/ יהושע פרק טז'

פסוקים

יהושע פרק טז'

(א) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ, בָּהָר בֵּית אֵל,: וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל שקבע את גבולות הנחלה לִבְנֵי יוֹסֵף הם שבט אפרים וחצי שבט המנשה, וכך היה גבולם; [1] מִיַּרְדֵּן -מן הירדן שממול [2] יְרִיחוֹ התחיל למשוך הגבול ובא [3] לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה , והוא גבול הדרומי של נחלת בני יוסף מן המזרח כלפי המערב, ואל [4] הַמִּדְבָּר -מדבר יהודה, קו הגבול [5] עֹלֶה כאשר הוא בא מִ מֵּי [6] ירִיחוֹ, וממדבר יהודה בא הגבול [7] בָּהָר לצד מערב עדשהגיעלְ [8] בֵּית אֵל, [9] ויריחו נשארה לנחלת בנימין: [10]
(ב) וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה- וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת: וְיָצָא הגבול מִבֵּית אֵל לוּזָה- אל לוז שהיתה בנחלת יוסף בגבול הצפוני של בנימין, [11] וְעָבַר הגבול ישר [14] אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי [15] ומשם לְ עֲטָרוֹת: [16]
(ג) וְיָרַד יָמָּה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי - עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד גָּזֶר, וְהָיוּ תֹצְאֹתָו יָמָּה: וְיָרַד משם הגבול [17] יָמָּה -לצד המערב [18] אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי - בית יַפְלֵט עַד גְּבוּל הדרומי של [19] בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן הסמוך לדרום נחלת יוסף [20] וְעַד העיר גָּזֶר, וְהָיוּ תֹצְאֹתָו קְצָווֹת הגבול [21] יָמָּה -אל הים הגדול: [22]
(ד) וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם: וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף את רצועת נחלתם זו ביחד, ולאחר שיצא הגורל בכללות השבט, כל שבט גם [23] מְנַשֶּׁה וְ גם אֶפְרָיִם נחל את חלקו על פי גורל מיוחד: [25]
(ה) וַיְהִי - גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה - עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן: ובני יוסף נטלו רצועה לאורך כל ארץ ישראל, וחילקו אותה לשני חלקים, לאפרים ולחצי שבט המנשה, והיה חלקו של אפרים במזרח ושל מנשה במערב, [27] וַיְהִי - וכך היה גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לנחלה אשר נחלקה [28] לְ כל מִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל רוחב [29] נַחֲלָתָם מִזְרָחָה - הפונה למזרח,מְ [30] עַטְרוֹת אַדָּר שעמדה בצפונו של בנימין [31] עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן שעמדה בגבול אפרים, זה היה רוחב גבול שבט אפרים: [32]
(ו) וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב - הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה, וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח, יָנוֹחָה: וְ גבול אורכו היה כך, [34] יָצָא הַגְּבוּל מבית חורון עליון ונתרחב והלך [35] הַיָּמָּה -לצד מערב אל [37] הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן שהיתה מנחלת מנשה, [38] וְנָסַב - ופנה [39] הַגְּבוּל באלכסון [40] מִזְרָחָה לכיוון צפוןלְ [41] תַּאֲנַת שִׁלֹה, וְ [42] משם [43] עָבַר אוֹתוֹ את כל אורך תאנת שִׁילֹה, ולא עבר סמוך לה כי אם ממזרח של ינוחה, ובא [44] מִ כיוון [46] מִּזְרַח, למזרח [47] יָנוֹחָה אשר עמדה למזרחה של תאנת שִׁילֹה: [48]
(ז) וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, וּפָגַע בִּירִיחוֹ - וְיָצָא הַיַּרְדֵּן: וְיָרַד הגבול באלכסון [49] מִיָּנוֹחָה כלפי מזרח אל [50] עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, וּפָגַע [51] הגבול בִּירִיחוֹ - בְּמֵי יריחו, ועבר דרכן [52] וְיָצָא אל הַיַּרְדֵּן שם הסתיים גבולו: [54]
(ח) מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ - הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם: ורוחב הגבול כלפי מערב היה כך, [55] מִתַּפּוּחַ אשר היתה שייכת לאפרים ועמדה ליד הירדן בגבול מנשה [56] יֵלֵךְ - יסוב [57] הַגְּבוּל יָמָּה -מערבה לצד [58] נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו [59] -קצות הגבול הַיָּמָּה -אל הים; [60] זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם שהוזכרה לעיל, אשר חולקה [61] לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט:
(ט) וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן: וְ חוץ מן הערים שנזכרו כאן שניתנו לאפרים, הנה עוד נתן את [63] הֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת -המובדלות [64] לִבְנֵי אֶפְרַיִם, והיו ערים אלו מובלעות [65] בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה והיו מובדלות וניכרות,ונתן להם את [67] כָּל הֶעָרִים אשר עמדו באורך הגבול ההוא [68] וְ כן את חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [69]
(י) וְלֹא הוֹרִישׁוּ - אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי - לְמַס עֹבֵד: וְלֹא הוֹרִישׁוּ - גירשו בני אפרים [70] אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב אשר ישב בְּגָזֶר למרות שהיתה גזר בנחלתם, [72] וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב שבט אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם בו נכתב הספר [73] הַזֶּה, וַיְהִי - והיה הכנעני שבעיר גזר לְמַס עֹבֵד לבני אפרים, כלומר ששימשו עבדים לבני אפרים, ולא שהעלו להם מס ממון: [74]

הערות

1. ר"י קרא. ונטלו חצי שבט מנשה ושבט אפרים נחלות סמוכות זו לזו, אבל כל אחד מהם נטל חלק לבדו, וגם נחלתם מלאו כל האורך של ארץ ישראל ממזרח למערב כמו נחלת יהודה (רש"י, מצודת דוד). הגר"א ביאר כי יהודה ואפרים נחלו בתחילה כי הם ראשי השבטים בכל מקום, בין בסדר הדגלים, וכן מלכים ראשונים היו מהם, וכן לעתיד לבוא במהרה בימינו יהיה משיח בן דוד ומשיח בן יוסף הגואלים והראשים, ולכן נקראו כלל ישראל יהודה ואפרים.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. רש"י.
9. ואין זו בית אל שקרא יעקב אבינו, כי אותו "בית אל" נקרא גם "לוז" כפי שכתוב (בראשית כח, יט) "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה", וכאן נאמר להלן בפס' ב' "וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה" (אברבנאל, מצודת דוד).
10. ביאור הגר"א.
11. רד"ק. הגר"א ביאר כי "בית אל לוזה" הוא מקום אחד, והיא העיר בית אל ששמה בעבר היה לוז, כמו שנאמר (בראשית כח, יט) "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה".
12. מלבי"ם.
13. רד"ק, אברבנאל.
14. מלבי"ם וכן ראה מצודת דוד פרק טו פס' ג'.
15. וציין הכתוב "גבול הארכי", כי היה עוד עטרות בגבול הרוחב שהיא במזרחה של נחלת יוסף כמו שמובא להלן בפס' ז' "וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת" (מלבי"ם).
16. תרגום יונתן.
17. מלבי"ם.
18. מצודת דוד.
19. מצודת דוד.
20. ביאור הגר"א.
21. מצודת דוד.
22. מצודת דוד, מלבי"ם.
23. ר"י קרא, מצודת דוד.
24. חומת אנך.
25. חומת אנך.
26. אברבנאל ומלבי"ם ביארו כי למעשה רק ע"י שיצאו סמוכים בתחום אחד קראם גורל אחד, אבל בפועל חולקה נחלתם ע"י שני גורלות. ויהושע כתב את מנשה לפני אפרים מתוך ענוה משום שהוא היה משבט אפרים, אבל באמת אפרים קיבלו את נחלתם לפני מנשה, כפי ברכת יעקב (מעם לועז).
27. ביאור הגר"א.
28. מצודת דוד.
29. רש"י, מצודת דוד.
30. מצודת דוד.
31. מצודת דוד.
32. והיתה שייכת לאפרים (מצודת דוד). הגר"א ביאר שבית חורון עליון היתה שייכת למנשה. ומלבי"ם ביאר כי גם בית חורון עליון וגם בית חורון תחתון היו שייכים לאפרים כמובא בדברי הימים א' ז, כד.
33. רש"י.
34. רש"י, ר"י קרא.
35. מצודת דוד.
36. מלבי"ם.
37. רש"י.
38. מצודת דוד.
39. ראה ביאור בפרק ט"ו פס' ג'.
40. מלבי"ם.
41. רש"י, מצודת דוד.
42. תרגום יונתן.
43. מלבי"ם.
44. מצודת דוד.
45. מלבי"ם.
46. מצודת דוד.
47. מלבי"ם.
48. ולא תאנת שִׁילֹה ולא ינוחה היו מנחלת אפרים, אלא מנחלת מנשה היו (מצודת דוד).
49. מלבי"ם.
50. מצודת דוד.
51. דהיינו נפגש תוך הליכתו (וראה את דברי המאירי בבראשית לב, ב).
52. ובאזור זה היתה לו רק רצועה קצרה עד הירדן (מלבי"ם).
53. מצודת דוד.
54. מצודת דוד. והנה בזה ידענו גבול אפרים מארבע רוחותיה, מעטרות אדר עד הירדן בדרום, ומבית חורון עד הירדן בצפון, ובצד מערב מדרום לצפון היה מעטרות אדר עד בית חורון, ובצד מזרח פגשו שני המצרים זה את זה באלכסון והיה לו רק רצועה קטנה, חוץ ממה שהיה לו עוד מבית חורון עד מכמתת לצפון (מלבי"ם).
55. ר"י קרא.
56. מצודת דוד, מלבי"ם.
57. רש"י.
58. תרגום יונתן.
59. וקנה הוא שם מקום שעומד בדרום הנחל, ולפי שעומד על שפת הנחל נקרא נחל קנה, ונחל זה הולך מן המזרח למערב (ר"י קרא).
60. תרגום יונתן.
61. מפסוק ה' ואילך.
62. מצודת דוד.
63. אברבנאל.
64. מלבי"ם.
65. אברבנאל.
66. רש"י.
67. רד"ק, אברבנאל.
68. מצודת דוד, מלבי"ם.
69. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
70. תרגום יונתן.
71. מצודת דוד.
72. בתוך הערים המובדלות (מצודת דוד, מלבי"ם).
73. ראה ביאור בשמואל א' ה, ה.
74. מצודת דוד.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה