(א)
וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם:
לאחר ארבע עשרה שנים מיום בואם של ישראל לארץ,
[1]
וַיִּקָּהֲלוּ
-התכנסו
[2]
כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּ
שִׁלֹה
[3]
אשר היתה בנחלת בני יוסף,
[4]
וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד
שהיה בגלגל
[5]
הוא האוהל מועד שעשו במדבר,
[6]
וְ
אז, מאותו העת,
[7]
הָאָרֶץ
שלא יכלו לכבוש מקודם
[8]
נִכְבְּשָׁה
-היתה נוחה להיכבש
[9]
לִפְנֵיהֶם
והיה זה בזכות שכיבדו ישראל את הארון:
[10]
(ב)
וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים:
וַיִּוָּתְרוּ
-ונותרו
[11]
בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים
[12]
וזאת משום שלא ידעו עדיין את גבולות הארץ לחלקם בגורל, כי לא שלחו שליחים לכתוב גבולות הארץ:
[13]
(ג)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?!:
ולפי שנשארו שבעה שבטים שלא חלקו נחלתם, התרעם עליהם יהושע,
[14]
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
, הנה אתם חזקים מאוד וכבר סר צילם של אויביכם מעליהם,
[15]
עַד אָנָה
-עד מתי
[16]
אַתֶּם מִתְרַפִּים
-מתרשלים
[17]
לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר
כבר
[18]
נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?!:
[19]
(ד)
הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם וְיָבֹאוּ אֵלָי:
הָבוּ
-הזמינו
[20]
לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים
[21]
לַשָּׁבֶט
-לכל שבט מן השבעה
[22]
וְאֶשְׁלָחֵם
-ואשלח אותם
וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ
שטרם חולקה
[23]
וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ
את מניין הערים שיש בה
[24]
ואת שדותיה ומחוזותיה הקטנים והגדולים
[25]
לְפִי נַחֲלָתָם
שיש להנחיל
[26]
לשבעה חלקים, ולא בשווה אלא לפי השבטים הָרְאוּיִין לְחֶלְקָם, לרב לפי רובו ולמעט לפי מיעוטו
[27]
, ואני יודע כי תופיע רוח הקודש במעשה השלוחים האלה עד שיתכוונו לכתוב כפי הנחלה המיועדת אצל ה',
[28]
וְ
לאחר שיעשו זאת
יָבֹאוּ אֵלָי:
(ה)
וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן:
וְהִתְחַלְּקוּ
-ויחלקו
[29]
אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים
, כי
[30]
יְהוּדָה יַעֲמֹד
לנחול
[31]
עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב
-מדרום
[32]
הארץ, שם נפל גורלו,
[33]
וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ
לנחול
[34]
עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן
ממה שכבר נכבש
[35]
, ונותרו אם כן שבעה שבטים אשר יקחו נחלתם בארץ הנכבשת ובארץ אשר עתידה להכבש:
[36]
(ו)
וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:
וְאַתֶּם
השלוחים
[37]
ההולכים במקום כולכם
[38]
, למרות שהכל יפול בסופו של דבר בגורל, לא תסמכו על הנס
[39]
וְ
תִּכְתְּבוּ אֶת
מניין ערי
[40]
הָאָרֶץ
שֶׁיֵּרָאֶה שאתם הכותבים
[41]
, ותחלקוה לְ
שִׁבְעָה חֲלָקִים,
וַהֲבֵאתֶם אֵלַי
את מה שכתבתם
הֵנָּה
-למקום הזה
[42]
בשילה,
וְיָרִיתִי
-ואשליך
[43]
לָכֶם גּוֹרָל פֹּה
במקום הזה
[44]
לִפְנֵי
ארון
יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
, ויפול הגורל אל המקום שראוי ליפול באמת כפי שנודע לי מכבר בקבלה:
[45]
(ז)
כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי כְהֻנַּת יְהֹוָה נַחֲלָתוֹ וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה:
והטעם כי יש שבעה חלקים בלבד להנחיל הוא
[46]
כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם,
כִּי כְהֻנַּת יְהֹוָה
-מתנות כהונה הן
[47]
נַחֲלָתוֹ
של שבט לוי,
[48]
וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה
גם כן כבר
[49]
לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה
, היא נחלתם
אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה
, ובנוסף כבר נחלו נחלתם יהודה ויוסף
[50]
, ומשכך נותרו רק שבעה שבטים שטרם קיבלו נחלה:
[51]
(ח)
וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ, לֵאמֹר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יְהֹוָה בְּשִׁלֹה:
והגם שלבני ישראל הודיע יהושע כי פרטי הפעולות הם מזומנים מאת ה', ומאיתו כל משפט הגורל והנחלה, בכל זאת אל השלוחים ההולכים ציווה שילכו כבני אדם ההולכים ועושים ומחלקים בבחירתם,
[52]
וַיָּקֻמוּ
-וכאשר קמו
[53]
הָאֲנָשִׁים
השלוחים
[54]
וַיֵּלֵכוּ
-ללכת,
[55]
וַיְצַו
-זֵרֵז
[56]
יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים
והזהירם
[57]
לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ,
לֵאמֹר
-ואמר להם כך וכך תעשו,
[58]
לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ
כרצונכם, ולא בחיפזון ובמנוסה אלא דרך טיול,
[59]
וְכִתְבוּ אוֹתָהּ
-את מניין הערים שיש בה,
[60]
וְ
אחרי זה, אני מבטיחכם כי
[61]
שׁוּבוּ
-תשובו
[62]
אֵלַי
לשלום,
[63]
וּפֹה אַשְׁלִיךְ
[64]
לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי
ארון
יְהֹוָה בְּשִׁלֹה:
(ט)
וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל סֵפֶר, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה:
וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ,
[65]
וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים
-לפי גודל הערים, עיר גדולה מול שתי עיירות קטנות
[66]
, ואת הערים חילקו
[67]
לְשִׁבְעָה חֲלָקִים
, וכתבו את החלוקה
עַל סֵפֶר,
וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ
ואל הנשיאים נוחלי הארץ
[68]
אֶל הַמַּחֲנֶה
אשר היה בְּ
שִׁלֹה:
(י)
וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהֹוָה וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם:
וַיַּשְׁלֵךְ
-והטיל
לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּ
משכן
שִׁלֹה לִפְנֵי
ארון
יְהֹוָה
, והגורל הראה מקום התחומין
[69]
ומקום נחלה של כל שבט ושבט
[70]
, לאחר מכן
[71]
וַיְחַלֶּק
-חילק
שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם
לפי מספר הגולגלות
[72]
, כפי החלוקה המפורשת להלן:
[73]