(א)
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה:
וכעת המקרא עובר למלכות יהודה.
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם
[1]
לְ
מלכות
יוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה:
(ב)
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְהוֹעַדָּן (יהועדין מִן יְרוּשָׁלִָם:
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה
אמציהו
בְמָלְכוֹ,
וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ
על ממלכת יהודה כאשר מקום מושב מלכותו היה
בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ
היה
יְהוֹעַדָּן (יהועדין
כתיב)
והיא היתה
מִן יְרוּשָׁלִָם
-מירושלים:
(ג)
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה רַק לֹא כְּדָוִד אָבִיו כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו עָשָׂה:
וַיַּעַשׂ
אמציהו
הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה רַק לֹא
מאהבת ה'
[2]
כְּדָוִד אָבִיו
אלא עשה הישר כמצוות אנשים מלומדה,
[3]
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו
שעשה הישר רק מפני שהורהו יהוידע הכהן
[4]
, כך אמציה
עָשָׂה
שאמנם עבד את ה' אך לא עבד אותו בלבב שלם:
[5]
(ד)
רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת:
רַק הַבָּמוֹת
יחיד שהקריבו עליהן העם לשמיים
לֹא סָרוּ
למרות שנאסרו משנבנה בית המקדש
[6]
, ואף על פי כן
עוֹד
-עדיין היו
הָעָם
בזמן אמציהו
מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים
לשם ה'
[7]
בַּבָּמוֹת
יחיד אלו:
(ה)
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ, וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה
-התייצבה
הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ,
וַיַּךְ
-הרג
אֶת עֲבָדָיו
יוזבד בן-שִׁמְעָת ויהוזבד בן-שֹׁמֵר
הַמַּכִּים
-אשר הרגו
[8]
אֶת
יהואש
הַמֶּלֶךְ אָבִיו:
(ו)
וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת (ימות:
וְ
אולם
אֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית
-הרג,
כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה
[9]
אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל
-בעבור
[10]
עוון הָ
בָּנִים
שלהם,
וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל
-בעבור עוון הָ
אָבוֹת
שלהם,
כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת
[11]
(ימות
כתיב):
(ז)
הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח (המלח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח (המלח
כתיב)
והרג
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים
זכרים,
[12]
וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע
הוא מבצר הבנוי בסלע
[13]
בַּמִּלְחָמָה
, ושינה את שמה
[14]
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל
שהיתה לו לקיהוי שיניים
[15]
, וכך היא נקראת
עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
(ח)
אָז שָׁלַח אֲמַצְיָה מַלְאָכִים אֶל יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים:
ואנשי יהואש מלך ישראל פשטו בערי יהודה והכו בהם
[16]
ובזזו ביזה רבה,
[17]
אָז
מסיבה זו
[18]
שָׁלַח אֲמַצְיָה
מלך יהודה
מַלְאָכִים
-שליחים
אֶל יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר
לו, אין זה גבורה לבוא פתאום ולהכות,
[19]
לְכָה
-בוא
נִתְרָאֶה
-ניפגש
פָנִים
מול פנים ונערוך מלחמה
[20]
ואז נדע באמת עם מי הגבורה:
[21]
(ט)
וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ:
וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר
לו משל, ולפיו
הַחוֹחַ
-מין קוץ
[22]
אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן
(בנמשל הוא שכם בן חמור)
[23]
שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן
(בנמשל הוא יעקב אבינו
[24]
) דְּבָר שלום
לֵאמֹר
-ואמר לו,
תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה
, וכיוון שביזיון היה לָאֶרֶז להתקשר אפילו בדבר שלום עם החוח
וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן
(בנמשל הם בני יעקב שבאו על החללים)
[25]
וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ
, וכעת אף אתה ירמסוך גדודי חיילותי:
[26]
(י)
הַכֵּה הִכִּיתָ אֶת אֱדוֹם וּנְשָׂאֲךָ לִבֶּךָ?! הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ וְלָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה וְנָפַלְתָּה אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ:
הַכֵּה הִכִּיתָ
-בגלל שֶׁהִכֵּיתָ
[27]
אֶת אֱדוֹם וּ
כבר
נְשָׂאֲךָ
-נִתְגָּאָה
[28]
לִבֶּךָ?!
הִכָּבֵד
-תישאר בכבודך שקנית בניצחון אדום
[29]
וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ
, שאם לא כן במלחמה נגדי יגיע אליך קלון,
[30]
וְלָמָּה תִתְגָּרֶה
בי ותיפול
[31]
בְּרָעָה וְנָפַלְתָּה אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ:
(יא)
וְלֹא שָׁמַע אֲמַצְיָהוּ וַיַּעַל יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּבֵית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לִיהוּדָה:
וְלֹא שָׁמַע אֲמַצְיָהוּ
מלך יהודה למה שיעץ לו יהואש מלך ישראל, ויצאו למלחמה זה כנגד זה
[32]
, ומרוב ביטחון יואש לנצח את מלך יהודה הלך אליו להילחם בארצו,
[33]
וַיַּעַל יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָנִים
-ונפגשו להילחם זה בזה
[34]
הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּבֵית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר
היתה
לִיהוּדָה
-שייכת לממלכת יהודה:
(יב)
וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו:
ובעוון שהביא מלך יהודה את אלהי בני שעיר והשתחווה לפניהם,
[35]
וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ
אנשי יהודה
אִישׁ לְאֹהָלָו:
(יג)
וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ וַיָּבֹא (ויבאו יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה:
וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ
ויאסרהו במלחמה ויביאהו לירושלים,
[36]
וַיָּבֹא (ויבאו
כתיב)
יהואש מלך ישראל עד
יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם
שהיה פתוח מול גבול אפרים
[37]
, ומשם התחיל לפרוץ
[38]
עַד שַׁעַר הַפִּנָּה
-השער שעמד בפינת העיר ואשר היה סמוך לבית המקדש
[39]
, והיתה הפרצה באורך
[40]
אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה:
[41]
(יד)
וְלָקַח אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית יְהֹוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה:
וְלָקַח
יהואש מלך ישראל
אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית
-בבית
[42]
יְהֹוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ,
וְ
לקח גם
אֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת
[43]
הם בני השרים, שהיו נתונים בבית המלך לערבון שלא ימרדו אבותם בו,
[44]
וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה
-לשומרון בירת ממלכת ישראל:
(טו)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה
, ומעשי תוקפו
[45]
וּגְבוּרָתוֹ,
וַאֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(טז)
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יָרָבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו
והוא מת קודם זמנו, אם מפני שהתגאה בניצחונו, אם מפני שהיה בדעתו להשחית את זרע בית דוד, והראה ה' כי חי המנוצח (אמציהו) ט''ו שנה אחרי מות המנצח (יהואש),
[46]
וַיִּקָּבֵר
יהואש
בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יָרָבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
(יז)
וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה
ובהן מלך עוזיהו בנו בחייו:
[47]
(יח)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲמַצְיָהוּ הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲמַצְיָהוּ הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
(יט)
וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וַיָּנָס לָכִישָׁה וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה וַיְמִתֻהוּ שָׁם:
וכאשר סר אמציה מאחרי ה'
[48]
, ושמעו העם מה שאמר לו הנביא:"כי יעץ ה' להשחיתך",
[49]
וַיִּקְשְׁרוּ
-קשרו
עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם
(כי אף שתפסו יהואש, מכל מקום החזירו למלכותו בירושלים
[50]
) שם היו כהני ה' ועבדיו תלמידי יהוידע הכהן,
[51]
וַיָּנָס
אמציה
לָכִישָׁה
-ללכיש, שם מצא עוזרים וּמָלַךְ במקביל למלכות בנו עוזיהו בירושלים
[52]
, ונשאר שם כל החמש עשרה שנה,
[53]
וַיִּשְׁלְחוּ
לחפש
אַחֲרָיו
העם
לָכִישָׁה
-בלכיש ולאחר שתפשו אותו
וַיְמִתֻהוּ שָׁם:
(כ)
וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ עַל הַסּוּסִים וַיִּקָּבֵר בִּירוּשָׁלִַם עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד:
וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ עַל הַסּוּסִים
-מרכבה עם שני סוסים,
[54]
וַיִּקָּבֵר
אמציה מלך יהודה
בִּירוּשָׁלִַם עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד:
(כא)
וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֲזַרְיָה וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ:
וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֲזַרְיָה
הוא המלך הנקרא עוזיהו
[55]
וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ
והמליכו אותו בחיי אביו:
[56]
(כב)
הוּא בָּנָה אֶת אֵילַת וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו:
הוּא בָּנָה
בחזרה
אֶת אֵילַת
אשר נכבשה מאדום ע"י דוד המלך
[57]
והיתה בעבר שייכת לממלכת יהודה, ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום ושבה העיר למלכות אדום, ואמציה לקחה מידם והרסה ונשארה חרבה ללא חומות
[58]
, ולא היתה לא לאדום ולא ליהודה,
[59]
וַיְשִׁבֶהָ
עוזיהו
לִיהוּדָה
בכך שבנה את חומותיה והפך אותה לעיר מבצר
[60]
אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ
אמציה
[61]
עִם אֲבֹתָיו:
(כג)
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה:
וכעת עובר המקרא למלכות ישראל, ומספר כי
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ
על ישראל
יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
, ומקום מלכותו היה
בְּשֹׁמְרוֹן
בירת ממלכת ישראל, ומלכותו ארכה
אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה
ומקוטעות היו:
[62]
(כד)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
וַיַּעַשׂ
ירבעם בן יואש
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,
לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(כה)
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר:
הוּא הֵשִׁיב
מיד מלכי ארם
[63]
אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת
-מהמקום שהולכים דרכו לחמת
[64]
עַד יָם הָעֲרָבָה
-ים המלח,
[65]
כִּדְבַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר
אשר התנבא על כי ישבו ליהוא בני רבעים
[66]
ועל תשועה זו:
[67]
(כו)
כִּי רָאָה יְהֹוָה אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל:
ותשועה זו לא באה לישראל בזכות תשובתם, אלא כי נכמרו רחמי ה' עליהם
[68]
כִּי רָאָה יְהֹוָה אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה
-מיצר להם
[69]
מְאֹד
ומשתנה
[70]
ומתחלף
[71]
מרעה לרעה
[72]
, ומתייאשים מכל תקווה ומפליגים ברשעותם,
[73]
וְאֶפֶס
-ולא נשאר בידם
עָצוּר
-העושר הכנוס בבית,
[74]
וְאֶפֶס
-ולא נשאר בידם
עָזוּב
-המקנה העזוב על פני השדה,
[75]
וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל:
(כז)
וְלֹא דִבֶּר יְהֹוָה לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ:
וְלֹא דִבֶּר
-רצה
[76]
יְהֹוָה לִמְחוֹת
-למחוק
[77]
אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
לכן
וַיּוֹשִׁיעֵם
-הושיע אותם ה'
בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ:
(כח)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחָם, וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה,
וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחָם,
וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל,
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(כט)
וַיִּשְׁכַּב יָרָבְעָם עִם אֲבֹתָיו עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְלֹךְ זְכַרְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב יָרָבְעָם עִם אֲבֹתָיו עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל,
וַיִּמְלֹךְ זְכַרְיָה בְנוֹ
על מלכות ישראל
תַּחְתָּיו: