(א)
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה, וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה, וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה:
וַיָּבֹאוּ
כל
[1]
אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים
לכבוד הארון
[2]
, וקיבלו את הארון בסבר פנים יפות,
[3]
וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה,
וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב
אשר היה
בַּגִּבְעָה,
[4]
וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ
לפי שהיה לוי
[5]
קִדְּשׁוּ
-הפרישוהו מכל עסקיו
[6]
לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה
לבל יבוא מישהו לראותו, וכן שיכבד וִירַבֵּץ לפניו:
[7]
(ב)
וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהֹוָה:
וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים
בבית אבינדב,
[8]
וַיִּרְבּוּ
-ולמרות שרבו
[9]
הַיָּמִים וַיִּהְיוּ
-עד שנהיו
[10]
עֶשְׂרִים שָׁנָה
[11]
, ולמרות שהתחלפו הזמנים ומנהיגי העם
[12]
, לא זז הארון ממקומו
[13]
, ובכל הזמן הזה
[14]
כשראו ישראל את הפורענות שבאה עליהם בעוון בית עלי, ואת הגבורה שעשה הקב"ה בפלשתים,
[15]
וַיִּנָּהוּ
-התאבלו
[16]
על מעשיהם הרעים, ונמשכו
[17]
כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהֹוָה
, וזאת בזכות שמואל שהיה מחזר מעיר לעיר, ושופטם ומוכיחם
[18]
, וחזרו ישראל בתשובה שלמה, ונתחרטו על אלהי הנכר שהיו עובדים, כי ראו את דבר הארון וקדושתו, והיה להם לאות גדול כי ה' הוא האלהים:
[19]
(ג)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל יְהֹוָה, הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתּוֹכְכֶם וְהָעַשְׁתָּרוֹת, וְהָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל יְהֹוָה, וְעִבְדֻהוּ לְבַדּוֹ וְיַצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:
וכאשר ראה שמואל התנהגותם הטובה
[20]
, התעורר להשיבם בתשובה,
[21]
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר,
אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל יְהֹוָה,
הָסִירוּ
מכל וכל
[22]
אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתּוֹכְכֶם
-הנמצאים במצפוני לבכם,
[23]
וְ
בנוסף לחזרה בתשובה על המחשבה, חיזרו בתשובה גם על המעשים, והסירו
[24]
את פסילי
הָעַשְׁתָּרוֹת,
[25]
וְ
גם לעתיד לגבי מחשבותיכם
[26]
הָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל יְהֹוָה,
וְ
לגבי מעשיכם,
[27]
עִבְדֻהוּ לְבַדּוֹ
בלא שיתוף,
[28]
וְ
אז
יַצֵּל
-יציל
אֶתְכֶם
ה'
מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
המושלים בכם בגלל עוונותיכם:
[29]
(ד)
וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרֹת, וַיַּעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה לְבַדּוֹ:
וישראל שמעו בקול שמואל,
[30]
וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
את העבודה זרה שהיתה בתוכם,
[31]
אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרֹת,
וַיַּעַבְדוּ
ישראל
אֶת יְהֹוָה לְבַדּוֹ
ללא שיתוף:
[32]
(ה)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל יְהֹוָה:
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה
-אל הֲמִצְפָּה שם יש מזבח ובית תפילה,
[33]
וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל יְהֹוָה:
(ו)
וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְהֹוָה וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהֹוָה, וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה:
וַיִּקָּבְצוּ
-והתקבצו ישראל באחדות
[34]
הַמִּצְפָּתָה
-אל הֲמִצְפָּה,
וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם
, ולסימן הכנעה
[35]
וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְהֹוָה
, לומר הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים
[36]
, וכמו שהמים עוברים כך תעביר לנו את עוונותינו,
[37]
וַיָּצוּמוּ
ישראל
בַּיּוֹם הַהוּא
כדי לפרוש מעוונותיהם
[38]
וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהֹוָה,
[39]
וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בדברים שבין אדם לחבירו
[40]
בַּמִּצְפָּה:
(ז)
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי הִתְקַבְּצוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וַיַּעֲלוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֶל יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי הִתְקַבְּצוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה
-אל הֲמִצְפָּה, ומפני שחשבו שהיה מרד
[41]
ושנתקבצו ישראל לצאת למלחמה,
[42]
וַיַּעֲלוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֶל יִשְׂרָאֵל
להילחם בם, ומאת ה' היה כך כדי שיפלו פלשתים ביד ישראל,
[43]
וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שעלו עליהם פלשתים, ולא הבינו כי מאת ה' היתה זאת כדי שיוושעו, לכן
[44]
וַיִּרְאוּ
-פחדו מאוד
[45]
מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:
(ח)
וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל שְׁמוּאֵל, אַל תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְיֹ שִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:
וכאשר ראו ששמואל בוטח בה' כי יגבר ישראל, שֶׁבָּטַח ששמע ה' תפילתו,
[46]
וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל שְׁמוּאֵל,
אַל תַּחֲרֵשׁ
-אל תשתוק
[47]
גם עכשיו
[48]
מִמֶּנּוּ
-מהדבר אשר הוא טוב לנו
[49]
מִזְּעֹק
-והוא שתזעק
[50]
אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,
וְיֹ שִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
כי אי אפשר שננצחם במלחמה מפני שאנו מפחדים מהם, ולכן תתפלל שֶׁתֵּעָשֶׂה התשועה כולה על ידי ה':
[51]
(ט)
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ (ויעלה) עוֹלָה כָּלִיל לַיהֹוָה, וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְהֹוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲנֵהוּ יְהֹוָה:
וכדי שתגיע לו הנבואה והדבקות האלהית,
[52]
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד
הוא טלה אשר עדיין יונק החלב,
[53]
וַיַּעֲלֵהוּ
[54]
(ויעלה
[55]
כתיב
) עוֹלָה כָּלִיל
-כולו
[56]
לַיהֹוָה,
וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְהֹוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל,
וַיַּעֲנֵהוּ
-וקיבל
[57]
יְהֹוָה
תפילתו
[58]
, וירדה האש ושרפה את העולה, והיה בטוח שמואל בתשועה:
[59]
(י)
וַיְהִי שְׁמוּאֵל מַעֲלֶה הָעוֹלָה, וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיַּרְעֵם יְהֹוָה בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיְהִי
בשעה
[60]
שֶׁ
שְׁמוּאֵל
היה
מַעֲלֶה
את
הָעוֹלָה,
וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל,
וַיַּרְעֵם
[61]
יְהֹוָה בְּקוֹל גָּדוֹל
[62]
בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים
, ועם הרעמים באה אש מן השמיים לעיני הפלשתים,
[63]
וַיְהֻמֵּם
-וגרם להם ה' למהומה גדולה,
[64]
וַיִּנָּגְפוּ
פלשתים עוד
לִפְנֵי
בוא
יִשְׂרָאֵל
למלחמה:
[65]
(יא)
וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים, וַיַּכּוּם עַד מִתַּחַת לְבֵית כָּר:
וַיֵּצְאוּ
לאחר מכן
[66]
אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּצְפָּה
, ומצאו שהיו הפלשתים כבר ניגפים ונסים,
[67]
וַיִּרְדְּפוּ
ישראל
אֶת פְּלִשְׁתִּים,
וַיַּכּוּם
בכל הדרך אשר רדפו אותם
[68]
עַד
בואם
[69]
מִתַּחַת לְ
מקום בשם
[70]
בֵית כָּר
המכונה בית שרון
[71]
, ולא הוצרכו ישראל להילחם בפלשתים, אלא רק לרדוף אותם ולהפיל מהם חללים:
[72]
(יב)
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת, וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר, וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהֹוָה:
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל
לזכר הנס
[73]
אֶבֶן אַחַת,
וַיָּשֶׂם
אותה
בֵּין הַמִּצְפָּה
שם עמדו מערכות פלשתים
[74]
וּבֵין הַשֵּׁן
הוא מקום אשר נקרא כך על כי שן הסלע היה שם,
[75]
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ
של האבן
אֶבֶן הָעָזֶר,
וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה
-המקום הזה
[76]
עֲזָרָנוּ יְהֹוָה
, ולא בחרבנו נצחנו
[77]
, אלא שהממם ה' בקול רעם:
[78]
(יג)
וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לָבוֹא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יַד יְהֹוָה בַּפְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שְׁמוּאֵל:
וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לָבוֹא
למלחמה
בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל
, כי שמואל היה למגן על עם ישראל, וגם כאשר ישראל יצאו נגד פלשתים
[79]
בגבולם,
[80]
וַתְּהִי
-היתה
יַד יְהֹוָה בַּפְּלִשְׁתִּים
וניגפו בארצם
[81]
, וכך היה במשך
כֹּל יְמֵי
הנהגתו של
[82]
שְׁמוּאֵל
את ישראל עד ימי זקנותו:
[83]
(יד)
וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת, וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי:
ומחמת אותה מלחמה
[84]
וַתָּשֹׁבְנָה
-הפלשתים השיבו את
[85]
הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל,
מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת,
וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
לבלי תת לפלשתים לבוא לרשת עוד מגבולן,
[86]
וַיְהִי שָׁלוֹם
גם
בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי
, כי בעוד משלו פלשתים בישראל, נלחמו עמהם האמורי שנשארו בארץ ישראל, אבל כאשר חזקה יד ישראל, היה שלום ביניהם:
[87]
(טו)
וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו:
וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל
במשך
כֹּל יְמֵי חַיָּיו
, מהעת שהתמנה לשופט עד שמת
[88]
, ואף לאחר שמלך שאול המשיך שמואל לשפוט את ישראל:
[89]
(טז)
וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה, וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה:
וְהָלַךְ
-והיה הולך שמואל
מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה
ומחזר בעיירות לשופטם לבל יטרחו ישראל לבוא אליו,
[90]
וְסָבַב
-והמסלול שלו היה
בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה,
וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל
-בכל
הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה:
[91]
(יז)
וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה:
וּתְשֻׁבָתוֹ
-ולאחר סיבובו היה חוזר
[92]
הָרָמָתָה
-לרמה
[93]
כִּי שָׁם
היה
בֵּיתוֹ,
[94]
וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל
שבאו ממקומות רחוקים אחרים
[95]
, ומיום שחרבה שילה והותרו אז הבמות
[96]
וַיִּבֶן
-בנה
שָׁם
שמואל
מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה
בו היה מקריב קרבנותיו ונדריו וזבחי שלמיו:
[97]