/ מלכים א פרק טו'

פסוקים

מלכים א פרק טו'

(א) וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה: וממשיך המקרא לבאר על מלכי יהודה שמלכו בתקופת ירבעם מלך ישראל, וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מֶלֶךְ ישראל [1] , שנה אחת אחר מות רחבעם מֶלֶךְ יהודה [2] מָלַךְ אֲבִיָּם [3] עַל יְהוּדָה:
(ב) שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם: שָׁלֹשׁ שָׁנִים מקוטעות [4] מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם , והלך בדרך רעה כמו אִמּוֹ אשר עשתה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה, [5] וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם: [6]
(ג) וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו: וַיֵּלֶךְ -והמשיך אבים ללכת [7] בְּכָל חַטֹּאות רחבעם אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו, וְ לא הסיר חטאות אלה שכן [8] לֹא הָיָה לְבָבוֹ של אֲבִיָּם שָׁלֵם עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו:
(ד) כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת בִּירוּשָׁלִָם: וכל כך הרשיע אֲבִיָּם, עד שהיה אמור ליפול במלחמה שהיה לו עם ירבעם [9] ולא היה ראוי להמשיך למלוך, [10] כִּי רק לְמַעַן דָּוִד אשר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר -מלכות [11] בִּירוּשָׁלִָם השאיר את אבים, כדי לְהָקִים -להמליך אֶת בְּנוֹ אסא [12] אַחֲרָיו וּ בכך לְהַעֲמִיד -לקיים אֶת הבית אשר בִּירוּשָׁלִָם בידי זרע דוד: [13]
(ה) אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי: וזאת בעבור [14] אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ הקב"ה כֹּל יְמֵי חַיָּיו, רַק -למעט בִּדְבַר אחד בלבד [15] , שגרם דוד למותו של אוּרִיָּה הַחִתִּי: [16]
(ו) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו: וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו של רחבעם [17] , ובמלחמה זו עסק בעיקר אֲבִיָּם למרות שלא הוא היה מלך אלא רחבעם אביו מָלָךְ [18] , וגם לאחר מכן כְּשֶׁאֲבִיָּם מָלָךְ על יהודה לא פסקה המלחמה: [19]
(ז) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה , ובימי מלכותו לא חדל מלהילחם עם ירבעם, [20] וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם שהמשיך את המלחמה שאביו נלחם [21] וּבֵין יָרָבְעָם:
(ח) וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו: וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם מלך יהודה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו:
(ט) וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם [22] מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ על יהודה אָסָא בן אֲבִיָּם מֶלֶךְ יְהוּדָה:
(י) וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם: וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ -סָבָתוֹ (אִמּוֹ של אֲבִיָּם אביו) [23] מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם שעשתה הרע בעיני ה': [24]
(יא) וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו: ואף שגידלה אותו בביתה לא נטה אסא הצדיק אחריה, [25] וַיַּעַשׂ -ועשה אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו:
(יב) וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ, וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו: וַיַּעֲבֵר -והסיר [26] את הַקְּדֵשִׁים -הניאוף [27] והוציאם [28] מִן הָאָרֶץ, וַיָּסַר אֶת כָּל עבודת [29] הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו:
(יג) וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן: וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ -סָבָתוֹ [30] וַיְסִרֶהָ -הסיר [31] מִ היות [32] גְּבִירָה ומושלת, לבל תסית אנשים לעבודת כוכבים [33] , וזאת על אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת -דמות [34] עבודה זרה, [35] לָאֲשֵׁרָה, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף את המפלצת [36] והשליך את עפרה [37] בְּנַחַל קִדְרוֹן:
(יד) וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה כָּל יָמָיו: וְ אולם הַבָּמוֹת יחיד שהורגלו להקריב עליהם לה' [38] לֹא סָרוּ -הוּסְרוּ [39] למרות שנאסרו (באיסור כרת) מאז שנבנה בית המקדש, [40] רַק -אך לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה כָּל יָמָיו:
(טו) וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדְשֵׁי (וקדשו בֵּית יְהֹוָה, כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים: וַיָּבֵא -והביא אסא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו [41] וְקָדְשֵׁי (וקדשו כתיב) עצמו [42] לְ בֵּית יְהֹוָה, כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים יקרים:
(טז) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם: וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא מלך יהודה וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (אשר מלך אחר נדב בן ירבעם [43] ), ומעת שהתחילה המלחמה ביניהם לא הפסיקה [44] כָּל יְמֵיהֶם: [45]
(יז) וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל למלחמה עַל יְהוּדָה, וַיִּבֶן בניין גבוה [46] אֶת הָרָמָה -שהיה מגדל גבוה מול שערי ירושלים ממנו היו משליכים אנשי בעשא אבנים [47] לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְ אנשי אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה בירושלים:
(יח) וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ (מלך) וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר: וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים שלא לקח שישק בימי רחבעם (כי לא מצאו) [48] בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ (מלך כתיב ) וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק , וציווה לעבדיו לֵאמֹר לו:
(יט) בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי: בוא נכרות בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ כפי שהיה בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ כי לא תִּלָּחֵם בעם ישראל, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב ומשכך לֵךְ הָפֵרָה -בָּטֵל [49] אֶת בְּרִיתְךָ אשר כרתת אֶת עִם בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְ הילחם עימו [50] שֶׁ יַעֲלֶה מֵעָלָי -שיעזוב את שטחי:
(כ) וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי: וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד מלך ארם אֶל -בקול הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ -וְהִכָּה אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה [51] וְאֵת כָּל המקומות שבמחוז [52] כִּנְרוֹת -כִּנֶּרֶת [53] היא ארץ גִּנוֹסַר [54] עַל -עִם [55] כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי:
(כא) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה וַיֵּשֶׁב בְּתִרְצָה: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא כי נלחם נגדו בן הדד מלך ארם, וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה מול שערי ירושלים, [56] וַיֵּשֶׁב יָרֵא וְחָרֵד [57] בְּתִרְצָה עירו [58] שהיתה עיר המלוכה [59] , ולא רצה להלחם עוד עם מלך יהודה: [60]
(כב) וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה: וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ -הכריז [61] אֶת -בְּ כָּל יְהוּדָה אֵין -כי לא יהיה נָקִי -איש פָּטוּר מלבצע את מלאכת נשיאת האבנים והעצים של הָרָמָה [62] , ואפילו חתן מחדרו, [63] וַיִּשְׂאוּ -ואכן נשאו יהודה אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בהם בַּעְשָׁא את הָרָמָה, וַיִּבֶן בָּם -ובנה בהם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת הישוב גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה:
(כג) וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו: וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ במלחמות העמים ובמלחמות הכושים [64] וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה , ובכל דבר היה מוצלח, [65] רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו [66] על כי העביד בעבודת פינוי העצים והאבנים של הָרָמָה תלמידי חכמים: [67]
(כד) וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו: וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו, וַיִּמְלֹךְ על יהודה יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
(כה) וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם: וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם ושלוש [68] לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם מקוטעות: [69]
(כו) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ הרעה [70] של אָבִיו ירבעם, וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בעגלים: [71]
(כז) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר, וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים, וְנָדָב וְכָל יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל גִּבְּתוֹן: וַיִּקְשֹׁר עָלָיו קשר למרוד בו [72] בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית -משבט יִשָּׂשכָר, וַיַּכֵּהוּ -והרג אותו בַעְשָׁא בְּ עיר גִבְּתוֹן אֲשֶׁר היתה שייכת לַפְּלִשְׁתִּים, וְ בזמן הזה [73] נָדָב וְכָל יִשְׂרָאֵל היו צָרִים -חונים ומסובבים שם, לצור [74] עַל גִּבְּתוֹן:
(כח) וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו: וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בעקבות המרד בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ בעשא על ישראל תַּחְתָּיו אחריו:
(כט) וַיְהִי כְמָלְכוֹ, הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם לֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם עַד הִשְׁמִדוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי: וַיְהִי כְמָלְכוֹ, הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם כדי לחזק מלכותו שלא ימרדו בו, [75] לֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם עַד הִשְׁמִדוֹ ואף את הנשים והקטנים מבית ירבעם הרג, וזאת ללא קשר לחיזוק מלכותו אלא היה זה עונש על בית ירבעם [76] כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי: [77]
(ל) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עַל שלוש [78] חַטֹּאות יָרָבְעָם , הראשון אֲשֶׁר חָטָא בעצמו, השני וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בעגלים שעשה [79] , והשלישי בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שהיה יודע ריבונו ומתכון להכעיסו ולמרוד בו: [80]
(לא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(לב) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם: וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא מלך יהודה וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם , שאף שהטיב בעשא להשמיד את בית ירבעם, כיוון שעשה הרע כמוהו, לא נחשב לו לזכות ולכן אסא הצדיק לא נמנע מלהילחם עימו: [81]
(לג) בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה: בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ [82] לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה שנים מקוטעות: [83]
(לד) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיַּעַשׂ בַּעְשָׁא הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל ועל כן אסא הצדיק נלחם איתו: [84]

הערות

1. ירבעם ורחבעם התחילו למלוך באותה תקופה, ומת רחבעם בשנת י"ז למלכו, ובשנה שלאחריה מלך אבים, שהיא בי"ח לירבעם (מצודת דוד).
2. רש"י. ולא ידוע למה נתעכב שנה אחת מלמלוך (רד"ק).
3. ובדברי הימים נקרא אביה, ונראה כי גם לירבעם היה בן בשם אביה והיו ישראל קוראים לבנו של רחבעם אבים בְּ"מֵם סוֹפִית" (של כנוי הרבים) כאילו אומרים אביה שלהם, וזאת כדי להבדילו מאביה בנו של ירבעם מלך ישראל (מלבי"ם).
4. מצודת דוד.
5. רד"ק, רלב"ג.
6. וי"א הוא אבשלום בן דוד (רלב"ג).
7. מלבי"ם.
8. מלבי"ם.
9. מלבי"ם.
10. מצודת דוד.
11. מצודת ציון.
12. רלב"ג.
13. מצודת דוד.
14. מצודת דוד.
15. ופסוק זה מעיד כי בשאר דבריו בכללם עשה דוד הישר בעיני ה' (רלב"ג).
16. אולם בבת שבע לא חטא, (מצודת דוד). ובתלמוד דרשו שהיה דוד זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת, והיה מתאנח על מאתים שנאמר (דברים לב, ל) "אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף", יצתה בת קול ואמרה "רק בדבר אוריה החתי" שנענש בעוון זה (מו"ק טז:).
17. ואף על פי שבתחילה מנעם הנביא מלהילחם, לאחר מכן היו ביניהם מלחמות (מלבי"ם).
18. שכן אביו רחבעם היה רך לבב (מלבי"ם).
19. מלבי"ם.
20. מצודת דוד.
21. אולם רחבעם היה נער רך כאשר מרדו בו ישראל, כי לרוב השלווה שהיתה בימי שלמה אביו היה מעונג מאד ולא ידע נימוס המלחמה, אך אבים ראה את המלחמות בין ירבעם ובין אביו (רלב"ג).
22. כי אבים מלך בשנת שמונה עשרה, ומלך שלוש שנים מקוטעות, והם שנת שמונה עשרה, תשע עשרה ומקצת שנת העשרים לירבעם, ובשנה ההיא מלך אסא, ונחשבת השנה ההיא לאבים ולאסא בנו (רד"ק, מצודת דוד).
23. ונקראה אימו על כי גידלה אותו, (מצודת דוד).
24. שעבדה עבודה זרה, כמו שמובא בפס' יג' (רד"ק).
25. רד"ק, רלב"ג בפס' י'.
26. מצודת ציון.
27. מצודת ציון. הם המוכנים למשכב (רלב"ג).
28. תרגום, רש"י.
29. המאוסה כגלל וצואה (מצודת ציון).
30. ראה לעיל בפס' י'.
31. רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם.
32. רש"י.
33. רלב"ג, מצודת דוד.
34. אמרו רבותינו (עבודה זרה מד.), כמין זכרות עשתה לה, והיא היתה נבעלת לו בכל יום (רש"י). וקראה מפלצת שהוא לשון אימה ורעדה, לפי שאימתה מוטלת על עובדיה (רד"ק).
35. מצודת דוד.
36. רד"ק.
37. כי אפר עבודת כוכבים אסורה בהנאה (רד"ק, מצודת דוד).
38. רש"י, מצודת דוד.
39. אבל הבמות שהיו עובדים בהם ע"ג סרו כמו שהתבאר בספר דברי הימים (רלב"ג).
40. רש"י, מצודת דוד.
41. יתכן שאחר שהקדישם אביו, חזר ולקחם מן ההקדש, והביאם אסא לבית ה' (מצודת דוד).
42. תרגום, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד. וכן כתוב בדברי הימים-ב' פרק טו פס' יז "וְקָדָשָׁיו".
43. מצודת דוד.
44. מצודת דוד.
45. והגם שכתוב בדברי הימים שלא היתה מלחמה עד שנת חמש עשרה למלכותו, בכל זאת קטטות ביניהם היו תמיד, ובשנת החמש עשרה היתה המלחמה הגדולה ביניהם (מלבי"ם).
46. מצודת ציון.
47. מצודת דוד.
48. לעיל יד, כו, רד"ק, מצודת דוד.
49. מצודת ציון.
50. מצודת דוד.
51. היא אָבֵל מָיִם הנזכרת בדברי הימים-ב פרק טז פס' ד (רד"ק).
52. מצודת דוד.
53. רד"ק.
54. תרגום יונתן.
55. רד"ק, מצודת דוד.
56. ראה לעיל בפס' יז'.
57. תרגום יונתן.
58. רד"ק.
59. מצודת דוד.
60. רד"ק.
61. מצודת דוד.
62. מצודת דוד.
63. רש"י, רד"ק.
64. כמובא בדברי הימים-ב' יד, יא, רד"ק.
65. מצודת דוד.
66. מצודת ציון.
67. סוטה י., רד"ק.
68. רש"י. וראה פירוט ברלב"ג.
69. מצודת דוד.
70. מלבי"ם.
71. מלבי"ם.
72. מצודת ציון.
73. מצודת דוד.
74. מצודת ציון.
75. מלבי"ם. וכיוון שגם בעשא הלך אחרי עבודה זרה, הראה במעשיו שהריגת בית ירבעם לא היתה לשם קיום מצוות ה' אלא לחיזוק מלכותו, ועוד שעשה זאת בזמן לא ראוי כאשר נדב נלחם את מלחמות ה' עם פלשתים (רלב"ג).
76. מלבי"ם.
77. ראה לעיל יד, י.
78. מלבי"ם.
79. ראה מלבי"ם פס' כו.
80. מצודת דוד.
81. מצודת דוד.
82. השנה ההיא נחשבת גם לנדב וגם לבעשא (רש"י, מצודת דוד). וראה רד"ק המבאר באריכות את ההשתלשלות.
83. מצודת דוד.
84. מלבי"ם.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה