(א)
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית אֵל:
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל
שקבע את גבולות הנחלה
לִבְנֵי יוֹסֵף
הם שבט אפרים וחצי שבט המנשה
[1]
, וכך היה גבולם;
מִיַּרְדֵּן
-מן הירדן שממול
[2]
יְרִיחוֹ
התחיל למשוך הגבול ובא
[3]
לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה
, והוא גבול הדרומי של נחלת בני יוסף מן המזרח כלפי המערב, ואל
[4]
הַמִּדְבָּר
-מדבר יהודה, קו הגבול
[5]
עֹלֶה
כאשר הוא בא
מִ
מֵּי
[6]
ירִיחוֹ
, וממדבר יהודה בא הגבול
[7]
בָּהָר
לצד מערב
[8]
עד שהגיע לְ
בֵּית אֵל
[9]
, ויריחו נשארה לנחלת בנימין:
[10]
(ב)
וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת:
וְיָצָא
הגבול
מִבֵּית אֵל לוּזָה
-אל לוז
[11]
שהיתה בנחלת יוסף
[12]
בגבול הצפוני של בנימין,
[13]
וְעָבַר
הגבול ישר
[14]
אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי
[15]
ומשם לְ
עֲטָרוֹת:
[16]
(ג)
וְיָרַד יָמָּה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד גָּזֶר, וְהָיוּ תֹצְאֹתָו יָמָּה:
וְיָרַד
משם הגבול
[17]
יָמָּה
-לצד המערב
[18]
אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי
-בית יַפְלֵט
עַד גְּבוּל
הדרומי של
[19]
בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן
הסמוך לדרום נחלת יוסף
[20]
וְעַד
העיר
גָּזֶר,
וְהָיוּ תֹצְאֹתָו
קְצָווֹת הגבול
[21]
יָמָּה
-אל הים הגדול:
[22]
(ד)
וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם:
וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף
את רצועת נחלתם זו ביחד
[23]
, ולאחר שיצא הגורל בכללות השבט, כל שבט
[24]
גם
מְנַשֶּׁה וְ
גם
אֶפְרָיִם
נחל את חלקו
[25]
על פי גורל מיוחד:
[26]
(ה)
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן:
ובני יוסף נטלו רצועה לאורך כל ארץ ישראל, וחילקו אותה לשני חלקים, לאפרים ולחצי שבט המנשה, והיה חלקו של אפרים במזרח ושל מנשה במערב,
[27]
וַיְהִי
-וכך היה
גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם
לנחלה אשר נחלקה
[28]
לְ
כל
מִשְׁפְּחֹתָם,
וַיְהִי גְּבוּל
רוחב
[29]
נַחֲלָתָם מִזְרָחָה
-הפונה למזרח
[30]
, מְ
עַטְרוֹת אַדָּר
שעמדה בצפונו של בנימין
[31]
עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן
שעמדה בגבול אפרים
[32]
, זה היה רוחב גבול שבט אפרים:
[33]
(ו)
וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה, וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה:
וְ
גבול אורכו היה כך,
[34]
יָצָא הַגְּבוּל
מבית חורון עליון
[35]
ונתרחב והלך
[36]
הַיָּמָּה
-לצד מערב אל
[37]
הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן
שהיתה מנחלת מנשה,
[38]
וְנָסַב
-ופנה
[39]
הַגְּבוּל
באלכסון
[40]
מִזְרָחָה
לכיוון צפון
[41]
לְ
תַּאֲנַת
[42]
שִׁלֹה,
וְ
משם
[43]
עָבַר אוֹתוֹ
את כל אורך תאנת שִׁילֹה
[44]
, ולא עבר סמוך לה כי אם ממזרח של ינוחה, ובא
[45]
מִ
כיוון
[46]
מִּזְרַח
, למזרח
[47]
יָנוֹחָה
אשר עמדה למזרחה של תאנת שִׁילֹה:
[48]
(ז)
וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן:
וְיָרַד
הגבול באלכסון
[49]
מִיָּנוֹחָה
כלפי מזרח אל
[50]
עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה,
וּפָגַע
[51]
הגבול
בִּירִיחוֹ
-בְּמֵי יריחו
[52]
, ועבר דרכן
[53]
וְיָצָא
אל
הַיַּרְדֵּן
שם הסתיים גבולו:
[54]
(ח)
מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם:
ורוחב הגבול כלפי מערב היה כך,
[55]
מִתַּפּוּחַ
אשר היתה שייכת לאפרים ועמדה ליד הירדן בגבול מנשה
[56]
יֵלֵךְ
-יסוב
[57]
הַגְּבוּל יָמָּה
-מערבה
[58]
לצד
נַחַל קָנָה,
[59]
וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו
-קצות הגבול
הַיָּמָּה
-אל הים;
[60]
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם
שהוזכרה לעיל
[61]
, אשר חולקה
[62]
לְמִשְׁפְּחֹתָם
של השבט:
(ט)
וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן:
וְ
חוץ מן הערים שנזכרו כאן שניתנו לאפרים, הנה עוד נתן את
[63]
הֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת
-המובדלות
[64]
לִבְנֵי אֶפְרַיִם
, והיו ערים אלו
[65]
מובלעות
[66]
בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה
והיו מובדלות וניכרות
[67]
, ונתן להם את
כָּל הֶעָרִים
אשר עמדו באורך הגבול ההוא
[68]
וְ
כן את
חַצְרֵיהֶן
הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:
[69]
(י)
וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד:
וְלֹא הוֹרִישׁוּ
-גירשו
[70]
בני אפרים
[71]
אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב
אשר ישב
בְּגָזֶר
למרות שהיתה גזר בנחלתם,
[72]
וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב
שבט
אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם
בו נכתב הספר
[73]
הַזֶּה,
וַיְהִי
-והיה הכנעני שבעיר גזר
לְמַס עֹבֵד
לבני אפרים, כלומר ששימשו עבדים לבני אפרים, ולא שהעלו להם מס ממון:
[74]