(א)
וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד הָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם:
לאחר ארבע עשרה שנים מיום בואם של ישראל לארץ,
[1]
וַיִּקָּהֲלוּ
-התכנסו
[2]
כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּשִׁלֹה
[3]
אשר היתה בנחלת בני יוסף,
[4]
וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד
שהיה בגלגל הוא האוהל מועד שעשו במדבר,
[5]
וְאז, מאותו העת,
[7]
הָאָרֶץ
שלא יכלו לכבוש מקודם
[8]
נִכְבְּשָׁה
-היתה נוחה להיכבש
[9]
לִפְנֵיהֶם
והיה זה בזכות שכיבדו ישראל את הארון:
[10]
(ב)
וַיִּוָּתְרוּ - בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים:
וַיִּוָּתְרוּ -
ונותרו
[11]
בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים
[12]
וזאת משום שלא ידעו עדיין את גבולות הארץ לחלקם בגורל, כי לא שלחו שליחים לכתוב גבולות הארץ:
[13]
(ג)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אָנָה - אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?!:
ולפי שנשארו שבעה שבטים שלא חלקו נחלתם, התרעם עליהם יהושע,
[14]
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
הנה אתם חזקים מאוד וכבר סר צילם של אויביכם מעליהם,
[15]
עַד אָנָה -
עד מתי
[16]
אַתֶּם מִתְרַפִּים
-מתרשלים
[17]
לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר
כבר
[18]
נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?!:
[19]
(ד)
הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם - וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם יָבֹאוּ אֵלָי:
הָבוּ
-הזמינו
[20]
לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט
[21]
-לכל שבט מן השבעה
[22]
וְאֶשְׁלָחֵם -
ואשלח אותם
וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ
שטרם חולקה
[23]
וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ
את מניין הערים שיש בה ואת שדותיה ומחוזותיה הקטנים והגדולים
[24]
לְפִי נַחֲלָתָם
שיש להנחיל לשבעה חלקים, ולא בשווה אלא לפי השבטים הָרְאוּיִין לְחֶלְקָם, לרב לפי רובו ולמעט לפי מיעוטו, ואני יודע כי תופיע רוח הקודש במעשה השלוחים האלה עד שיתכוונו לכתוב כפי הנחלה המיועדת אצל ה',
[26]
וְלאחר שיעשו זאת
יָבֹאוּ אֵלָי:
(ה)
וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן:
וְהִתְחַלְּקוּ
-ויחלקו
[29]
אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים,
כי
[30]
יְהוּדָה יַעֲמֹד
לנחול
[31]
עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב
-מדרום הארץ, שם נפל גורלו,
[32]
וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ
לנחול
[34]
עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן
ממה שכבר נכבש, ונותרו אם כן שבעה שבטים אשר יקחו נחלתם בארץ הנכבשת ובארץ אשר עתידה להכבש:
[35]
(ו)
וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה - וְיָרִיתִי - לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,:
וְאַתֶּם
השלוחים ההולכים במקום כולכם, למרות שהכל יפול בסופו של דבר בגורל, לא תסמכו על הנס וְ
[37]
תִּכְתְּבוּ אֶת
מניין ערי
[40]
הָאָרֶץ
שֶׁיֵּרָאֶה שאתם הכותבים, ותחלקוה לְ
[41]
שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי
את מה שכתבתם
הֵנָּה -
למקום הזה בשילה,
[42]
וְיָרִיתִי -
ואשליך
[43]
לָכֶם גּוֹרָל פֹּה
במקום הזה
[44]
לִפְנֵי
ארון
יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,
ויפול הגורל אל המקום שראוי ליפול באמת כפי שנודע לי מכבר בקבלה:
[45]
(ז)
כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי כְהֻנַּת יְהֹוָה נַחֲלָתוֹ וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה,:
והטעם כי יש שבעה חלקים בלבד להנחיל הוא
[46]
כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי כְהֻנַּת יְהֹוָה
-מתנות כהונה הן
[47]
נַחֲלָתוֹ
של שבט לוי,
[48]
וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה
גם כן כבר
[49]
לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה,
היא נחלתם
אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה,
ובנוסף כבר נחלו נחלתם יהודה ויוסף, ומשכך נותרו רק שבעה שבטים שטרם קיבלו נחלה:
[50]
(ח)
וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו - יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ, לֵאמֹר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ שׁוּבוּ - אֵלַי וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יְהֹוָה בְּשִׁלֹה:
והגם שלבני ישראל הודיע יהושע כי פרטי הפעולות הם מזומנים מאת ה', ומאיתו כל משפט הגורל והנחלה, בכל זאת אל השלוחים ההולכים ציווה שילכו כבני אדם ההולכים ועושים ומחלקים בבחירתם,
[52]
וַיָּקֻמוּ
-וכאשר קמו
[53]
הָאֲנָשִׁים
השלוחים
[54]
וַיֵּלֵכוּ
-ללכת,
[55]
וַיְצַו -
זֵרֵז
[56]
יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים
והזהירם
[57]
לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ, לֵאמֹר
-ואמר להם כך וכך תעשו,
[58]
לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ
כרצונכם, ולא בחיפזון ובמנוסה אלא דרך טיול,
[59]
וְכִתְבוּ אוֹתָהּ
-את מניין הערים שיש בה,
[60]
וְאחרי זה, אני מבטיחכם כי
[61]
שׁוּבוּ -
תשובו
[62]
אֵלַי
לשלום,
[63]
וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי
[64]
ארון
יְהֹוָה בְּשִׁלֹה:
(ט)
וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, עַל סֵפֶר, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה:
וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים
[65]
-לפי גודל הערים, עיר גדולה מול שתי עיירות קטנות, ואת הערים חילקו
[66]
לְשִׁבְעָה חֲלָקִים,
וכתבו את החלוקה
עַל סֵפֶר, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ
ואל הנשיאים נוחלי הארץ
[68]
אֶל הַמַּחֲנֶה
אשר היה בְּ
שִׁלֹה:
(י)
וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהֹוָה, וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם:
וַיַּשְׁלֵךְ
-והטיל
לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּ
משכן
שִׁלֹה לִפְנֵי
ארון
יְהֹוָה,
והגורל הראה מקום התחומין ומקום נחלה של כל שבט ושבט, לאחר מכן
[69]
וַיְחַלֶּק
-חילק
שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם
לפי מספר הגולגלות, כפי החלוקה המפורשת להלן:
[72]