(א)
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן:
וַיְהִי
-והיה
הַגּוֹרָל לְמַטֵּה
-לשבט
[1]
מְנַשֶּׁה
לפני אָחִיו אפרים
[2]
, ובנוסף קיבל שני חלקים,
[3]
כִּי הוּא
היה
בְּכוֹר יוֹסֵף
[4]
, וזו הסיבה כי קיבל נחלה נוספת מעבר לירדן
[5]
; וכך היה גורלו,
לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה
[6]
, אשר נקרא מאוחר יותר
[7]
אֲבִי
-שַׂר
[8]
הַגִּלְעָד
, ניתנה ארץ הגלעד והבשן
כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה
ובחר לשבת בעבר הירדן על הַסְפָר במקום סכנה, להראות לגויים את גבורתו,
[9]
וַיְהִי לוֹ
לנחלה את
הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן
אשר היו מקומות חזקים:
[10]
(ב)
וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע, אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם:
וַיְהִי
-והיה אחרי זה הגורל
[11]
לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים
שלא קיבלו נחלה מעברו המזרחי של הירדן, וקיבלו הם נחלה בארץ
לְמִשְׁפְּחֹתָם
לכל משפחה ומשפחה,
[12]
לִבְנֵי
משפחת
אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי
משפחת
חֵלֶק וְלִבְנֵי
משפחת
אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי
משפחת
שֶׁכֶם וְלִבְנֵי
משפחת
חֵפֶר וְלִבְנֵי
משפחת
שְׁמִידָע,
אֵלֶּה
שישה בתי האב של
[13]
בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף הַזְּכָרִים
[14]
אשר קיבלו נחלה בארץ
לְמִשְׁפְּחֹתָם
לכל משפחה ומשפחה:
[15]
(ג)
וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו, מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:
וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים
שיירשו את נחלתו
כִּי אִם בָּנוֹת
, והיו בנות אלו חשובות כמעט כמו בנים,
[16]
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו,
מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:
(ד)
וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְהֹוָה צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי יְהֹוָה נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן:
וַתִּקְרַבְנָה
בנות צלפחד
לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר
-וכך אמרו להם,
יְהֹוָה צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ
-אחי אבינו,
[17]
וַיִּתֵּן לָהֶם
יהושע
אֶל
-על
[18]
פִּי יְהֹוָה
וּבְמִצְוָתוֹ
[19]
נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן:
[20]
(ה)
וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:
וַיִּפְּלוּ
-ובגורל נפלו
חַבְלֵי
-מחוזות
[21]
לשבט
מְנַשֶּׁה
כך;
עֲשָׂרָה
מחוזות
[22]
בארץ ישראל עצמה,
[23]
לְבַד
-חוץ מהמחוזות
מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר
נחלו
מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:
(ו)
כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים:
והיו צריכים שבט מנשה מחוזות רבים
[24]
כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה
בישראל
[25]
בְּתוֹךְ
משפחות
בָּנָיו
הזכרים של השבט,
וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד
שבעבר הירדן
[26]
הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים
[27]
, ולזה היה ראוי ונכון שיקחו בארץ ישראל עצמה עשרה מחוזות אלו, לא פחות ולא יותר, כי החשבון הזה היה ראוי להם:
[28]
(ז)
וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ:
וַיְהִי
-והיה
גְבוּל מְנַשֶּׁה
יוצא
מֵ
גבול
[29]
שבט
אָשֵׁר הַמִּכְמְתָת
-לְמִכְמְתָת
[30]
אֲשֶׁר
עמדה בדרום מערב נחלת אפרים
[31]
עַל פְּנֵי
-לפני
[32]
שְׁכֶם
אשר היתה שייכת לנחלת אפרים,
[33]
וְהָלַךְ הַגְּבוּל
הצפוני של שבט מנשה מן המערב כלפי המזרח
[34]
אֶל הַיָּמִין
באלכסון לכיוון דרום, ובא
[35]
אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ:
(ח)
לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם:
לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ
-המקומות אשר סביב
[36]
תַּפּוּחַ
הכפרים והחצרות,
[37]
וְ
אולם
[38]
העיר
[39]
תַפּוּחַ
עצמה, למרות שעמדה
[40]
אֶל גְּבוּל
-בסוף גבול
[41]
מְנַשֶּׁה
על מְצָרוֹ
[42]
, היתה שייכת
[43]
לִבְנֵי אֶפְרָיִם:
(ט)
וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה, נֶגְבָּה לַנַּחַל עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה, וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה:
וְיָרַד הַגְּבוּל
הדרומי של שבט מנשה, מתפוח
[44]
לְ
נַחַל קָנָה,
נֶגְבָּה
ושם דרומה
[45]
לַנַּחַל
היו הֶ
עָרִים הָאֵלֶּה
המובדלות
[46]
לְ
שבט
אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ עָרֵי
שבט
מְנַשֶּׁה,
וּגְבוּל מְנַשֶּׁה
היה
מִצְּפוֹן לַנַּחַל,
וַיְהִי
-והיה
תֹצְאֹתָיו
-סוף גבולו של מנשה נגמר
[47]
הַיָּמָּה
-אל הים:
[48]
(י)
נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח:
ועד הים היה הגבול מחולק כך,
[49]
נֶגְבָּה
-דרומה היה
[50]
לְאֶפְרַיִם
בין בני יהודה לשאר השבטים,
[51]
וְצָפוֹנָה
היה
לִמְנַשֶּׁה
שם נטל חלקו,
[52]
וַיְהִי
-והיה
הַיָּם גְּבוּלוֹ
של מנשה,
[53]
וּבְאָשֵׁר
-ובגבול אשר
[54]
יִפְגְּעוּן
-יפגשו
[55]
בני
[56]
מנשה עם אשר
[57]
מִצָּפוֹן
-בצפון מנשה,
[58]
וּבְיִשָּׂשכָר
-ובגבול יששכר, יפגשו בני מנשה עם יששכר
מִמִּזְרָח:
[59]
(יא)
וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת:
וחוץ מזה
[60]
וַיְהִי
-היה
לִמְנַשֶּׁה
ערים
[61]
בְּ
תוך נחלת
[62]
יִשָּׂשכָר
היושב למזרחו,
[63]
וּבְאָשֵׁר
-ובתוך נחלת אשר היושב לצפונו
[64]
, שהיו שתיהן סמוכות אליו
[65]
, ואלה הערים,
בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ
-וכפריה
[66]
שמסביב,
וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ
-וכפריה
[67]
שמסביב,
וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ
-וכפריה
[68]
שמסביב,
וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ
-וכפריה
[69]
שמסביב,
וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ
-וכפריה
[70]
שמסביב,
וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ
-וכפריה
[71]
שמסביב,
שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת
-בשלשה מחוזות עמדו הערים האלה:
[72]
(יב)
וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת:
וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ
-לגרש
[73]
אֶת
הכנעני יושב
הֶעָרִים הָאֵלֶּה
, והתחיל הכנעני להרים ראש,
[74]
וַיּוֹאֶל
-ורצה
[75]
הַכְּנַעֲנִי
להמשיך
לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת:
(יג)
וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ:
וַיְהִי כִּי
-ואף
[76]
כאשר
[77]
חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
, לא עלה בידם לגרשם
[78]
, אמנם
וַיִּתְּנוּ
-נתנו ישראל
אֶת הַכְּנַעֲנִי
יושב הערים האלה
לָמַס
-שישלמו להם מס,
וְ
אולם למרות שהיה ראוי לכובשם, בשל התרשלותם
[79]
הוֹרֵשׁ
-לגרש
לֹא הוֹרִישׁוֹ
-לא גירשום:
[80]
(יד)
וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד?! וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי יְהֹוָה:
וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף
הם שבט מנשה
[81]
אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר
-ואמרו לו,
מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי
לכל בני יוסף, למנשה ולאפרים
[82]
נַחֲלָה
מועטת, כאילו היא
[83]
גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל
ומחוז
[84]
אֶחָד?!
וַאֲנִי עַם רָב
שלא כדרך הטבע
[85]
, ולפי מספר הגולגלות, היה צריך להכפיל את מחוזות נחלתי
[86]
, ואין די לי בנחלה הזאת
[87]
, כי אני עם רב
עַד אֲשֶׁר
נתרבה מנייני
[88]
עַד כֹּה
-כאשר אתה רואה
[89]
כי
בֵּרְכַנִי יְהֹוָה
בריבוי אוכלוסין, שאפילו כשאני מגיע עד כה, עד הים הגדול, נחלתי אינה מספיקה לי
[90]
, ויתכן שבזכות ברכת יעקב יתווסף זרעי מאד עד שלא תכילני הארץ:
[91]
(טו)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ
, לתת לך נחלה חוץ מתחומך אי אפשר
[92]
, אבל
אִם עַם רַב אַתָּה
יש בך כח לכרות יערות ולפנותם, ושם תבנה ערים
[93]
, ואילו היית מתי מספר, לא היית יכול לעצור כח לכרות כל כך עצי יער, אבל הואיל ועם רב אתה, יכול תוכל
[94]
, לכן
עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה
-אל היער,
[95]
וּבֵרֵאתָ
-ותכרות
[96]
לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים
את היער, ויהיה לך ההר ההוא ליישוב ותרחיב בו נחלתך
[97]
, ותבנה בו עיירות
[98]
ותהיה לך ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים
[99]
, כך עשה
כִּי אָץ
-אם דחוק וצר
[100]
לְךָ הַר אֶפְרָיִם
עם רוב גדלו:
[101]
(טז)
וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל:
וַיֹּאמְרוּ
-והשיבו לו
[102]
בְּנֵי יוֹסֵף
, אמת הדבר
[103]
שֶׁ
לֹא יִמָּצֵא
-יספיק
[104]
לָנוּ הָהָר
כי דחוק הוא לנו כאשר אמרת
[105]
, וגם היער לא יספיק לצרכינו כי אנו מרובים ביותר
[106]
, ואם תאמר שנחלנו גם את העמק והלא יספיק, על זה נשיב כי יושבי העמק חזקים ביותר
[107]
וְרֶכֶב
-ומרכבות
[108]
בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי
[109]
הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק
, הן
[110]
לַ
כנעני
אֲשֶׁר
יושב
בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ
-וכפריה הסמוכים,
[111]
וְ
הן
[112]
לַ
כנעני
אֲשֶׁר
יושב
בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל:
(יז)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד:
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף,
לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר
-וכך אמר,
עַם רַב אַתָּה
בכמות
[113]
וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ
באיכות ובחוזק
[114]
, ואם כן למה אתה מתיירא להילחם בכנעני היושב בארץ העמק?!
[115]
יש לך כח גדול להילחם נגד הכנעני ולהרחיב את גבולך כך
[116]
, שֶׁ
לֹא יִהְיֶה
לך נחלה מועטת כאילו יש
[117]
לְךָ גּוֹרָל אֶחָד
, ותוכל אם כן להוסיף על גורלך:
[118]
(יח)
כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא:
כִּי הַר
זה שהפריזי והרפאים יושבים בו
[119]
ושאמרתי לך לעלות אליו
[120]
יִהְיֶה לָּךְ
לצרכך
[121]
מבלי טורח רב,
[122]
כִּי יַעַר הוּא
ואינו ראוי אלא לעם רב שיבראוהו ויפנוהו
[123]
, ולא יִמָּצְאוּ בו הרבה אנשים להילחם נגדך,
[124]
וּבֵרֵאתוֹ
-ואתה תכרות מהיער את האילנות
[125]
, ותבנה שם ערי מושב
[126]
, ואם לא יהיה לך די בזה
[127]
וְהָיָה
-יהיה
לְךָ
לנחלה גם
תֹּצְאֹתָיו
-הגבול היוצא מההר ההוא ולהלאה,
[128]
כִּי
כאשר תשב בהר
[129]
תוֹרִישׁ
-תגרש
[130]
בקלות
[131]
אֶת הַכְּנַעֲנִי
על אף העובדה
[132]
כִּי רֶכֶב
-מרכבות
בַּרְזֶל לוֹ
; ואין אחד משאר השבטים כדאי להילחם בו
[133]
כִּי חָזָק הוּא
, ואולם אתה תוכל לו, כי היושב למעלה בהר מאד יתחזק על היושב מתחת בעמק
[134]
, ועל אף שלכאורה אני גורע בזה מנחלת אשר ויששכר
[135]
, הם לא יקפידו על כך כי הם כשלעצמם לא היו יכולים לגרש משם את הכנעני:
[136]