/ יהושע פרק יח'

פסוקים

יהושע פרק יח'

(א) וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד הָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם: לאחר ארבע עשרה שנים מיום בואם של ישראל לארץ, [1] וַיִּקָּהֲלוּ -התכנסו [2] כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁלֹה [3] אשר היתה בנחלת בני יוסף, [4] וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד שהיה בגלגל הוא האוהל מועד שעשו במדבר, [5] וְאז, מאותו העת, [7] הָאָרֶץ שלא יכלו לכבוש מקודם [8] נִכְבְּשָׁה -היתה נוחה להיכבש [9] לִפְנֵיהֶם והיה זה בזכות שכיבדו ישראל את הארון: [10]
(ב) וַיִּוָּתְרוּ - בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים: וַיִּוָּתְרוּ - ונותרו [11] בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים [12] וזאת משום שלא ידעו עדיין את גבולות הארץ לחלקם בגורל, כי לא שלחו שליחים לכתוב גבולות הארץ: [13]
(ג) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אָנָה - אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?!: ולפי שנשארו שבעה שבטים שלא חלקו נחלתם, התרעם עליהם יהושע, [14] וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הנה אתם חזקים מאוד וכבר סר צילם של אויביכם מעליהם, [15] עַד אָנָה - עד מתי [16] אַתֶּם מִתְרַפִּים -מתרשלים [17] לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר כבר [18] נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?!: [19]
(ד) הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם - וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם יָבֹאוּ אֵלָי: הָבוּ -הזמינו [20] לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט [21] -לכל שבט מן השבעה [22] וְאֶשְׁלָחֵם - ואשלח אותם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ שטרם חולקה [23] וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ את מניין הערים שיש בה ואת שדותיה ומחוזותיה הקטנים והגדולים [24] לְפִי נַחֲלָתָם שיש להנחיל לשבעה חלקים, ולא בשווה אלא לפי השבטים הָרְאוּיִין לְחֶלְקָם, לרב לפי רובו ולמעט לפי מיעוטו, ואני יודע כי תופיע רוח הקודש במעשה השלוחים האלה עד שיתכוונו לכתוב כפי הנחלה המיועדת אצל ה', [26] וְלאחר שיעשו זאת יָבֹאוּ אֵלָי:
(ה) וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן: וְהִתְחַלְּקוּ -ויחלקו [29] אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, כי [30] יְהוּדָה יַעֲמֹד לנחול [31] עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב -מדרום הארץ, שם נפל גורלו, [32] וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ לנחול [34] עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן ממה שכבר נכבש, ונותרו אם כן שבעה שבטים אשר יקחו נחלתם בארץ הנכבשת ובארץ אשר עתידה להכבש: [35]
(ו) וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה - וְיָרִיתִי - לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,: וְאַתֶּם השלוחים ההולכים במקום כולכם, למרות שהכל יפול בסופו של דבר בגורל, לא תסמכו על הנס וְ [37] תִּכְתְּבוּ אֶת מניין ערי [40] הָאָרֶץ שֶׁיֵּרָאֶה שאתם הכותבים, ותחלקוה לְ [41] שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי את מה שכתבתם הֵנָּה - למקום הזה בשילה, [42] וְיָרִיתִי - ואשליך [43] לָכֶם גּוֹרָל פֹּה במקום הזה [44] לִפְנֵי ארון יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, ויפול הגורל אל המקום שראוי ליפול באמת כפי שנודע לי מכבר בקבלה: [45]
(ז) כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי כְהֻנַּת יְהֹוָה נַחֲלָתוֹ וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה,: והטעם כי יש שבעה חלקים בלבד להנחיל הוא [46] כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי כְהֻנַּת יְהֹוָה -מתנות כהונה הן [47] נַחֲלָתוֹ של שבט לוי, [48] וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה גם כן כבר [49] לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, היא נחלתם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה, ובנוסף כבר נחלו נחלתם יהודה ויוסף, ומשכך נותרו רק שבעה שבטים שטרם קיבלו נחלה: [50]
(ח) וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו - יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ, לֵאמֹר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ שׁוּבוּ - אֵלַי וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יְהֹוָה בְּשִׁלֹה: והגם שלבני ישראל הודיע יהושע כי פרטי הפעולות הם מזומנים מאת ה', ומאיתו כל משפט הגורל והנחלה, בכל זאת אל השלוחים ההולכים ציווה שילכו כבני אדם ההולכים ועושים ומחלקים בבחירתם, [52] וַיָּקֻמוּ -וכאשר קמו [53] הָאֲנָשִׁים השלוחים [54] וַיֵּלֵכוּ -ללכת, [55] וַיְצַו - זֵרֵז [56] יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים והזהירם [57] לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ, לֵאמֹר -ואמר להם כך וכך תעשו, [58] לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ כרצונכם, ולא בחיפזון ובמנוסה אלא דרך טיול, [59] וְכִתְבוּ אוֹתָהּ -את מניין הערים שיש בה, [60] וְאחרי זה, אני מבטיחכם כי [61] שׁוּבוּ - תשובו [62] אֵלַי לשלום, [63] וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי [64] ארון יְהֹוָה בְּשִׁלֹה:
(ט) וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, עַל סֵפֶר, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה: וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים [65] -לפי גודל הערים, עיר גדולה מול שתי עיירות קטנות, ואת הערים חילקו [66] לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, וכתבו את החלוקה עַל סֵפֶר, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ ואל הנשיאים נוחלי הארץ [68] אֶל הַמַּחֲנֶה אשר היה בְּ שִׁלֹה:
(י) וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהֹוָה, וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם: וַיַּשְׁלֵךְ -והטיל לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּ משכן שִׁלֹה לִפְנֵי ארון יְהֹוָה, והגורל הראה מקום התחומין ומקום נחלה של כל שבט ושבט, לאחר מכן [69] וַיְחַלֶּק -חילק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לפי מספר הגולגלות, כפי החלוקה המפורשת להלן: [72]

הערות

1. רד"ק, אברבנאל.
2. תרגום יונתן.
3. אברבנאל.
4. מצודת דוד.
5. רלב"ג.
6. ולא היה שם תקרה, אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה (זבחים נד:, רש"י, רד"ק, אברבנאל). והיה הארון בשילה שלוש מאות שמונים ותשע שנים עד שהגלו פלישתים את הארון (רד"ק).
7. רש"י, מצודת דוד.
8. כמו שכתוב לעיל יז, יב, מצודת דוד.
9. רש"י.
10. כלי יקר.
11. מצודת ציון.
12. כי לחמישה כבר חלקו, שכן משה חילק לבני ראובן ולבני גד ולחצי מנשה (במדבר לב, לג) ויהושע חילק לבני יהודה ולבני אפרים ולחצי מנשה (רש"י, רד"ק, מצודת דוד). ומלבי"ם ביאר כי יהודה ויוסף, הקדימו לקחת את חלקם בארץ מפני שעתיד היה לצמוח מהם חוטר מלוכה ושני משיחים.
13. מצודת דוד.
14. אברבנאל.
15. כלי יקר.
16. מצודת ציון.
17. רש"י.
18. כלי יקר.
19. דהיינו אמר להם, ידעתי מחשבותיכם שאינכם שולחים לכתוב גבולות הארץ ולחלקה, מחשש שכל אחד יכיר את נחלתו ויפרדו איש מאחיו ולא ילחם האחד בעבור האחר, ועל כך אמר להם, עד מתי יהיה לכם רפיון ידים?! הלא ה' הוא הנותן לכם את הארץ! ואם כן אף אם לא יעזור האחד לחבירו, תוכלו לנצח אויביכם, כי ה' ילחם לכם (אברבנאל, מצודת דוד). ונצחונכם בטוח כי הרי הבטיח הקב"ה לגרשם מפניכם, כמו שנאמר (לעיל יג, ו) "אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ" (מלבי"ם).
20. מצודת ציון.
21. בילקוט מעם לועז מבואר כי ביקש יהושע שלושה מכל שבט שכן מדובר בדיני ממונות המצריכים שלושה דיינים.
22. רש"י.
23. רלב"ג.
24. ר"י קרא בפס' ו'.
25. כלי יקר בפס' ט'.
26. מצודת דוד.
27. כמו שנאמר (במדבר לג, נד) "לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ" (רש"י).
28. מלבי"ם. רלב"ג ביאר כי שבעת החלקים היו שווים ולאחר מכן על פי הגורל בשילה לקח כל אחד משבעת השבטים את חלקו הראוי לו לפי מיעוטו או רובו.
29. בנין התפעל מורה על הפעולה המדומה, רוצה לומר שלמראית העין ידמה שהם המחלקים אותה לשבעה חלקים, אולם באמת תֵּעָשֶׂה החלוקה מעצמה ברצון ה' (מלבי"ם).
30. מצודת דוד.
31. מצודת דוד.
32. תרגום יונתן.
33. רש"י.
34. מצודת דוד.
35. רש"י, מצודת דוד.
36. רד"ק.
37. רד"ק, מצודת דוד.
38. רד"ק, מצודת דוד.
39. מלבי"ם.
40. ר"י קרא.
41. מלבי"ם.
42. מצודת ציון.
43. רש"י, רד"ק, מצודת ציון. מלבי"ם בפס' ד' מבאר שיש שלושה לשונות בגורל, "מפיל גורל", "מורה", ו"משליך", משמעותם היא כך: מפיל פירושו שהוא מפיל את ההגרלה שיצא הגורל על אחד מהנגרלים, ומשליך משמעותו דומה, שמשליך את ההחלטה מידיו וגורם לגורל להחליט במקומו, ושני הלשונות הללו נכונים בגורל הבא בידי אדם, כי האיש שהשליך מידו את הגורל בהכרח שהוא יפול על מישהו מהנגרלים. ו"מורה" פירושו שהוא מכוון למטרה מסוימת כמו "מורה בחיצים", ולשון זו אינה מתאימה בכל גורל, כי המגריל אינו יודע מה יעלה בגורלו וכיצד יכוון לכך? אבל בגורל כאן שנעשה הגורל בידי שמים שייך לשון "מורה", כי יהושע ידע ברוח קדשו איך יפול הגורל לכל שבט.
44. מצודת ציון.
45. מלבי"ם.
46. אברבנאל, מצודת דוד, מלבי"ם.
47. תרגום יונתן, מצודת דוד.
48. כמו שאמר בכתוב (דברים יח, א) "אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן" והם כהונת ה' (רד"ק).
49. אברבנאל.
50. כאמור לעיל בפס' ה', מלבי"ם.
51. אברבנאל, וראה ביאור לעיל בפס' ב'.
52. מלבי"ם.
53. רד"ק.
54. מצודת דוד.
55. רד"ק.
56. מצודת דוד.
57. רד"ק.
58. רד"ק.
59. כלי יקר.
60. ר"י קרא פס' ו'.
61. כלי יקר.
62. כלי יקר.
63. כלי יקר.
64. מלבי"ם מבאר שאע"פ ש"המשליך" אינו מכון אלא רק אל כל מקום שיפול הגורל שם יהיה, השתמש כאן יהושע בלשון "השלכה" למרות שכיון אל הגורל, כיון שלמראית העין אמר שישליך כדרך בני אדם המשליכים גורל שאין יודעים ומתכוונים איך יפול הגורל.
65. כלי יקר ביאר שלא קיימו את דברי יהושע ללכת ולהתהלך בארץ דרך טיול, אלא "ויעברו" דרך העברה בעלמא, ועוד עברו על דבריו, שיהושע אמר להם לכתוב את הארץ לפרטיה והם כתבו רק את הערים כדי לא להתעכב.
66. מצודת דוד.
67. כלי יקר.
68. אברבנאל.
69. מלבי"ם.
70. אברבנאל.
71. מלבי"ם.
72. מלבי"ם.
73. מצודת דוד.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה