(א)
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהֹוָה:
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ
דברים אלו
[1]
וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו
על מה שהגידו לו שחירף וגידף רבשקה את ה' יתברך שמו,
[2]
וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק
לצער את עצמו שירחם האל עליו ועל העם,
[3]
וַיָּבֹא בֵּית יְהֹוָה
-לבית המקדש להתפלל:
(ב)
וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ:
וַיִּשְׁלַח
חזקיהו המלך
אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר
היה ממונה
עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים
כשהם
מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים
לאות אֵבֶל
אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ
כדי שיתפלל עבור העם:
(ג)
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ,
יוֹם צָרָה
חזקה מפני גזרות סנחריב
[4]
וְ
יום
תוֹכֵחָה
שהאויבים הרשעים מתווכחין עימנו באומרם לנו הכח והגבורה,
[5]
וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה
שחירף רבשקה את ה' באומרו כי לא יוכל ה' להציל את ירושלים
[6]
, ונחלש כוחם של ישראל בשמעם את דברי רבשקה, וכל כך אין בהם יותר כח להלחם
[7]
עד
כִּי בָאוּ
-הגיעו
בָנִים
-בני ישראל
[8]
למצב שהם דומים לאישה שהגיעה
עַד מַשְׁבֵּר
-מקום מושב היולדות
[9]
וְכֹחַ אַיִן
לה
לְלֵדָה
והיא בחוזק חבליה בלי תקוה למנוחה, כן הצרה גדולה עלינו ואין לנו כח לצאת ממנה אם לא יַעַזְרֶנּוּ האל:
[10]
(ד)
אוּלַי יִשְׁמַע יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה:
אוּלַי
-הלוואי
[11]
יִשְׁמַע
-יתן לב לשמוע
[12]
יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו
כדי
לְחָרֵף אֱלֹהִים
שהוא
חַי
וקיים לנצח,
וְהוֹכִיחַ
את דברי חירופו
[13]
בַּדְּבָרִים
-בדברי הצלחותיו בכל אשר הלך
[14]
אֲשֶׁר
כפי
[15]
ש
שָׁמַע יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,
וְ
בקשתי ממך היא
נָשָׂאתָ
-כי תשא
תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית
-שארית ישראל
הַנִּמְצָאָה
-הנמצאת בירושלים, כי כבר כבש סנחריב את כל ערי המבצר של ממלכת יהודה:
[16]
(ה)
וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ:
וַיָּבֹאוּ
כאמור
עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל
הנביא
יְשַׁעְיָהוּ
ואמרו לו את מה שציווה עליהם המלך חזקיהו להגיד:
(ו)
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה, אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי:
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם
המלך חזקיהו,
כֹּה אָמַר יְהֹוָה,
אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ
-חִרְפוּ
[17]
נַעֲרֵי
-עבדי ומשרתי
[18]
מֶלֶךְ אַשּׁוּר
הלא הם רבשקה וחבריו
[19]
, אשר חרפו
אֹתִי:
(ז)
הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ, וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ:
הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ
-רצון ללכת מפה
[20]
כאשר
וְשָׁמַע
-ישמע
[21]
שְׁמוּעָה
ולפיה תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ יצא להילחם נגדו,
[22]
וְשָׁב
-ויעזוב אתכם כדי ללכת למלחמה נגד מלך כוש וּפוּט ומצרים שהיו עימו
[23]
, ויעזוב את המצור נגד ירושלים וכך תוכלו להצטייד במזון שתביאו לעיר
[24]
, וילחם סנחריב נגד כוש וּפוּט ומצרים וינצח אותם, וישוב עליכם לירושלים עם צבא מצרים
[25]
ואז יפול צבאו שם
[26]
, וישוב סנחריב לאחר זמן בבושת פנים
[27]
לְאַרְצוֹ,
וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב
בניו
[28]
שָׁם
[29]
בְּאַרְצוֹ:
(ח)
וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ:
ולאחר שסיים לדבר עם שליחי המלך חזקיהו
וַיָּשָׁב
-חזר
רַבְשָׁקֵה
אל המלך סנחריב
וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם
נגד מלך כוש
עַל
-בְּ
לִבְנָה
[30]
שהיתה עיר מבני יהודה
[31]
, וזאת הבין
כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע
סנחריב
מִלָּכִישׁ
לְלִבְנָה:
(ט)
וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר:
וַיִּשְׁמַע
סנחריב
אֶל
-על
תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ לֵאמֹר
-כשאמרו לו
הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם
תִּרְהָקָה
אִתָּךְ
-נגדך, ויצא סנחריב לקראת תרהקה למלחמה,
[32]
וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח
-ושוב
[33]
שלח סנחריב
מַלְאָכִים
-שליחים אחרים
[34]
אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר
לו שלא הסתלק לצמיתות
[35]
, אלא עזב את ירושלים בשביל להלחם עם כוש, ולאחר מכן יחזור:
[36]
(י)
כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר, אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר,
אַל יַשִּׁאֲךָ
-יסית ויפתה אותך
[37]
אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר
-כשהוא אומר לך שֶׁ
לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
(יא)
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם, וְאַתָּה תִּנָּצֵל?!:
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר
במשך הדורות
לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם,
וְ
כי הינך סבור
[38]
שֶׁ
אַתָּה תִּנָּצֵל?!:
(יב)
הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי?! אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר:
וכי
הַ
אִם
הִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי
אותם
הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ
אותם מלכי אשור
אֲבוֹתַי?!
אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי
מדינת
[40]
עֶדֶן אֲשֶׁר
נמצאים
בִּתְלַאשָּׂר
-במקום ששמו תְּלַאשָּׂר?!:
(יג)
אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה:
ובנוסף לאלוהיהם היכן היו המלכים עצמם?
[41]
אַיּוֹ
-היכן היה
מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר
הגדולה והחשובה
[42]
סְפַרְוָיִם
?! הרי כל הממלכות הללו
הֵנַע
-החריבם מלך אשור
[43]
וְעִוָּה
-והגלה אותם!:
[44]
(יד)
וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם וַיַּעַל בֵּית יְהֹוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהֹוָה:
וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים
-האיגרות ששלח לו סנחריב ואשר עליהן נכתבו כל דברי סנחריב לחזקיהו
[45]
מִיַּד הַמַּלְאָכִים
-השליחים
וַיִּקְרָאֵם
-וקרא את הנאמר באיגרות, ולפי שהיו הדברים כנגד השם יתברך
[46]
וַיַּעַל
לְ
בֵּית יְהֹוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ
-ופרס אותן
[47]
חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהֹוָה:
(טו)
וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמַר, יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ:
וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמַר,
יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
אשר השגחתו דבקה בהם,
[48]
יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים
שעל הכפורת אשר על הארון,
[49]
אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ
, ולא סנחריב שקרא לעצמו המלך הגדול כי לה' הארץ ומלואה,
[50]
אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
, וגם שסנחריב גיבור, הנה אתה השי"ת בדרך נס יכול להשיבו אחור:
[51]
(טז)
הַטֵּה יְהֹוָה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח יְהֹוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי:
הַטֵּה יְהֹוָה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע
לתפילתי,
פְּקַח
-פתח
[52]
יְהֹוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי
החירופים של
סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ
-שלחם ביד השליח
[53]
מביא האיגרות
[54]
לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי
, ומפני כבוד שמך ראוי שתשיב לו גמולו בראשו כדי שלא יתחלל שמך, אע"פ שאין ישראל ראויים שתעשה להם נס:
[55]
(יז)
אָמְנָם יְהֹוָה הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם:
אָמְנָם
נכון
[56]
יְהֹוָה
שֶׁ
הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם
הללו
[57]
וְאֶת אַרְצָם:
(יח)
וְנָתְנוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן, וַיְאַבְּדוּם:
וְנָתְנוּ
מלכי אשור
אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ
, אולם זה קרה
כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה
ואין בהם אלוהות
[58]
כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן,
וַיְאַבְּדוּם
-ולזה הֶאֱבִידוּם מלכי אשור:
[59]
(יט)
וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ:
וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ
של סנחריב מלך אשור, וגם אם אין אנחנו ראויים לנס עשה זאת שלא יתחלל שמך
[60]
וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ
ושאר האלוהות הבל המה מעשה תעתועים:
[61]
(כ)
וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי:
וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר
לו,
כֹּה אָמַר
לי
יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
לומר לך, את תפילתך
אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל
-בעבור דברי
[62]
סַנְחֵרִב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי:
(כא)
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם:
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עָלָיו
-על סנחריב,
[63]
בָּזָה לְךָ
-תבזה אותך
[64]
לָעֲגָה לְךָ
-תלעג עליך
[65]
בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן
-מלכות כנסת ציון
[66]
אַחֲרֶיךָ
-אחרי מפלתך,
[67]
רֹאשׁ הֵנִיעָה
-תניע בראשה בדרך לעג
[68]
בַּת יְרוּשָׁלִָם
-העם היושב בירושלים
[69]
שאינו ירא מדבריך כי יודע הוא שה' יהיה בעזרו:
[70]
(כב)
אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
למה לא שמת על לבך להבין
[71]
אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל
?! והנה הגדלת לעשות מאד
[72]
וַתִּשָּׂא מָרוֹם
-לרום הרקיע את
[73]
עֵינֶיךָ
עד שהשיאך גודל לבבך להגיד דברי חירוף וגידוף על מי שהוא בתכלית הרוממות
[74]
עַל
הקב"ה שהוא
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
(כג)
בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר (ברכב) בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה יַעַר כַּרְמִלּוֹ:
בְּיַד מַלְאָכֶיךָ
-שלוחיך
חֵרַפְתָּ
את
אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר (ברכב
כתיב
) בְּרֹב רִכְבִּי
-מרכבותיי
אֲנִי עָלִיתִי
-אעלה לכבוש
[75]
מְרוֹם הָרִים
-המקומות החזקים הבנויים בהרים
[76]
, ואעלה לכבוש את
יַרְכְּתֵי
-קצות יער
[77]
הַ
לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת
את
קוֹמַת
-גובה
אֲרָזָיו מִבְחוֹר
-ממבחרי
בְּרֹשָׁיו
-הברושים שביער,
[78]
וְאָבוֹאָה מְלוֹן
-אל משכן
[79]
קִצֹּה
[80]
-שיא תפארתו של הקב"ה, ואבוא אל
יַעַר כַּרְמִלּוֹ
-מקום שדות וכרמים משובחים:
[81]
(כד)
אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר:
ועוד אמרת בגאוותך, מרוב גודל הַחַיִל שלי לא הספיקו לי המים וחיפשתי אחר מקור המים
[82]
, ולכן
אֲנִי קַרְתִּי
-חפרתי אחר מקור
[83]
מים
וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים
-נובעים
[84]
והוצאתי מים אלו כאשר לא עלה על לב איש שיוכל לשתות משם מים,
[85]
וְאַחְרִב
-ואני רגיל להחריב
[86]
בְּכַף פְּעָמַי
-רגלי
[87]
ערים חזקות
[88]
הבוטחות בחוזק נהרותיהם אשר סביב להן
[89]
על ידי ייבוש
כֹּל יְאֹרֵי
-הנהרות והנחלים
[90]
עליהם בטחו, וזאת אני עושה בדרך היחידה בה ניתן לכבוש אותן
[91]
, ע"י
מָצוֹר:
(כה)
הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק אֹתָהּ עָשִׂיתִי לְמִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ וּתְהִי לַהְשׁוֹת גַּלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרוֹת:
ולמה תתפאר ותתגדל בזאת?! לא שלך היא!
[92]
הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק
על ידי הנביאים שגזרתי על העמים להביאך עליהם
[93]
אֹתָהּ
-את הגזירה הזאת
[94]
עָשִׂיתִי
-גזרתי
לְמִימֵי קֶדֶם
-מימים קדמונים
[95]
, ומשנברא העולם עלתה לי במחשבה
[96]
וִיצַרְתִּיהָ
-ואני יצרתי את הדבר הזה
[97]
וְ
עַתָּה
, משמלכו מלכי אשור
[98]
הֲבֵיאתִיהָ
-הבאתי את הגזירה הזו באמצעותך
[99]
ובאמצעותם של מלכי אשור אבותיך על אומת ישראל
[100]
וזה הכוח שבידך,
[101]
וּתְהִי
-וגזרתי
[102]
שתהיה על ידך הינה
[103]
לַהְשׁוֹת
-להפוך לשממה
[104]
וּלְ
גַּלִּים
-ולגלי אדמה
[105]
נִצִּים
-חרבים
[106]
את הֶ
עָרִים
הַ
בְּצֻרוֹת
אותן תחריב בגזרתי:
[107]
(כו)
וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד חַתּוּ וַיֵּבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה:
וְיֹשְׁבֵיהֶן
של ערים בצורות אלו
[108]
אני עשיתי אותם
[109]
קִצְרֵי יָד
-שקצרה ידם מלהילחם מולך
[110]
, ואני התשתי את כוחן לפניך, ואין אתה גבור אלא הם חלשים,
[111]
חַתּוּ
-נשברו
[112]
וַיֵּבֹשׁוּ
-והתביישו,
הָיוּ
לפניך כְּ
עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא
, והיו לפניך כְּ
חֲצִיר
הגדל על הַ
גַּגּוֹת
הממהר להתייבש
[113]
וּ
כְ
שְׁדֵפָה
-כשיבולים השדופות
[114]
(הרזות)
לִפְנֵי קָמָה
בטרם יתקשו לבוא לידי קמה
[115]
, ואיך אם כן בהיות שכל זה אני גזרתי וצוויתי תתפאר אתה סנחריב עליו?!:
[116]
(כז)
וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבֹאֲךָ יָדָעְתִּי וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי:
וְשִׁבְתְּךָ
בארצך
[117]
וְצֵאתְךָ
מארצך
וּבֹאֲךָ
לעיירות אשר לכדת
[118]
ובואך הנה
[119]
יָדָעְתִּי
אף טרם היותו
[120]
, כי הכל גלוי וידוע לפני,
[121]
וְ
אף
אֵת הִתְרַגֶּזְךָ
-אשר סופך להתגאות ולהתעורר
[122]
אֵלָי
-נגדי ברוגז ורעש גם ידעתי
[123]
, והנה אינני מעניש ומחריב אותך על הארצות שכבשת, ולא על הממלכות שהחרבת, ולא על בואך על כל ערי יהודה ועד שערי ירושלים, ואולם:
[124]
(כח)
יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ:
יַעַן
-בגלל
הִתְרַגֶּזְךָ
-שהרוגז שלך בא
[125]
אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ
-שאון והמייה
[126]
(המהומה והרעש) שלך
עָלָה בְאָזְנָי
באותם החרופים אשר דברת, בעבור זה
[127]
וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ
הוא הברזל שילכדו בו הדגים,
[128]
וּמִתְגִּי
הוא המתג ששמים בשפתי הבהמות להנהיגם
[129]
אשים
בִּשְׂפָתֶיךָ,
וַהֲשִׁבֹתִיךָ
בעל כרחך
[130]
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ
-תבוא
[131]
בָּהּ
לירושלים להילחם עליה שנית (לאחר מלחמתך עם מלך כוש), ובדרך זו תחזור לארצך לאחר שמחניך יינגף:
[132]
(כט)
וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם:
וְ
הנביא אמר לחזיקהו
[133]
זֶה
-מפלת סנחריב (ששב לארצו כפי שאמרתי לך
[134]
) תהיה
לְּךָ הָאוֹת
שלא תמותו ברעב כפי שאתם חוששים, ואע"פ שלגיונות סנחריב החריבו וקלקלו את הזרעים וגדעו את האילנות ואתם מפחדים למות ברעב, הקדוש ברוך הוא מבטיחך לכלכל אתכם
[135]
, כי
אָכוֹל
-תאכלו
הַשָּׁנָה
-בשנה הזאת
סָפִיחַ
-ספיחים, (הם צמחים הצומחים מאליהם מהגרעין הנופל מאליו
[136]
) ותתפרנסו מהם,
[137]
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית
-השניה תאכלו
סָחִישׁ
הם ספיחי הספיחים,
[138]
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ
ולא תפחדו עוד לצאת השדה מפחד האויב,
[139]
וְקִצְרוּ
את אשר זרעתם,
וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ
את
פִרְיָם
, וכאשר תראה את מפולת סנחריב כפי שהבטחתי, דע לך חזקיהו כי זה יהיה הסימן כי אף הבטחתי שלא תמותו ברעב תתקיים:
[140]
(ל)
וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה:
וְיָסְפָה
-ותוסיף
[141]
פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה
-אותה הפליטה שנשארה מבית יהודה
[142]
(ממלך אשור ומלכי ישראל ורצין מלך ארם
[143]
) לעשות
שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה
ממולא בכל טוב
[144]
וְעָשָׂה
-אשר יעשה
פְרִי לְמָעְלָה
כדרך העצים השתולים על יובלי מים:
[145]
(לא)
כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהֹוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:
כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית
ישראל אשר תינצל מיד סנחריב,
[146]
וּפְלֵיטָה
של ישראל תצא
[147]
מֵהַר צִיּוֹן
, ולא שיש זכויות בידכם
[148]
אלא שֶׁ
קִנְאַת יְהֹוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת
כי יקנא ה' לשמו, אשר חרפו רבשקה וסנחריב:
[149]
(לב)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ, וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה:
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר,
לֹא יָבֹא
-יצליח סנחריב מלך אשור להיכנס
[150]
אֶל הָעִיר הַזֹּאת
(ירושלים),
וְלֹא יוֹרֶה
-ישליך
[151]
שָׁם
לעבר העיר
חֵץ,
וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה
-יערוך לפניה
[152]
את חייליו
[153]
בְּ
מָגֵן,
וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה
הוא תל העפר שהיו שופכים מול העיר המבוצרת, ועולים עליו כדי להפיל את חומותיה
[154]
ולהילחם בה:
[155]
(לג)
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם יְהֹוָה:
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב
אל ירושלים,
וְ
אולם
אֶל הָעִיר הַזֹּאת
עצמה
לֹא יָבֹא,
נְאֻם
-כך אמר
יְהֹוָה:
(לד)
וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי:
וְגַנּוֹתִי
-והגנתי
[156]
אֶל
-על
הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ
, וגם אם ישראל אינם ראויים
[157]
אעשה זאת
לְמַעֲנִי
-למען כבוד שמי
[158]
וּלְמַעַן
בריתי עם
[159]
דָּוִד עַבְדִּי
שאם ישמרו בניו את מצוותי לא תסור המלכות מהם
[160]
, וזכות צדקיהו אשר שמר את מצוות ה' תעמוד להם:
[161]
(לה)
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים:
לאחר שנלחם בכוש חזר סנחריב ובא לירושלים
[162]
, והגיע עד לנוב שהיתה סמוכה לירושלים
[163]
, ואז
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא
שהתנבא בו ישעיה
[164]
וַיֵּצֵא
-יצא
מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיַּךְ
-והיכה
[165]
בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר
והרג
מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף
חיילים ממחנהו, כולם ראשי גייסות
[166]
קשורים כתרים בראשיהם,
[167]
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר
סנחריב והמעט אשר נשארו חיים
[168]
וְהִנֵּה כֻלָּם
-רובם של חיילי סנחריב
[169]
פְּגָרִים מֵתִים:
[170]
(לו)
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה:
וכדי שישוב לארצו בפחי נפש גזרה חכמתו שלא ימיתהו המלאך בקרב המחנה, אלא יבוא לארצו בקלון ובחרפה רבה,
[171]
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה
בירת ממלכת אשור
[172]
ולא יצא להילחם עוד:
[173]
(לז)
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
ואמרו חז"ל
[174]
שסנחריב שאל מה זכות יש לאומה זאת שאלוהיהם נלחם להם? והשיבוהו חכמיו שאברהם אביהם העלה בנו עולה, והוא אמר אף אני אעלה את שני בני אליו אם יצילני
[175]
, ובניו שמעו זאת,
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה
בְּ
בֵּית נִסְרֹךְ
-נסר מתיבת נוח לו עָבַד והיה
[176]
אֱלֹהָיו,
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ
-הרגו אותו
בַחֶרֶב,
וְהֵמָּה
-והם בני סנחריב
[177]
נִמְלְטוּ
לְ
אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו: