(א)
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה, צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה:
בַּיָּמִים הָהֵם
שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב
[1]
חָלָה חִזְקִיָּהוּ
בחולי מסוכן ממנו אפשר
[2]
לָמוּת
, וביום השלישי כשעלה לבית ה' ביום מפלתו של סנחריב,
[3]
וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה,
צַו
-עשה צוואה
לְ
ענייני
[4]
בֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה
בעולם הזה
[5]
וְלֹא תִחְיֶה
לעולם הבא
[6]
, וזאת משום שלא נשאת אשה ולא עסקת בפריה ורביה:
[7]
(ב)
וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר:
וַיַּסֵּב
-והפנה חזקיה
אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר
-הכותל
[8]
של בית המקדש
[9]
כדי לכוון ליבו בתפילה, כי היה תָּמֵהַּ בליבו למה האל מקצר את ימיו שהרי לא היה אלא בן שלושים ותשע שנים,
[10]
וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר:
(ג)
אָנָּה יְהֹוָה זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל:
אָנָּה
-בבקשה
[11]
יְהֹוָה זְכָר נָא
עכשיו
[12]
אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי
[13]
לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם
-ועבודת הלב שלי היתה שלמה
[14]
, ואף מעשה זה שלא נשאתי אישה עשיתי זאת בכוונה ישרה שלא יצא ממני מנשה,
[15]
וְ
באשר למעשיי
[16]
זכור את אשר
הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי
שגנזתי את ספר הרפואות שעשה שלמה עליו היו בוטחים העם ולא היו מתפללים לה' בְּחָלְיָם,
[17]
וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל:
[18]
(ד)
וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר (העיר) הַתִּיכֹנָה וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר:
וַיְהִי
כאשר
יְשַׁעְיָהוּ
הנביא היה בדרכו החוצה מן המלך חזקיה, ועדיין
לֹא
הספיק אפילו
יָצָא
-לצאת מֵהַ
חָצֵר (העיר
כתיב
) הַתִּיכֹנָה
-האמצעית
[19]
, וכבר מיהר הקב"ה להודיע על רפואתו של חזקיה
[20]
, וזאת לפני שֶׁיֵּצֵא קול בעיר בדבר גזירת מותו של חזקיה,
[21]
וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו
-אל ישעיהו הנביא
לֵאמֹר
-ואמר לו:
(ה)
שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי, כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהֹוָה:
שׁוּב
-תחזור בחזרה
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר
אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד
-המלך של
[22]
עַמִּי,
כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ
[23]
-זְקֵנְךָ,
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ,
רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ,
הִנְנִי רֹפֶא לָךְ
-מרפא אותך, וגם לא תתמיד בחולשתך
[24]
שכן
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
-בעוד שלושה ימים
תַּעֲלֶה
לְ
בֵּית יְהֹוָה
בהיותך חזק ובריא:
[25]
(ו)
וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי:
וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה
כפי שהיית אמור לחיות לפני שגזרתי עליך מיתה,
[26]
וּמִכַּף
סנחריב
[27]
מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת
ירושלים גם אציל,
וְגַנּוֹתִי
-וְאָגֵן
עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי:
[28]
(ז)
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי:
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים
-הם התאנים הנדרסים יחד
[29]
בעיגול
[30]
וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין
ובדרך של נס בתוך נס
[31]
וַיֶּחִי
-התרפא
[32]
חזקיה מן השחין:
(ח)
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא יְהֹוָה לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יְהֹוָה?:
ואף על פי שראה חזקיהו שנתרפא השחין ע"י הנביא
[33]
, לא חשב שנרפא לגמרי עד שיראה את רפואת ה' הניסית
[34]
בעקבותיה יתחזק ויוכל לעלות לבית המקדש כדברי הנבואה
[35]
, ולכן ביקש חזקיה המלך אות לכך,
[36]
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ מָה
-על פי איזה
[37]
אוֹת
-מופת
[38]
אדע
כִּי יִרְפָּא יְהֹוָה לִי
מכל מכאוב החולי
[39]
וְעָלִיתִי
-ואעלה
[40]
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
-בעוד שלושה ימים לְ
בֵּית יְהֹוָה?:
(ט)
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהֹוָה כִּי יַעֲשֶׂה יְהֹוָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת:
וַיֹּאמֶר
לו
יְשַׁעְיָהוּ
הנביא
זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהֹוָה
עצמו שאמר לתת לך
[41]
כדי שתבין
כִּי יַעֲשֶׂה יְהֹוָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר
לרפא אותך ושתוכל לעלות לבית המקדש
[42]
, ותבחר אתה באחת מן החלופות הללו,
[43]
הָלַךְ
-האם ילך
הַצֵּל
[44]
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת
[45]
קדימה ברגע אחד
[46]
או הַ
אִם יָשׁוּב
הצל
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת
אחורה?:
[47]
(י)
וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת:
וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ
לישעיה הנביא, בהשוואה לשתי האפשרויות
[48]
נָקֵל
-דבר קל
[49]
הוא
לַצֵּל לִנְטוֹת
-להתקדם
[50]
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת,
לֹא
כן יהיה הדבר
כִי
-אם
יָשׁוּב
-יחזור
הַצֵּל אֲחֹרַנִּית
ממהלכו
[51]
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת:
(יא)
וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהֹוָה וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת:
וַיִּקְרָא
-והתפלל
[52]
יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהֹוָה
לעשות את האות אשר בחר חזקיה
[53]
וַיָּשֶׁב
הקב"ה
אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת
- היא האבן אשר היתה מסומנת לדעת את שעות היום
[54]
, ואכן השיב ה' את הצל אחורנית עד
אֲשֶׁר יָרְדָה
-ירד הצל
בְּמַעֲלוֹת
אשר בנה
אָחָז
אבי חזקיה
[55]
אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת
וכך קיבל חזקיה את האות אשר ביקש
[56]
ואכן חזקיה המלך הבריא:
(יב)
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ:
ועד אותו היום לא היה אדם חולה אָנוּשׁ שהבריא וזה היה לפלא, ומלך בבל שמע על כך, ואיך שמע? מלך בבל היה רגיל לאכול בשעה השלישית של היום ולישון עד השעה התשיעית, כיוון שהחזיר ה' גלגל חמה עבור חזקיהו, כשהתעורר כהרגלו מלך בבל בשעה התשיעית ראה אור יום וסבר כי הגיע הבוקר, ביקש להרוג את עבדיו על כי נתנו לו (לפי מה שחשב) לישון יום ולילה שלם מבלי להעיר אותו. אמרו לו עבדיו, הסיבה שכעת נראה הבוקר היא לא מפני שנתנו לך לישון יום ולילה שלם אלא בגלל שהחמה (השמש) חזרה לאחור. אמר להם מלך בבל:מי החזירה? אמרו לו:אלהיו של חזקיהו, וכך נודע לו על המעשה
[57]
, וּ
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל
אשר מלך על בבל תחת מלך אשור
[58]
סְפָרִים
-איגרות
וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ
לדרוש בשלומו דרך אהבה
[59]
, ובעיקר כדי לשמוע על המופת
[60]
כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ
והתרפא:
[61]
(יג)
וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ:
וביקשו שליחי מלך בבל מחזקיה שיראה להם את אוצרותיו,
[62]
וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם
-אליהם
[63]
חִזְקִיָּהוּ
ואף שמח לעשות כן,
[64]
וַיַּרְאֵם
-והראה להם את כל אשר ביקשו לראות,
[65]
אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה
-האוצרות הנחמדים
[66]
שהיו בביתו,
[67]
אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב
הוא שמן האפרסמון שלא היה בכל העולם אלא ביריחו,
[68]
וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו,
לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם
-הראה להם
חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ
לרבות את הארון ולוחות הברית
[69]
וספר התורה שהיה בקודש הקדשים
[70]
, והנה היה רע בעיני ה' מה שעשה חזקיהו, כי גבה לבו על השי"ת, כיוון שהם באו לדרוש את המופת לכבוד השי"ת ולא היה ראוי לחזקיה להגדיל עצמו בזה:
[71]
(יד)
וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ? וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ, מִבָּבֶל:
וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו
ישעיהו,
מָה אָמְרוּ
לך
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן
-ומאיזה מקום
[72]
יָבֹאוּ
-באו
אֵלֶיךָ?
וַיֹּאמֶר
לו
חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ,
מִבָּבֶל
, והיה עליו להבין כי בוודאי שהנביא יודע מהיכן הגיעו ולענות בהתאם, ובמקום זאת התגאה על כי באו מרחוק בשבילו, וגם על כך נענש:
[73]
(טו)
וַיֹּאמֶר מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ? וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי:
וַיֹּאמֶר
לו ישעיה
מָה רָאוּ
האנשים האלו
בְּבֵיתֶךָ?
וַיֹּאמֶר
לו
חִזְקִיָּהוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ,
לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם
-הראיתי להם
בְּאֹצְרֹתָי:
(טז)
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָה:
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ
על מה שעשית,
שְׁמַע
כעת את
דְּבַר יְהֹוָה:
(יז)
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ, וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהֹוָה:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא
-ויהיה נִשָּׂא וְנִלְקַח
[74]
כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ,
וַאֲשֶׁר
-ויילקח גם כל אשר
אָצְרוּ
-טמנו באוצר
[75]
אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה
-לבבל, ועל שהתגאית במה שיש לך תיענש מדה כנגד מדה
[76]
, שכן
לֹא יִוָּתֵר
לך
דָּבָר
מכל אשר בביתך
[77]
, כך
אָמַר יְהֹוָה:
(יח)
וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד, יִקָּחוּ (יקח) וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל:
וּמִבָּנֶיךָ
-ומזרעך
[78]
הם חנניה מישאל ועזריה
[79]
אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד,
יִקָּחוּ (יקח
כתיב
) וְהָיוּ סָרִיסִים
-שרים וממונים
[80]
בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל:
(יט)
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי:
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
באשר לרפואתי ולאריכות יָמַי
[81]
, וזאת משום שֶׁבְּיָמַי יהיה שלום
[82]
, שאם הנבואות הרעות הללו היו מתקיימות בְּיָמַי לא היה כדאי לי להאריך ימים
[83]
, לכן
וַיֹּאמֶר
-המשיך חזקיה להסביר ולומר
[84]
הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי
וה' יאמת לי הבטחתו זו
[85]
, לא אחשוש בחיי על מה שיהיה אחרי מותי
[86]
ואריכות יָמַי אכן תהיה לי לטובה:
[87]
(כ)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ,
וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה
[88]
-בניין אבנים על אסיפת המים,
[89]
וְאֶת הַתְּעָלָה
-חפירה להבאת מים,
[90]
וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם
-מוצא מי גיחון שהיתה מחוץ לעיר
[91]
הביא
הָעִירָה
-לעיר,
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
(כא)
וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ
הצדיק
[92]
עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו: