/ מלכים א פרק טז'

פסוקים

מלכים א פרק טז'

(א) וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֶל יֵהוּא בֶן חֲנָנִי עַל בַּעְשָׁא לֵאמֹר: וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֶל יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הנביא עַל בַּעְשָׁא מלך ישראל לֵאמֹר:
(ב) יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וַתַּחֲטִא אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם: יַעַן אֲשֶׁר -מפני הֲרִימֹתִיךָ -שֶׁהֵרַמְתִּי [1] אותך מִן הֶעָפָר בהפרישי אותך מן העם [2] וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד -מֶלֶךְ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל , ובכל זאת וַתֵּלֶךְ -הלכת בְּדֶרֶךְ הרעה של יָרָבְעָם וַתַּחֲטִא אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם:
(ג) הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט: על כן הִנְנִי מַבְעִיר -מְכַלֶּה וּמַשְׁמִיד [3] אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ בַּעְשָׁא מלך ישראל כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁכָּלוּ מן הארץ ולא זכו לקבורה:
(ד) הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם: וכך יהיה לבית בַּעְשָׁא, הַמֵּת -המתים אשר יהיו לְ בית בַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ אותם הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת -והמתים אשר יהיו לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ אותם עוֹף הַשָּׁמָיִם , ולא יזכה אחד מהם לקבורה: [4]
(ה) וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא וַאֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא אשר אינם כתובים בספר זה וַאֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(ו) וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנוֹ תַּחְתָּיו: וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנוֹ תַּחְתָּיו -אחריו:
(ז) וְגַם בְּיַד יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַנָּבִיא דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל בַּעְשָׁא וְאֶל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו לִהְיוֹת כְּבֵית יָרָבְעָם, וְעַל אֲשֶׁר הִכָּה אֹתוֹ: ונבואה זו שלא תתקיים מלכותו [5] , ניתנה על שהחטיא בַּעְשָׁא את ישראל [6] וְגַם על החטאים שעשה בַּעְשָׁא בעצמו; [7] בְּיַד -באותה שליחות הודיע [8] יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַנָּבִיא את דְּבַר יְהֹוָה אשר הָיָה אֶל בַּעְשָׁא וְאֶל בֵּיתוֹ על שהחטיא את ישראל, וְעַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו לִהְיוֹת חוטא כְּבֵית יָרָבְעָם, וְ משום שחטא כמוהו נענש בעשא [9] עַל אֲשֶׁר הִכָּה -הרג אֹתוֹ -את נדב [10] ואת בית ירבעם: [11]
(ח) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא עַל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם: בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה [12] מָלַךְ אֵלָה בֶן בַּעְשָׁא עַל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם מקוטעות: [13]
(ט) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב, וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה: וַיִּקְשֹׁר קשר עם בני העיר [14] למרוד עָלָיו -בו (בְּאֵלָה) עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר של מַחֲצִית הָרָכֶב, [15] וְ באותו זמן הוּא (אֵלָה) היה לבדו [16] בְתִרְצָה שֹׁתֶה , ומרוב שתיה [17] היה שִׁכּוֹר ולא נשמר מִזִּמְרִי שכן הוא היה [18] בְּ בֵּית וֹ של אַרְצָא פקידו [19] אֲשֶׁר היה ממונה [20] עַל הַבַּיִת של המלך (אֵלָה) שֶׁ בְּתִרְצָה:
(י) וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו: וַיָּבֹא זִמְרִי לְתִרְצָה וַיַּכֵּהוּ (את אֵלָה) וַיְמִיתֵהוּ [21] , וזה היה בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְ מלכות אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, [22] וַיִּמְלֹךְ זִמְרִי תַּחְתָּיו אחרי אֵלָה:
(יא) וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא לֹא הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ: וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ כדי שתהיה הממלכה נכונה בידו [23] הִכָּה זִמְרִי אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא לֹא הִשְׁאִיר לוֹ לְבַעְשָׁא בכל זרעו [24] מַשְׁתִּין בְּקִיר -אפילו זָכָר אחד, [25] וְ הכה גם כן את גֹאֲלָיו -קרוביו [26] וְרֵעֵהוּ -ואוהביו [27] שלא יטענו על דבר המלוכה: [28]
(יב) וַיַּשְׁמֵד זִמְרִי אֵת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל בַּעְשָׁא בְּיַד יֵהוּא הַנָּבִיא: וַיַּשְׁמֵד זִמְרִי אֵת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא אף הנשים והטף, ולא עשה זאת מפני שהיה ירא שיעמדו נגדו בדבר המלוכה, אלא הדבר נעשה [29] כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל בַּעְשָׁא בְּיַד יֵהוּא הַנָּבִיא שיכחיד את בית בַּעְשָׁא: [30]
(יג) אֶל כָּל חַטֹּאות בַּעְשָׁא וְחַטֹּאות אֵלָה בְנוֹ אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם: אֶל -על כָּל חַטֹּאות בַּעְשָׁא וְחַטֹּאות אֵלָה בְנוֹ אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם -באליליהם:
(יד) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֵלָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֵלָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(טו) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה וְהָעָם חֹנִים עַל גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים: בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי מיד [31] אחרי שהרג את אֵלָה, ומלכותו נמשכה רק שִׁבְעַת יָמִים ובימים אלו הלך בחטאת ירבעם [32] , והוא הומלך בְּתִרְצָה וְהָעָם היו אז חֹנִים במצור [33] עַל גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר היתה שייכת לַפְּלִשְׁתִּים:
(טז) וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּמְלִכוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת עָמְרִי שַׂר צָבָא עַל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא בַּמַּחֲנֶה: וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים בְּגִבְּתוֹן לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה -הרג אֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָה, ומאחר ולא חפצו בְּזִמְרִי לְמֶלֶךְ [34] וַיַּמְלִכוּ -המליכו כָל יִשְׂרָאֵל אשר היו במחנה [35] אֶת עָמְרִי [36] שַׂר הַ צָבָא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא -באותו יום בַּמַּחֲנֶה:
(יז) וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן וַיָּצֻרוּ עַל תִּרְצָה: לאחר המלכת עָמְרִי למלך, וַיַּעֲלֶה -עלה עָמְרִי וְכָל יִשְׂרָאֵל אשר היו במחנה עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן שם חנו וַיָּצֻרוּ עַל תִּרְצָה עיר המלוכה, שם יָשַׁב זִמְרִי:
(יח) וַיְהִי כִּרְאוֹת זִמְרִי כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׂרֹף עָלָיו אֶת בֵּית מֶלֶךְ בָּאֵשׁ וַיָּמֹת: וַיְהִי כִּרְאוֹת זִמְרִי כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר ע"י עָמְרִי ואנשיו, וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹן -היכל [37] בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׂרֹף עָלָיו עָמְרִי [38] אֶת בֵּית הַ מֶלֶךְ בָּאֵשׁ וַיָּמֹת שם זִמְרִי:
(יט) עַל חַטֹּאתָיו (חטאתו) אֲשֶׁר חָטָא לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: וזה היה עונשו עַל חַטֹּאתָיו (חטאתו כתיב ) אֲשֶׁר חָטָא לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה בעודו שר מחצית הרכב [39] , ועל אשר גמר בדעתו להמשיך [40] לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(כ) וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי על הימים בהם היה שר מחצית הרכב, [41] וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר על אֵלָה מלך ישראל, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: [42]
(כא) אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי חֲצִי הָעָם הָיָה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַת לְהַמְלִיכוֹ וְהַחֲצִי אַחֲרֵי עָמְרִי: אָז במות זִמְרִי [43] יֵחָלֵק -נחלק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי לשני חצאים, [44] חֲצִי הָעָם האחד שלא היה במחנה בעת המלכת עָמְרִי [45] , לא היה בעד המלכת עָמְרִי, וְ הָיָה נוטה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַת לְהַמְלִיכוֹ על ישראל, וְהַחֲצִי השני זה שהמליך את עָמְרִי, היה נוטה אַחֲרֵי עָמְרִי להמליכו על ישראל: [46]
(כב) וַיֶּחֱזַק הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי עָמְרִי אֶת הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן גִּינַת, וַיָּמָת תִּבְנִי וַיִּמְלֹךְ עָמְרִי: כשראו חשיבותו של עָמְרִי, (שֶׁאָסָא מלך יהודה השיא את בנו יְהוֹשָׁפָט עם ביתו של עָמְרִי) [47] וַיֶּחֱזַק -התחזק החלק מֵ הָעָם אֲשֶׁר נטה אַחֲרֵי עָמְרִי אֶת -מהחלק של הָעָם אֲשֶׁר נטה אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן גִּינַת, וַיָּמָת -והרגו את [48] תִּבְנִי בֶּן-גִּינַת וַיִּמְלֹךְ עָמְרִי על כל ישראל (למעט יהודה) בלא מחלוקת: [49]
(כג) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים: בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה לאחר שמת תִּבְנִי בֶּן-גִּינַת, [50] מָלַךְ עָמְרִי מלכות שלמה [51] עַל יִשְׂרָאֵל במשך שבע שנים [52] , ובסה"כ מלך עָמְרִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מקוטעות [53] (חמש שנים במחלוקת ושבע שנים במלכות שלימה [54] ), ומתוך שתים עשרה שנות מלכותו בְּ עיר תִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים לפני שבנה את שומרון: [55]
(כד) וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר, בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף, וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן: וַיִּקֶן -וקנה עָמְרִי בשנה השביעית למלכותו [56] אֶת הָהָר הוא כְּרַךְ גָּדוֹל [57] , שקרא לו מאוחר יותר [58] שֹׁמְרוֹן (על שם העיר שבנה) [59] מֵאֶת שֶׁמֶר, [60] בְּכִכְּרַיִם -בשני כיכרות כָּסֶף, וַיִּבֶן -וחיזק בבנין [61] אֶת הָהָר -הַכְּרַךְ הזה להיות לו לעיר מלוכה, [62] וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר [63] שהיה אֲדֹנֵי -הבעלים של הָהָר בְּשֵׁם שֹׁמְרוֹן:
(כה) וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו: וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה , ולא עזב את דרך ירבעם ולא למד מוסר מבית בעשא ומבית ירבעם [64] , ובנוסף [65] וַיָּרַע -הֵרַע בגלולים חדשים [66] מִכֹּל המלכים אֲשֶׁר היו לְפָנָיו:
(כו) וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּבְחַטָּאתוֹ (ובחטאתיו אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם: וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּבְחַטָּאתוֹ (ובחטאתיו כתיב) חטאת העגלים [67] אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם -באליליהם:
(כז) וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(כח) וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו: וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו -אחריו:
(כט) וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה: וְ מיד לאחר מות עמרי, [68] אַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל , וזה היה בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, [69] וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּ עיר שֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה -שנים מקוטעות: [70]
(ל) וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו: וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה -יותר מִכֹּל המלכים אֲשֶׁר היו לְפָנָיו , ואף יותר מאשר אביו עָמְרִי: [71]
(לא) וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ: וַיְהִי -והיה הֲנָקֵל -הקל שבמעשיו [72] לֶכְתּוֹ -ללכת בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט [73] , ובנוסף [74] וַיִּקַּח -לקח לְ אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים שלא התגיירה, [75] וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לצידון [76] ובנוסף על עגלי ירבעם [77] וַיַּעֲבֹד -עבד בהשפעת אשתו אִיזֶבֶל [78] אֶת הַבַּעַל שהיו עובדים שם, [79] וַיִּשְׁתַּחוּ -והשתחוה לוֹ וקבלו עליו לאלוהַ: [80]
(לב) וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן: וַיָּקֶם -ובנה אַחְאָב מִזְבֵּחַ לַבָּעַל ב בֵּית [81] הַבַּעַל [82] אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן בדומה למה שהיה בצידון: [83]
(לג) וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו: והוסיף עוד אַחְאָב לחטוא [84] וַיַּעַשׂ -ונטע אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה [85] לְעָבְדָהּ בנוסף לַבַּעַל שעשה, [86] וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יותר מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו: [87]
(לד) בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב (ובשגיב) צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: ועד ימי אַחְאָב, למרות שעבדו לעגלים לא כפרו עדיין בכל שרשי האמונה והיו יראים מפני השבועה וְהָאַלָּה של יהושע, ועתה שראו ישראל שֶׁאַחְאָב עושה כל התועבות ואין ה' מענישו, כָּפְרוּ בהשגחה ובנבואה ולא חשו על קללת יהושע [88] , ולכן בְּיָמָיו של אַחְאָב [89] בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי -מבית אל [90] אֶת יְרִיחֹה וְאַחְאָב לא מִחָה בידו [91] , ונתאמת מה שקילל יהושע [92] את מי שיבנה את חורבות יריחו [93] , ואכן בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ -בעת שהניח היסוד [94] מת אֲבִירָם בנו בכורו, והלך וקבר כל בניו עד שמת האחרון, וּבִשְׂגוּב (ובשגיב כתיב ) צְעִירוֹ -הקטן שבבניו [95] הִצִּיב דְּלָתֶיהָ -ובהצבת דלתות העיר מת בנו צעירו שְׂגוּב [96] כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן , ואע"פ ששמע אַחְאָב מעשה זה לא התעורר לירא את ה': [97]

הערות

1. מלשון תרומה והפרשה (מצודת ציון).
2. כך משמע מביאור מצודת ציון.
3. בדומה לאמור בדברים יג, ו (רד"ק).
4. רלב"ג.
5. רש"י.
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. מלבי"ם.
9. רש"י.
10. רד"ק.
11. ואף שבדבר ה' נעשה, כוונת בעשא היתה לחזק ממלכתו, והראיה שהוא המשיך ללכת בדרך ירבעם, ולכן נחשב לו שהרג דם נקי ונענש גם על כך (מצודת דוד).
12. בעשא מלך בג' לאסא, וכולל השנה ההיא מלך כ"ד שנים, וְאֵלָה מָלַךְ מיד אחריו, והרי היא בשנת כ"ו לאסא (מצודת דוד).
13. מצודת דוד.
14. מלבי"ם.
15. שני שרים היו לְאֵלָה על אנשי הרכב, והיה זמרי לשר על החצי (רלב"ג, מצודת דוד).
16. מלבי"ם.
17. רד"ק.
18. מצודת דוד.
19. מלבי"ם.
20. מצודת דוד.
21. ושילם השם לְבַעְשָׁא מדה כנגד מדה על כי הרג את בית ירבעם בעת היותם צרים על גבתון אשר לפלשתים, ובעת שהיו ישראל חונים על גבתון אשר לפלשתים הרג זמרי את כל בית בעשא ומשפחתו וכך היה המעשה (רלב"ג בפס' ט').
22. כי בשנת כ"ו לְאָסָא מָלַךְ אֵלָה, וימי מלכותו שנתים, והם מקצת שנות הכ"ו והכ"ז מֵאָסָא, והם ב' השנים המקוטעות (מצודת דוד).
23. מלבי"ם.
24. רד"ק.
25. העושים קלוח למרחוק (מצודת דוד).
26. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
27. רד"ק. ומצודת דוד מפרש כי הכוונה לאיש מיוחד שהיה יושב תמיד עם המלך.
28. מלבי"ם.
29. מלבי"ם.
30. ראה פס' ג' לעיל.
31. מצודת דוד.
32. רלב"ג.
33. נדב וישראל צרו על גבתון (לעיל טו, כז) ולא לכדוה, ועתה בימי אֵלָה שבו לצור עליה (רד"ק).
34. מצודת דוד.
35. רד"ק, מצודת דוד.
36. ובמדרש, א"ר יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד על ארץ ישראל. תנא דבי אליהו פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש בירושלים לפני חכמים אמרתי להם רבותי, מה נשתנה אחאב בן עמרי שר צבא ישראל מכל המלכים שהיו לפניו, שלא הושיבו מלך בן מלך עד שבא עמרי והושיבו לו שלשה מלכים על כסאו? אמרו לי לא שמענו, אמרתי להם רבותי על שהותיר עיר גדולה בישראל (ילקוט שמעוני). ובתלמוד (סנהדרין קב:), אמר רבי יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה? מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתים אותיות.
37. מצודת ציון.
38. רד"ק, מצודת דוד.
39. רד"ק, מצודת דוד.
40. מלבי"ם.
41. רד"ק בפס' יט.
42. ובמדרש, אין לך בכל המלכים שמלך ימים קלים כזמרי שמלך ז' ימים (לקח טוב פ' האזינו).
43. כי בעוד זִמְרִי חי התאחדו נגדו גם אלה שלא היו רוצים בהמלכת עָמְרִי (מלבי"ם).
44. מצודת דוד.
45. מצודת דוד.
46. י"א כי מחלוקת זו נשארה ארבע חודשים (רד"ק). וי"א חמש שנים, רש"י (ומצודת דוד בפס' כג).
47. רש"י ורד"ק המביאים את סדר עולם פי"ז.
48. רש"י, מצודת דוד ע"פ סדר עולם פי"ז. ורד"ק מפרש שמת מיתת עצמו.
49. רד"ק.
50. רד"ק, מצודת דוד.
51. רש"י.
52. רש"י.
53. מצודת דוד. ורד"ק מפרש כי השנה השלוש עשרה לא היתה שלמה לכן לא מנה אותה.
54. רש"י.
55. רש"י.
56. מצודת דוד.
57. רד"ק.
58. מצודת דוד.
59. רלב"ג.
60. כך היה שמו (מצודת ציון).
61. רד"ק.
62. מצודת דוד.
63. מכאן רואים את ההבדל בין ירושלים שנקראת לזיכרון יראה ושלמות ובין שומרון שנקראת על שם אדם בליעל (מלבי"ם).
64. רלב"ג.
65. רלב"ג, מלבי"ם.
66. מלבי"ם.
67. רד"ק הלמד זאת מהשוני בין הכתיב והקרי.
68. מצודת דוד.
69. ראה את החשבון של מצודת דוד בענין.
70. מצודת דוד. ובמדרש, אמרו לא היה עשיר כאחאב בן עמרי, ומאתים ושלשים ושנים מלכים עבדו אותו, ביקשו למרוד בו ושלח והביא בן של כל אחד ואחד והושיבן תחת ידו בירושלים ובשומרון, ועובדי ע"ז היו וכיון שבאו לירושלים ובשומרון היו יראי שמים לאמיתן (ילקוט שמעוני).
71. אברבנאל.
72. מצודת דוד.
73. ובמדרש, א"ר יוחנן, קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם, ומפני מה תלה הכתוב בירבעם? מפני שהוא היה תחילה לקלקלה (ילקוט שמעוני, סנהדרין קב ע"ב).
74. רלב"ג.
75. רלב"ג.
76. רד"ק.
77. רש"י.
78. רלב"ג.
79. ועבודת הבעל היתה חמורה מעבודת האשרה, שבעבודת הבעל זבחו את בניהם והתעיבו מאד (מלבי"ם).
80. רד"ק.
81. רד"ק, מצודת דוד.
82. ועשה לו אף בית שנקרא בֵּית הַבַּעַל (רד"ק).
83. רד"ק בפס' ל"א. ועשה עוד אשרה לבעל כאמור להלן, ועוד עשה אַחְאָב להוסיף להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו (רלב"ג בפס' ל"א).
84. רד"ק.
85. אילן הנעבד (מצודת ציון).
86. רד"ק.
87. וכתב על דלתי שומרון, אַחְאָב כפר בֵּאלֹהֵי ישראל, לא יהא לו חלק בֵּאלֹהֵי ישראל (סנהדרין קב ע"ב). ובמדרש, נקרא שמו אחאב שהיה אח לשמים ואב לעבודה זרה (ילקוט שמעוני). ועוד דרשו, שהיה מוכר עצמו לעבודה זרה, והיה מוחק את האזכרות וכותב תחתיהם וידבר הבעל, בראשית הבעל, ויאמר הבעל, וכל התורה כולה עשה כן (מדרש תנחומא פ' ואתחנן).
88. מלבי"ם.
89. ותמוה הוא מדוע עניין זה מוסב על אַחְאָב, הלא יריחו שייכת היתה למלך יהודה ואיך נתן המלך יהושפט רשות לבנותה, וחיאל משבט בנימין היה, וכיצד אם כן מיוחס סיפור זה לְאַחְאָב? אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב (רש"י, רד"ק).
90. רש"י, רד"ק, מצודת דוד. ויש מפרשים שנקרא האלי על שעבר על הָאַלָּה שאמר יהושע וקולל (סנהדרין קיג., רש"י).
91. למרות שהיה חיאל תחת ממשלתו (רד"ק).
92. יהושע ו, כו.
93. רלב"ג.
94. מצודת דוד.
95. מצודת ציון.
96. רש"י. ובתלמוד, תניא באבירם בכורו רשע לא היה לו ללמוד, בשגוב צעירו היה לו ללמוד... ממשמע שנאמר באבירם בכורו איני יודע ששגוב צעירו?! מלמד שהיה מקבר והולך מאבירם עד שגוב (סנהדרין קיג.), וראה בגמרא שם שכאשר הגיע אחאב לנחם את חיאל שהיה אבל על בניו, היה שם אליהו הנביא, ואמר אחאב שמא כשקילל יהושע כך קילל: לא יבנו את יריחו על שם עיר אחרת, ולא יבנו עיר אחרת על שם יריחו? אמר לו אליהו אכן כך, אמר לו אחאב עתה אפילו קללת משה לא מתקיימת, שנאמר "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים... וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו'", הרי שקלל משה שאם יעבדו עבודה זרה לא יהיה מטר, ואני אחאב העמדתי ע"ז על כל תלם ותלם ויורדים גשמים, מיד נשבע אליהו שלא ירד גשם כמסופר לקמן (פרק יז).
97. רלב"ג, מצודת דוד.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה