(א)
וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא:
וַיְהִי מִיָּמִים
-לאחר שחלפו ימים רבים
[1]
, והיה זה
בִּימֵי קְצִיר חִטִּים,
[2]
וַיִּפְקֹד
-זכר
[3]
שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי
-בהבאת גדי
[4]
עִזִּים
למנת אוכל,
[5]
וַיֹּאמֶר
שמשון בליבו,
[6]
אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה
-אל תוך החדר, לשכב עמה להיות אצלה,
[7]
וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא
אליה, כי לא רצה לגלות זנוניה, ותלה את העוון בעצמו:
[8]
(ב)
וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה, תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ:
וַיֹּאמֶר אָבִיהָ
לשמשון, בראותי כי חרה לך על שגילתה מצפונך,
[9]
אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ
-שנאת אותה,
וָאֶתְּנֶנָּה
לאשה
לְמֵרֵעֶךָ
-לאחד מהשושבינין שלך
[10]
, ולא עשיתי זאת בכוונה רעה, כי לא נתתיה לטוב ממך כי אם למרעך השווה לך, ולהוכחת דבריו אמר,
[11]
הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה
-יפה
[12]
מִמֶּנָּה,
[13]
תְּהִי נָא לְךָ
לאשה
תַּחְתֶּיהָ
-במקומה:
[14]
(ג)
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה:
ומפני שהיתה כוונת שמשון להתעולל עלילות נגד פלשתים,
[15]
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן,
נִקֵּיתִי
-אהיה נקי
[16]
הַפַּעַם
הזאת
[17]
מִפְּלִשְׁתִּים כִּי
-כאשר
[18]
עֹשֶׂה
-אעשה
[19]
אֲנִי עִמָּם רָעָה
, ולא תהיה לי אשמה
[20]
, כי מן הראוי להרע עמהם
[21]
, ובדין אעשה זאת
[22]
, כי בוודאי נעשו הנישואין בפרהסיא ולא מיחו מלתת אשת איש לאחר:
[23]
(ד)
וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ:
והנה התחכם שמשון להרע להם,
[24]
וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים,
[25]
וַיִּקַּח לַפִּדִים,
[26]
וַיֶּפֶן
-והפנה
[27]
את הזנבות של השועלים
[28]
זָנָב אֶל זָנָב,
וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ
-באמצע:
[29]
(ה)
וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים, וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת:
וַיַּבְעֶר
-והבעיר שמשון
אֵשׁ בַּלַּפִּידִים,
וַיְשַׁלַּח
-ושלח את השועלים לנפשם
[30]
בְּקָמוֹת
-בין קמות
[31]
הַ
פְּלִשְׁתִּים,
וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ
-מן התבואה הקצורה המונחת זה על גב זה
[32]
וְעַד קָמָה
-התבואה שבקרקע
[33]
וְעַד כֶּרֶם
ועד
[34]
זָיִת:
(ו)
וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת? וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ:
וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת?
וַיֹּאמְרוּ
אלה שראו את שמשון עושה זאת,
[35]
שִׁמְשׁוֹן חֲתַן
-חתנו של
הַתִּמְנִי
-הפלשתי אשר בתמנה
[36]
עשה זאת,
כִּי לָקַח
התמני
אֶת
בתו היא
אִשְׁתּוֹ
של שמשון,
וַיִּתְּנָהּ
-והשיא אותה
לְמֵרֵעֵהוּ
-לאחד מהשושבינין של שמשון
[37]
, וכדי לפייס את שמשון,
[38]
וַיַּעֲלוּ
-עלו
פְלִשְׁתִּים,
וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ
, שכן בנוסף לכך שראו ששמשון עשה מה שעשה בדין, מיראתם אותו לא היו חפצים להינקם ממנו אלא לפייסו:
[39]
(ז)
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל:
וחרה אפו של שמשון על כי הרגו את אשתו, כי עדיין היה אוהב אותה,
[40]
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן,
אִם תַּעֲשׂוּן
-הייתם עושים זאת בהתחלה לפני שאני נקמתי, לא הייתי נוקם בכם
[41]
, אולם כנראה שאתם רגילים לעשות
[42]
כָּזֹאת
לתת אשתו של זה לזה
[43]
ולכן לא דאגתם אז להשיב לי אותה, ורק כאשר ראיתם את כעסי שרפתם אותה
[44]
, ומשכך לא אחדל עדיין
[45]
מלנקום בכם בעצמי
[46]
כִּי אִם
-עד אשר
נִקַּמְתִּי
-אנקום
[47]
בָכֶם
פעם נוספת
[48]
, ואולם כיון שסוף סוף נקמתם נקמתי, לא תהיה לי עמכם איבת עולם, אלא רק אנקום בכם פעם אחת
[49]
בנפשותיכם,
[50]
וְאַחַר
-ולאחר מכן
אֶחְדָּל
מלנקום בכם:
(ח)
וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה, וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם:
וַיַּךְ
-והיכה
אוֹתָם
שמשון באופן שלא הפך אחד מהם פניו אליו, ולא עמד איש בפניו, אלא כולם נסו מפניו וכך הכה אותם,
[51]
שׁוֹק
[52]
עַל יָרֵךְ
[53]
מַכָּה גְדוֹלָה,
וַיֵּרֶד
משם שמשון
וַיֵּשֶׁב
-והתיישב
בִּסְעִיף
-בְּשֵׁן
[54]
סֶלַע עֵיטָם
כי היו פלשתים רבים אורבים לו:
[55]
(ט)
וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה, וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי:
וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים,
וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה,
וַיִּנָּטְשׁוּ
-והתפזרו
[56]
בַּ
מקום הנקרא
[57]
לֶּחִי:
(י)
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה, לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ:
וַיֹּאמְרוּ
להם
אִישׁ
-אנשי
יְהוּדָה,
לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ
? הלא עבדים אנחנו לכם,
[58]
וַיֹּאמְרוּ
פלשתים לאנשי יהודה,
לֶאֱסוֹר
-כדי שתאסרו
[59]
אֶת שִׁמְשׁוֹן
ממקום מושבו בסלע עיטם
[60]
, ותסגירו אותו אלינו
[61]
, לכך
עָלִינוּ
אליכם, כדי
לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר
-כפי שֶׁ
עָשָׂה לָנוּ:
(יא)
וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה, אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם, וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם:
וכאשר ידעו זאת בני יהודה,
[62]
וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ
-אנשים
מִ
שבט
יהוּדָה,
אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם,
וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן,
הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ
?! כי הלא ינקמו בנו
[63]
, וא"כ רודף אתה את הכלל!
[64]
וַיֹּאמֶר לָהֶם
שמשון, אני לא חשבתי שיגיע לכם נזק מזה כי
[65]
כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי
רע
[66]
, שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר,
[67]
כֵּן
-כך
עָשִׂיתִי לָהֶם
אני רע
[68]
, וחשבתי שהם דברים שביני לבינם שלא נוגעים אל הכלל:
[69]
(יב)
וַיֹּאמְרוּ לוֹ, לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם:
וַיֹּאמְרוּ לוֹ,
לֶאֱסָרְךָ
[70]
יָרַדְנוּ
כדי
לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים
, כי בגלל חוקי מלכותם אתה חייב מיתה
[71]
, והפלשתים גזרו עלינו לאסור אותך ולהביאך אליהם,
[72]
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן
אמסור עצמי בידכם אך
[73]
הִשָּׁבְעוּ לִי
שרק תאסרו אותי, כי ירא אני
[74]
פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם
מכת מוות:
[75]
(יג)
וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר, לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם, וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע:
וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר,
לֹא
נהרוג אותך
[76]
כִּי
אם
[77]
אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ
-וְנִתֵּן אותך
בְיָדָם,
וְ
אולם
הָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ
לא כעת ולא בפעם אחרת,
[78]
וַיַּאַסְרֻהוּ
בהסכמתו
[79]
בִּשְׁנַיִם
-בשני
עֲבֹתִים
-חבלים
[80]
חֲדָשִׁים
, ובהיות מקום בני יהודה גבוה מן הסלע,
[81]
וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע
אליהם, לתתו ביד פלשתים:
[82]
(יד)
הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה, וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו:
וכיון שאסרוהו רק בידיו,
[83]
הוּא בָא
ברגליו
[84]
עַד לֶחִי,
[85]
וּפְלִשְׁתִּים
אשר היו שם
[86]
הֵרִיעוּ
תרועת שמחה
[87]
לִקְרָאתוֹ,
וַתִּצְלַח
-ועברה
[88]
עָלָיו רוּחַ
גבורה מאת
[89]
יְהֹוָה,
וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים
-החבלים
[90]
אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו
חלושים
[91]
כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ,
וַיִּמַּסּוּ
-וְנָמַסּוּ
[92]
אֱסוּרָיו
-קישוריו
[93]
מֵעַל יָדָיו
הם החבלים אשר נאסר בהם:
[94]
(טו)
וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ:
וַיִּמְצָא
שם שמשון
לְחִי
[95]
של
חֲמוֹר
שהיתה
טְרִיָּה
-לחה,
[96]
וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ,
וַיַּךְ
-והרג
בָּהּ אֶלֶף אִישׁ
מהפלשתים:
(טז)
וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ:
וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן
, הנה בעזרת הקב"ה,
[97]
בִּלְחִי הַחֲמוֹר,
חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם
-עשיתי חֳמָרִים חֳמָרִים
[98]
של מתים
[99]
, והוסיף שמשון לבאר דבריו ואמר,
[100]
בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי
-הרגתי
[101]
אֶלֶף אִישׁ:
(יז)
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר, וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי:
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר,
וַיַּשְׁלֵךְ
-השליך
[102]
שמשון את
הַלְּחִי מִיָּדוֹ,
[103]
וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא
"
רָמַת לֶחִי
" כלומר השלכת הלחי
[104]
וקרא לו כך על שם שהשליך שם את הלחי:
[105]
(יח)
וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר, אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא, וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים:
וַיִּצְמָא
שמשון
מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר,
אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת
, וכלל הוא שלא תעשה נס לבטלה,
[106]
וְעַתָּה
אם אשב פה
[107]
אָמוּת בַּצָּמָא,
וְ
אם אבוא אל העיר לרוות צמאוני
[108]
כי אז
נָפַלְתִּי
-אפול
בְּיַד
הפלשתים
[109]
הָעֲרֵלִים:
(יט)
וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ
-הסלע
[110]
אֲשֶׁר
היה
בַּלֶּחִי
-מתחת ללחי,
[111]
וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם
בנס,
[112]
וַיֵּשְׁתְּ
שמשון
וַתָּשָׁב רוּחוֹ
אליו
וַיֶּחִי,
[113]
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ
-שמו של המעיין
[114]
עֵין הַקּוֹרֵא
[115]
אֲשֶׁר בַּלֶּחִי
[116]
, וכך נקרא המקום
[117]
עַד הַיּוֹם
בו נכתב הספר
הַזֶּה:
[118]
(כ)
וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה:
וַיִּשְׁפֹּט
שמשון
אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי
ממשלת
[119]
פְלִשְׁתִּים
בישראל
[120]
עֶשְׂרִים שָׁנָה
, והוא הושיעם מהם, ואע"פ שלא היתה תשועתם שלימה
[121]
, כשראו ישראל את הנקמה והתשועה והפלא העצום שעשה, שמוהו לשופט עליהם בימים שהיו פלשתים מושלים בהם:
[122]