף באנשי שבטו,
[2]
וַיְהִי
-והיה
[3]
הַגּוֹרָל
של מה שחלקו
[4]
לְמַטֵּה
-לשבט
[5]
בְּנֵי יְהוּדָה לְ
פי
מִשְׁפְּחֹתָם
, שכל משפחה מהשבט קיבלה נחלה בנפרד
[6]
, וגבולו היה כך, קצהו הדרומי היה
[7]
אֶל גְּבוּל
-סמוך למצר
[8]
אֱדוֹם
בְּ
מִדְבַּר צִן,
נֶגְבָּה
-בדרומה של ארץ ישראל,
[9]
מִקְצֵה תֵימָן
-בסוף כל המצר:
[10]
(ב)
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה:
מפסוק זה מתחיל המקרא למנות את הרצועה של יהודה ומקיף אותה סביב לארבעת צדדיה, כשבתחילה מונה את העיירות העומדות בדרומו של יהודה ומבדילות בין גבול יהודה ובין גבול אדום;
[11]
וַיְהִי לָהֶם
לשבט יהודה
גְּבוּל נֶגֶב
-דרומי
[12]
, ממזרח כלפי המערב
[13]
כך, הוא התחיל
מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח
אשר עמד במזרחה של ארץ ישראל ומשם התחיל מדבר צין
[14]
, והוא בזוית דרומית מזרחית של ארץ ישראל
[15]
מִן הַלָּשֹׁן
-מאותו
[16]
הראש
[17]
של ים המלח
[18]
הַפֹּנֶה נֶגְבָּה
-דרומה:
[19]
(ג)
וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה:
וְיָצָא
הגבול ההוא כלפי חוץ להתרחב
[20]
אֶל
מקום אשר היה
[21]
מִנֶּגֶב
-מדרום
[22]
לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְ
משם
עָבַר
הגבול
[23]
לְ
צִנָה,
[24]
וְעָלָה מִנֶּגֶב
-מדרום
[25]
לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ
שהיתה מנחלת יהודה,
[26]
וְ
משם
עָבַר
הגבול
[27]
לְ
חֶצְרוֹן וְ
משם
עָלָה אַדָּרָה
-לאדר
[28]
וְנָסַב
-והקיף הגבול
[29]
הַקַּרְקָעָה
-את קרקעה:
[30]
(ד)
וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, וְהָיוּ (והיה) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב:
וְ
משם
עָבַר
הגבול
עַצְמוֹנָה
-לעצמון
[31]
וְיָצָא
אל
נַחַל מִצְרַיִם,
וְהָיוּ (והיה
כתיב
) תֹּצְאוֹת
-סוף
[32]
הַגְּבוּל יָמָּה
-המערבי
[33]
אל הים הגדול,
[34]
זֶה יִהְיֶה לָכֶם
-לכל ישראל
[35]
הַ
גְּבוּל נֶגֶב
הדרומי
[36]
, מן המזרח למערב; ואם כן נמצא שהחזיק גבול יהודה את כל רוחב ארץ ישראל מן המזרח למערב
[37]
, בדרומה של ארץ ישראל:
[38]
(ה)
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן:
וּגְבוּל קֵדְמָה
-המזרחי של שבט יהודה
[39]
מדרום לצפון
[40]
הוא
יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה
הדרומי של
[41]
הַיַּרְדֵּן
הנשפך בים המלח,
[42]
וּגְבוּל
שבט יהודה
לִפְאַת צָפוֹנָה
-לצד צפון
[43]
, מן המזרח למערב
[44]
מִלְּשׁוֹן
-מקצהו
[45]
הַ
צפוני של
[46]
יָּם
המלח,
מִקְצֵה
-מקצהו הדרומי של
הַיַּרְדֵּן:
(ו)
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן:
וְעָלָה הַגְּבוּל
הצפוני
[47]
לצד המערב
[48]
אל
בֵּית חָגְלָה
אשר היתה שייכת לנחלת בנימין,
[49]
וְעָבַר
הגבול
מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה,
[50]
וְעָלָה הַגְּבוּל
למקום בשם
[51]
אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן:
[52]
(ז)
וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל, וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל עֵין רֹגֵל:
וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה
-אל דביר שבנחלת יהודה
[53]
מֵעֵמֶק עָכוֹר
אשר היה בין אבן בהן לדביר,
[54]
וְצָפוֹנָה פֹּנֶה
הגבול
[55]
אֶל הַגִּלְגָּל
-הגליל
[56]
אֲשֶׁר נֹכַח
-ממול
[57]
לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב
-מדרום
[58]
לַנָּחַל,
וְעָבַר הַגְּבוּל
ממעלה אדומים
[59]
אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ,
וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו
-קְצוֹתָיו של הגבול
אֶל עֵין רֹגֵל:
[60]
(ח)
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם, אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה:
וְעָלָה
[61]
הַגְּבוּל
מעין רוגל ונכנס לפנים, לצד דרום, ועלה במעלה ההר
[62]
לְ
גֵּי בֶן הִנֹּם,
אֶל כֶּתֶף
-צד
הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב
-מדרום
[63]
, והיבוסי
[64]
הִיא יְרוּשָׁלִָם
, וירושלים עצמה היתה מנחלת בנימין
[65]
אבל רצועה היתה יוצאת מנחלת יהודה ונכנסת לירושלים,
[66]
וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר
עד מעיין מי נפתוח,
[67]
אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם
[68]
יָמָּה
-ומערבה לו
[69]
, הוא ראש ההר
[70]
אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה:
(ט)
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים:
וְתָאַר
-והקיף
[71]
הַגְּבוּל
בסיבוב
[72]
מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ,
[73]
וְיָצָא
בעבר הצפוני
[74]
אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן
שבנחלת יהודה,
[75]
וְתָאַר
-והקיף
[76]
הַגְּבוּל
לצד
בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים
שבנחלת יהודה:
[77]
(י)
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן, וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר תִּמְנָה:
וְ
מן המזרח למערב,
[78]
נָסַב
-הקיף
הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה
-כלפי המערב
[79]
אֶל הַר שֵׂעִיר וְ
משם
עָבַר אֶל כֶּתֶף
-מורד
הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה
לו, שהיתה לנחלת יהודה,
[80]
הִיא
הר יערים הנקראת גם
[81]
כְסָלוֹן,
וְיָרַד
משם הגבול אל
בֵּית שֶׁמֶשׁ,
וְעָבַר
אל
תִּמְנָה
השייכת לנחלת יהודה:
[82]
(יא)
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה:
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף
-צד
עֶקְרוֹן צָפוֹנָה
, כאשר עקרון היתה לפני הגבול
[83]
ושייכת לנחלת יהודה,
[84]
וְתָאַר
-וסובב
הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה
-לְשִׁכָּרוֹן
[85]
וְעָבַר
הגבול אל
[86]
הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא
לְ
יַבְנְאֵל,
[87]
וְהָיוּ תֹּצְאוֹת
-והיה סוף
[88]
הַגְּבוּל יָמָּה
-אל ים התיכון
[89]
המצר המערבי:
[90]
(יב)
וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה, סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם:
וּגְבוּל
שבט יהודה
[91]
יָם
-למערב
[92]
מן הצפון אל הדרום
[93]
היה
הַיָּמָּה
-הים
[94]
הַגָּדוֹל
-התיכון,
וּגְבוּל זֶה
כולל איי הים היה
[95]
גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה,
סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם
-המסבב נחלת כל משפחותם:
[96]
(יג)
וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל פִּי יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן:
וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן
יהושע
חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה
, ולא מעצמו נתן לו, אלא
[97]
אֶל
-על
[98]
פִּי
מה שאמר
[99]
יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ
, ונתן לו
אֶת קִרְיַת אַרְבַּע
, על שם האיש שנקרא 'ארבע' אשר היה
אֲבִי הָעֲנָק
-הגדול שבענקים
[100]
, וקרית ארבע
הִיא
העיר
חֶבְרוֹן:
[101]
(יד)
וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק:
ולאחר מיתת יהושע
[102]
וַיֹּרֶשׁ
-גירש
[103]
מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק
שבאו ביחד להילחם נגדו,
[104]
אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי
הם
יְלִידֵי הָעֲנָק
-הגדול שבענקים:
[105]
(טו)
וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר:
ולפי שדביר היתה סמוכה לחברון, כאשר כָּלֵב לכד את חברון השתדל מאד ללכוד גם את דביר פן ישארו האויבים סביב חברון,
[106]
וַיַּעַל
כָּלֵב
מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר,
וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים
-בימי קדם היה
[107]
קִרְיַת סֵפֶר:
(טז)
וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה:
ולפי שהיה כָּלֵב זקן,
[108]
וַיֹּאמֶר כָּלֵב
, האיש
אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ
-וילכוד אותה,
וְנָתַתִּי
-אתן
[109]
לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה:
[110]
(יז)
וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה:
וַיִּלְכְּדָהּ
-ולכד אותה
עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב
מֵאִמּוֹ,
[111]
וַיִּתֶּן לוֹ
כָּלֵב
אֶת עַכְסָה
[112]
בִתּוֹ לְאִשָּׁה:
(יח)
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ:
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ
-כבואה
[113]
מביתה
[114]
אל בית בעלה
[115]
וַתְּסִיתֵהוּ
-הסיתה את בעלה ופתתה אותו לתת לה רשות
[116]
לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה
קודם הכנסתה לחופה,
[117]
וַתִּצְנַח
-והפילה עצמה
[118]
מֵעַל הַחֲמוֹר
ליפול לרגלי אביה,
[119]
וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה
חסר
[120]
לָּךְ
שאת רוצה לבקש עליו?:
[121]
(יט)
וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם, וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת:
וַתֹּאמֶר
-וענתה לו עכסה,
[122]
תְּנָה
-הוסף
[123]
לִּי בְרָכָה
-מתנה ומנחה
[124]
, ארץ מבורכת
[125]
במים
[126]
לפרנסה,
[127]
כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב
-חרבה
[128]
ויבשה
[129]
בלי מעיינות מים
[130]
נְתַתָּנִי
-נתת לי,
[131]
וְנָתַתָּה
-ולכן אבקש שתתן
[132]
לִי גֻּלֹּת
-מעיינות
[133]
מָיִם,
וַיִּתֶּן לָהּ
כָּלֵב שדה
[134]
אֵת
-עם
[135]
גֻּלֹּת
מעיין
[136]
עִלִּיּוֹת
-ממעל
[137]
וְאֵת
-ועם
[138]
גֻּלֹּת
-מעיין
[139]
תַּחְתִּיּוֹת
-מתחת:
[140]
(כ)
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם:
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה
-שבט
[141]
בְנֵי יְהוּדָה
שנחלקה
[142]
לְ
פי
מִשְׁפְּחֹתָם
, כל משפחה לבדה:
[143]
(כא)
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר:
וַיִּהְיוּ
-והיו
הֶעָרִים
אשר עמדו
[144]
מִקְצֵה לְ
נחלת
מַטֵּה
-שבט
[145]
בְנֵי יְהוּדָה אֶל
-ליד
[146]
גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה
-בדרום הנחלה,
[147]
קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר:
[148]
(כב)
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה:
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה:
(כג)
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן:
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן:
(כד)
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת:
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת:
(כה)
וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר:
וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת
וכן
חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר:
[149]
(כו)
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה:
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה:
(כז)
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט:
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט:
(כח)
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה:
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה:
(כט)
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם:
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם:
(ל)
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה:
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה:
(לא)
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה:
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה:
(לב)
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן:
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן
; מספר
כָּל
הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה בדרום נחלתו היה
עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע,
[150]
וְ
זאת בנוסף
[151]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[152]
(לג)
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה:
בַּשְּׁפֵלָה
הערים שהיו כלולות בנחלת שבט יהודה היו, במחוז אחד
[153]
בצפון מזרח,
אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה:
(לד)
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם:
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים,
תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם:
(לה)
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה:
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם,
שׂוֹכֹה
[154]
וַעֲזֵקָה:
(לו)
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן:
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה בשפלה היה
אַרְבַּע עֶשְׂרֵה,
[155]
וְ
זאת בנוסף
[156]
לְ
חַצְרֵיהֶן
, הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[157]
(לז)
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד:
ובמחוז אחר, הערים שנחל שבט יהודה
[158]
בדרום השפלה היו,
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד:
(לח)
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל:
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל:
(לט)
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן:
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן:
(מ)
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ:
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ:
(מא)
וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן:
וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן
[159]
וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה בשפלה היה
שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה,
וְ
זאת בנוסף
[160]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[161]
(מב)
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן:
ובמחוז אחר, הערים שנחל שבט יהודה
[162]
במזרח השפלה היו,
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן:
(מג)
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב:
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב:
(מד)
וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן:
וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה בשפלה היה
תֵּשַׁע וְ
זאת בנוסף
[163]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[164]
(מה)
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ:
ובמחוז אחר, הערים שנחל שבט יהודה
[165]
במערב השפלה היו,
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ
-והכפרים הסמוכים אליה
[166]
וַחֲצֵרֶיהָ
, הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[167]
(מו)
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן:
ובמחוז אחר
[168]
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה
לצד מערב
[169]
נחל שבט יהודה את
כֹּל
הערים
[170]
אֲשֶׁר
היו
עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְ
זאת בנוסף
[171]
לְ
חַצְרֵיהֶן
, הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[172]
(מז)
אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד נַחַל מִצְרָיִם, וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל (הגבול:
והערים אשר נחלו הן
אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ
-וכפריה הסמוכים
[173]
וַחֲצֵרֶיהָ
-והעיירות אשר היו פרוזות סביבה,
[174]
עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ
-וכפריה הסמוכים
[175]
וַחֲצֵרֶיהָ
-והעיירות אשר היו פרוזות סביבה
[176]
, וגבולה הדרומי של הנחלה הגיע
[177]
עַד נַחַל מִצְרָיִם,
וְ
הגיע גבולה הדרומי של הנחלה עד
[178]
הַיָּם הַגָּדוֹל
הוא ים התיכון,
וּגְבוּל (הגבול
כתיב)
[179]
-כאשר גם האיים אשר בים, היו שייכים לנחלת יהודה:
[180]
(מח)
וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה:
וּבָהָר
הערים שנחל שבט יהודה בדרום ההר היו
[181]
שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה:
(מט)
וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר:
וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר:
(נ)
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים:
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים:
(נא)
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה
אַחַת עֶשְׂרֵה וְ
זאת בנוסף
[182]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[183]
(נב)
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן:
ובמחוז אחר בהר היו הערים
[184]
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן:
(נג)
וְיָנוּם (וינים) וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה:
וְיָנוּם (וינים
כתיב
) וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה:
(נד)
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן:
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא
העיר
חֶבְרוֹן וְצִיעֹר
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה בהר היה
תֵּשַׁע,
וְ
זאת בנוסף
[185]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[186]
(נה)
מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה:
ובמחוז המזרחי בהר היו הערים
[187]
מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף
[188]
וְיוּטָּה:
(נו)
וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ:
וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ:
(נז)
הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן:
הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה
עֶשֶׂר וְ
זאת בנוסף
[189]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[190]
(נח)
חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר:
ובמחוז הצפוני בהר היו הערים
[191]
חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר:
(נט)
וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן:
וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן
מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה
שֵׁשׁ וְ
זאת בנוסף
[192]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[193]
(ס)
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן:
ובמחוז אחר בחבל קרית יערים היו הערים
[194]
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה
, מספר כל הֶ
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה
שְׁתַּיִם וְ
זאת בנוסף
[195]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[196]
(סא)
בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה:
וּ
בַּמִּדְבָּר
הערים שנחל שבט יהודה בדרום היו
[197]
בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה:
(סב)
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן:
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי
, מספר כל ה
עָרִים
שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה
שֵׁשׁ וְ
זאת בנוסף
[198]
לְ
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[199]
(סג)
וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ (יוכלו) בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וְאֶת
אוּמַת
[200]
הַיְבוּסִי
אשר היו מִ
יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ
[201]
(יוכלו
[202]
כתיב
) בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם
-לגרשם,
[203]
וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת
-עם
בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם
[204]
עַד הַיּוֹם
בו נכתב הספר
[205]
הַזֶּה: