/ שופטים פרק טו'

פסוקים

שופטים פרק טו'

(א) וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא: וַיְהִי מִיָּמִים -לאחר שחלפו ימים רבים [1] , והיה זה בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, [2] וַיִּפְקֹד -זכר [3] שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי -בהבאת גדי [4] עִזִּים למנת אוכל, [5] וַיֹּאמֶר שמשון בליבו, [6] אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה -אל תוך החדר, לשכב עמה להיות אצלה, [7] וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא אליה, כי לא רצה לגלות זנוניה, ותלה את העוון בעצמו: [8]
(ב) וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה, תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ: וַיֹּאמֶר אָבִיהָ לשמשון, בראותי כי חרה לך על שגילתה מצפונך, [9] אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ -שנאת אותה, וָאֶתְּנֶנָּה לאשה לְמֵרֵעֶךָ -לאחד מהשושבינין שלך [10] , ולא עשיתי זאת בכוונה רעה, כי לא נתתיה לטוב ממך כי אם למרעך השווה לך, ולהוכחת דבריו אמר, [11] הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה -יפה [12] מִמֶּנָּה, [13] תְּהִי נָא לְךָ לאשה תַּחְתֶּיהָ -במקומה: [14]
(ג) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה: ומפני שהיתה כוונת שמשון להתעולל עלילות נגד פלשתים, [15] וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, נִקֵּיתִי -אהיה נקי [16] הַפַּעַם הזאת [17] מִפְּלִשְׁתִּים כִּי -כאשר [18] עֹשֶׂה -אעשה [19] אֲנִי עִמָּם רָעָה , ולא תהיה לי אשמה [20] , כי מן הראוי להרע עמהם [21] , ובדין אעשה זאת [22] , כי בוודאי נעשו הנישואין בפרהסיא ולא מיחו מלתת אשת איש לאחר: [23]
(ד) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ: והנה התחכם שמשון להרע להם, [24] וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, [25] וַיִּקַּח לַפִּדִים, [26] וַיֶּפֶן -והפנה [27] את הזנבות של השועלים [28] זָנָב אֶל זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ -באמצע: [29]
(ה) וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים, וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת: וַיַּבְעֶר -והבעיר שמשון אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח -ושלח את השועלים לנפשם [30] בְּקָמוֹת -בין קמות [31] הַ פְּלִשְׁתִּים, וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ -מן התבואה הקצורה המונחת זה על גב זה [32] וְעַד קָמָה -התבואה שבקרקע [33] וְעַד כֶּרֶם ועד [34] זָיִת:
(ו) וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת? וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ: וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת? וַיֹּאמְרוּ אלה שראו את שמשון עושה זאת, [35] שִׁמְשׁוֹן חֲתַן -חתנו של הַתִּמְנִי -הפלשתי אשר בתמנה [36] עשה זאת, כִּי לָקַח התמני אֶת בתו היא אִשְׁתּוֹ של שמשון, וַיִּתְּנָהּ -והשיא אותה לְמֵרֵעֵהוּ -לאחד מהשושבינין של שמשון [37] , וכדי לפייס את שמשון, [38] וַיַּעֲלוּ -עלו פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ , שכן בנוסף לכך שראו ששמשון עשה מה שעשה בדין, מיראתם אותו לא היו חפצים להינקם ממנו אלא לפייסו: [39]
(ז) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל: וחרה אפו של שמשון על כי הרגו את אשתו, כי עדיין היה אוהב אותה, [40] וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אִם תַּעֲשׂוּן -הייתם עושים זאת בהתחלה לפני שאני נקמתי, לא הייתי נוקם בכם [41] , אולם כנראה שאתם רגילים לעשות [42] כָּזֹאת לתת אשתו של זה לזה [43] ולכן לא דאגתם אז להשיב לי אותה, ורק כאשר ראיתם את כעסי שרפתם אותה [44] , ומשכך לא אחדל עדיין [45] מלנקום בכם בעצמי [46] כִּי אִם -עד אשר נִקַּמְתִּי -אנקום [47] בָכֶם פעם נוספת [48] , ואולם כיון שסוף סוף נקמתם נקמתי, לא תהיה לי עמכם איבת עולם, אלא רק אנקום בכם פעם אחת [49] בנפשותיכם, [50] וְאַחַר -ולאחר מכן אֶחְדָּל מלנקום בכם:
(ח) וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה, וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם: וַיַּךְ -והיכה אוֹתָם שמשון באופן שלא הפך אחד מהם פניו אליו, ולא עמד איש בפניו, אלא כולם נסו מפניו וכך הכה אותם, [51] שׁוֹק [52] עַל יָרֵךְ [53] מַכָּה גְדוֹלָה, וַיֵּרֶד משם שמשון וַיֵּשֶׁב -והתיישב בִּסְעִיף -בְּשֵׁן [54] סֶלַע עֵיטָם כי היו פלשתים רבים אורבים לו: [55]
(ט) וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה, וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי: וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה, וַיִּנָּטְשׁוּ -והתפזרו [56] בַּ מקום הנקרא [57] לֶּחִי:
(י) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה, לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ: וַיֹּאמְרוּ להם אִישׁ -אנשי יְהוּדָה, לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ ? הלא עבדים אנחנו לכם, [58] וַיֹּאמְרוּ פלשתים לאנשי יהודה, לֶאֱסוֹר -כדי שתאסרו [59] אֶת שִׁמְשׁוֹן ממקום מושבו בסלע עיטם [60] , ותסגירו אותו אלינו [61] , לכך עָלִינוּ אליכם, כדי לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר -כפי שֶׁ עָשָׂה לָנוּ:
(יא) וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה, אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם, וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם: וכאשר ידעו זאת בני יהודה, [62] וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ -אנשים מִ שבט יהוּדָה, אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם, וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ ?! כי הלא ינקמו בנו [63] , וא"כ רודף אתה את הכלל! [64] וַיֹּאמֶר לָהֶם שמשון, אני לא חשבתי שיגיע לכם נזק מזה כי [65] כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי רע [66] , שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר, [67] כֵּן -כך עָשִׂיתִי לָהֶם אני רע [68] , וחשבתי שהם דברים שביני לבינם שלא נוגעים אל הכלל: [69]
(יב) וַיֹּאמְרוּ לוֹ, לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ, לֶאֱסָרְךָ [70] יָרַדְנוּ כדי לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים , כי בגלל חוקי מלכותם אתה חייב מיתה [71] , והפלשתים גזרו עלינו לאסור אותך ולהביאך אליהם, [72] וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אמסור עצמי בידכם אך [73] הִשָּׁבְעוּ לִי שרק תאסרו אותי, כי ירא אני [74] פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם מכת מוות: [75]
(יג) וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר, לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם, וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר, לֹא נהרוג אותך [76] כִּי אם [77] אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ -וְנִתֵּן אותך בְיָדָם, וְ אולם הָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ לא כעת ולא בפעם אחרת, [78] וַיַּאַסְרֻהוּ בהסכמתו [79] בִּשְׁנַיִם -בשני עֲבֹתִים -חבלים [80] חֲדָשִׁים , ובהיות מקום בני יהודה גבוה מן הסלע, [81] וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע אליהם, לתתו ביד פלשתים: [82]
(יד) הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה, וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו: וכיון שאסרוהו רק בידיו, [83] הוּא בָא ברגליו [84] עַד לֶחִי, [85] וּפְלִשְׁתִּים אשר היו שם [86] הֵרִיעוּ תרועת שמחה [87] לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח -ועברה [88] עָלָיו רוּחַ גבורה מאת [89] יְהֹוָה, וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים -החבלים [90] אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו חלושים [91] כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ -וְנָמַסּוּ [92] אֱסוּרָיו -קישוריו [93] מֵעַל יָדָיו הם החבלים אשר נאסר בהם: [94]
(טו) וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ: וַיִּמְצָא שם שמשון לְחִי [95] של חֲמוֹר שהיתה טְרִיָּה -לחה, [96] וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ -והרג בָּהּ אֶלֶף אִישׁ מהפלשתים:
(טז) וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ: וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן , הנה בעזרת הקב"ה, [97] בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם -עשיתי חֳמָרִים חֳמָרִים [98] של מתים [99] , והוסיף שמשון לבאר דבריו ואמר, [100] בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי -הרגתי [101] אֶלֶף אִישׁ:
(יז) וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר, וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי: וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר, וַיַּשְׁלֵךְ -השליך [102] שמשון את הַלְּחִי מִיָּדוֹ, [103] וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא " רָמַת לֶחִי " כלומר השלכת הלחי [104] וקרא לו כך על שם שהשליך שם את הלחי: [105]
(יח) וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר, אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא, וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים: וַיִּצְמָא שמשון מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר, אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת , וכלל הוא שלא תעשה נס לבטלה, [106] וְעַתָּה אם אשב פה [107] אָמוּת בַּצָּמָא, וְ אם אבוא אל העיר לרוות צמאוני [108] כי אז נָפַלְתִּי -אפול בְּיַד הפלשתים [109] הָעֲרֵלִים:
(יט) וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ -הסלע [110] אֲשֶׁר היה בַּלֶּחִי -מתחת ללחי, [111] וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם בנס, [112] וַיֵּשְׁתְּ שמשון וַתָּשָׁב רוּחוֹ אליו וַיֶּחִי, [113] עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ -שמו של המעיין [114] עֵין הַקּוֹרֵא [115] אֲשֶׁר בַּלֶּחִי [116] , וכך נקרא המקום [117] עַד הַיּוֹם בו נכתב הספר הַזֶּה: [118]
(כ) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה: וַיִּשְׁפֹּט שמשון אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי ממשלת [119] פְלִשְׁתִּים בישראל [120] עֶשְׂרִים שָׁנָה , והוא הושיעם מהם, ואע"פ שלא היתה תשועתם שלימה [121] , כשראו ישראל את הנקמה והתשועה והפלא העצום שעשה, שמוהו לשופט עליהם בימים שהיו פלשתים מושלים בהם: [122]

הערות

1. אברבנאל. ויתכן שחלפה שנה (מצודת ציון).
2. וזימן הקב"ה שיהיה בעת שהתבואה בקמותיה וישרף הכל (מלבי"ם. וכן משמע גם מר"י קרא).
3. מצודת ציון.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. רלב"ג, כלי יקר.
7. מצודת דוד.
8. אברבנאל.
9. מצודת דוד.
10. ראה ביאורים לעיל בפרק יד פסוק כ'.
11. אברבנאל.
12. ר"י קרא.
13. ויש לה יתרון כפול גם היותה קטנה וגם יפה ממנה (אברבנאל). ובאומרו "טובה ממנה" רמז לו כי אשתו נתנה עיניה באחרים משא"כ הקטנה שתהיה לו לבדו (מלבי"ם).
14. מצודת ציון.
15. אברבנאל.
16. מצודת דוד.
17. מצודת דוד.
18. מצודת דוד.
19. מצודת דוד.
20. אברבנאל.
21. מצודת דוד.
22. רש"י, רד"ק.
23. מלבי"ם.
24. רלב"ג.
25. למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפיד בין שני הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם, ואלולי כן, היה זה הולך לפניו וזה לפניו והלפיד נופל מביניהם (רד"ק). ורז"ל דרשו (סוטה י.) מאי שנא שועלים? אמר שמשון, יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם, והיא שבועת אבימלך לאברהם (רד"ק, אברבנאל).
26. וקראם "לפידים" על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים (מצודת ציון).
27. מצודת ציון.
28. רש"י.
29. מצודת ציון. וקשר בין הזנבות לפיד אחד (רלב"ג). ובכך רמז להם כי כן שמו לפיד בין שני רעים (מלבי"ם).
30. מצודת דוד.
31. מצודת דוד. היא התבואה המחוברת לקרקע (מצודת ציון).
32. מצודת ציון.
33. מצודת ציון.
34. תרגום יונתן, רד"ק. ויש מרבותינו שביארו פרדס מאילני זית (מצודת ציון). וקרוי כך כי השדה נטוע זיתים כדמות כרם (רלב"ג). וכלי יקר ביאר כרם סמוך לזית.
35. מצודת דוד.
36. רש"י.
37. ראה ביאורים לעיל בפרק יד פס' כ'.
38. מצודת דוד.
39. אברבנאל.
40. אברבנאל.
41. רד"ק.
42. רש"י.
43. רש"י.
44. רי"ד.
45. רד"ק, רי"ד.
46. שאין ראוי לאדם הנכבד שינקם מקלון הנעשה אליו כי אם בעצמו (אברבנאל).
47. ר"י קרא, רד"ק.
48. רד"ק.
49. מצודת דוד.
50. מלבי"ם ביאר כי כיון ששרפו אותה לא בגלל המעשה שזינתה אלא רק להשקיט כעס שמשון, אמר שמשון אני חשבתי שדי בעונש ממון, אבל אחר שאתם עשיתם כזאת להעניש בעונש נפשות, א"כ גם אני אבקש מכם נפשות כמנהגכם (מלבי"ם).
51. רד"ק.
52. הוא הפרק האמצעי מן הרגל (מצודת ציון).
53. ירך הוא הפרק העליון (מצודת ציון). כי הנס ונופל על פניו מתהפך שוקו על יריכו (רד"ק). ויש מרבותינו שביארו שהיכה "שוק" הם הולכי הרגל ו"ירך" הם הפרשים רוכבי הסוסים (רלב"ג, אברבנאל, מצודת דוד). ויש מרבותינו שביארו הפוך בהביאם את תרגום יונתן המבאר כי שוק זה פרשים וירך זה הולכי רגל (רש"י, רי"ד. רד"ק ומצודת דוד אף הביאו את התרגום ואולם ביארו הפוך, ראה כלי יקר).
54. ונקראת כך על כי היא בולטת מהסלע (מצודת ציון).
55. אברבנאל.
56. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון.
57. רש"י. ואמר כך על שם סופו, שקראו רמת לחי (ר"י קרא, רד"ק, מצודת ציון).
58. רש"י.
59. רש"י.
60. כלי יקר.
61. רש"י.
62. אברבנאל.
63. מצודת דוד.
64. מלבי"ם.
65. מלבי"ם.
66. רד"ק.
67. מצודת דוד.
68. רד"ק.
69. מלבי"ם.
70. ונראה כי בני יהודה ידעו כי בכוחו יהיה להשתחרר מהעבותים (כלי יקר).
71. כי הדין הוא שעכו"ם שאמרו תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא ימסרוהו (לדעת הרמב"ם) אא"כ חייב מיתה כשבע בן בכרי, או שחייב מיתה על פי דין המלכות (מלבי"ם).
72. מצודת דוד.
73. מצודת דוד.
74. מצודת דוד.
75. מצודת ציון.
76. רש"י.
77. רש"י.
78. כלי יקר.
79. אברבנאל.
80. עבות, שזורים בשלשה כפולים (מצודת ציון).
81. רד"ק.
82. רלב"ג.
83. מצודת דוד.
84. מצודת דוד.
85. שם מקום, וראה הערות לעיל בפס' ט'.
86. כלי יקר.
87. מצודת דוד.
88. מצודת ציון.
89. תרגום יונתן, רש"י, רלב"ג.
90. ראה הערות בפס' י"ג.
91. מצודת דוד.
92. רד"ק, מצודת ציון. ונהיו העבותים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש באופן שנדמה לו כאלו נמסו אסוריו מעל ידיו כי לא נצטרך לכח לנתק את העבותים (רלב"ג).
93. רש"י, מצודת ציון.
94. רד"ק.
95. כך הוא שמה של עצם מעצמות הראש (מצודת ציון).
96. רש"י, רד"ק, מצודת דוד. ר"י קרא ביאר כי אם היתה הלחי יבשה לא היה יכול שמשון להרוג בה לפי שהיתה נשברת.
97. כלי יקר.
98. והוא לשון הנופל על לשון (מצודת דוד). דהיינו לצבור ציבורין רבים (רש"י). ומלבי"ם ביאר, נפלו חמרים מעם הדומה לחמור.
99. אברבנאל.
100. מצודת דוד.
101. תרגום יונתן, מצודת דוד.
102. תרגום יונתן.
103. כאילו אומר, איני צריך ללחי או לכלי אחר כי ידי רב לי להינקם בם מאויבי ה' (אברבנאל).
104. אברבנאל.
105. כי תרגום של "וישלך" הוא "ורמא" (רד"ק, מצודת דוד). ולמרות שהמקום עצמו נקרא לחי, לא על שם המקום קרא אלא על שם לחי החמור שבאמצעותו נעשתה גבורה נפלאה (רלב"ג).
106. מלבי"ם.
107. מצודת דוד.
108. מצודת דוד.
109. מצודת דוד.
110. תרגום יונתן, רד"ק.
111. תרגום יונתן. והיה הסלע עשוי כמו מכתש לפיכך קראו מכתש (רד"ק). רש"י ור"י קרא ביארו גומא שהשן יושבת בה, עשויה כעין מכתשת, דהיינו שהגומא אשר הלחי יושבת בה עשויה כמכתש. שכאשר השליך שמשון את הלחי ונפל, עשה גומא בלחי כמין מכתש ושם יצאו המים בנס (אברבנאל, כלי יקר). רלב"ג ביאר שהיה שן סלע דומה למכתש במקום שהיה שמו לחי, ועל דרך מופת בקע אותו השי"ת ויצאו ממנו מים ושתה שמשון, ולהזכיר נס זה, קרא שמשון את שמו "עין הקורא אשר בלחי" דהיינו ששם היה עין השם אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו משם מים. ועל פי המדרש הנזכר בב"ר (פרשת ויחי פ' צח המובא בכלי יקר) הקב"ה ברא לשמשון מעיין מבין שיניו ומשם שתה.
112. מצודת דוד.
113. אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי (מצודת דוד).
114. מצודת דוד.
115. מעיין שבא על ידי זעקת הקורא אל ה' (רש"י). ותחילה קראה בשם "לחי" כדי להזכיר נס הלחי, וכשנעשה עוד נס הוסיף שם "עין הקורא" לברך על שתיהן (מלבי"ם).
116. אשר היא במקום לחי, דהיינו רמת לחי (מצודת דוד).
117. מצודת דוד.
118. ראה ביאור בשמואל-א' פרק ה' פסוק ה'.
119. רד"ק.
120. רד"ק.
121. רד"ק, רלב"ג.
122. אברבנאל.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה