/ יהושע פרק טו'

פסוקים

יהושע פרק טו'

(א) וַיְהִי - הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם, אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן, נֶגְבָּה - מִקְצֵה תֵימָן-: לאחר שניתנה חברון לְכָלֵב בן יפונה, ראה יהושע להוציא גורל בני יהודה, כדי לדעת לאיזה צד ועבר יהיה נחלתם, לראות האם ירחיקהו מאד מחברון אשר קיבלה כָּלֵב שהיה נשיאם, ובהשגחת האל יתברך נפל גורלם סביב חברון כך שכלב נשיאם ישב בתוכם מוקף באנשי שבטו, [1] וַיְהִי - והיה [3] הַגּוֹרָל של מה שחלקו [4] לְמַטֵּה -לשבט [5] בְּנֵי יְהוּדָה לְ פי מִשְׁפְּחֹתָם, שכל משפחה מהשבט קיבלה נחלה בנפרד,וגבולו היה כך, קצהו הדרומי היה [6] אֶל גְּבוּל -סמוך למצר [8] אֱדוֹם בְּ מִדְבַּר צִן, נֶגְבָּה - בדרומה של ארץ ישראל, [9] מִקְצֵה תֵימָן- בסוף כל המצר: [10]
(ב) וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה -: מפסוק זה מתחיל המקרא למנות את הרצועה של יהודה ומקיף אותה סביב לארבעת צדדיה, כשבתחילה מונה את העיירות העומדות בדרומו של יהודה ומבדילות בין גבול יהודה ובין גבול אדום; [11] וַיְהִי לָהֶם לשבט יהודה גְּבוּל נֶגֶב -דרומי, ממזרח כלפי המערב כך,הוא התחיל [12] מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח אשר עמד במזרחה של ארץ ישראל ומשם התחיל מדבר צין, והוא בזוית דרומית מזרחית של ארץ ישראל [14] מִן הַלָּשֹׁן -מאותו הראש של ים המלח [16] הַפֹּנֶה נֶגְבָּה - דרומה: [19]
(ג) וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב - לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב - הַקַּרְקָעָה-: וְיָצָא הגבול ההוא כלפי חוץ להתרחב [20] אֶל מקום אשר היה [21] מִנֶּגֶב - מדרום [22] לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְ משם עָבַר הגבוללְ [23] צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב [24] -מדרום [25] לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ שהיתה מנחלת יהודה, [26] וְ משם עָבַר הגבוללְ [27] חֶצְרוֹן וְ משם עָלָה אַדָּרָה -לאדר [28] וְנָסַב - והקיף הגבול [29] הַקַּרְקָעָה- את קרקעה: [30]
(ד) וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, וְהָיוּ (והיה תֹּצְאוֹת - הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב: וְ משם עָבַר הגבול עַצְמוֹנָה -לעצמון [31] וְיָצָא אל נַחַל מִצְרַיִם, וְהָיוּ (והיה כתיב) תֹּצְאוֹת - סוף [32] הַגְּבוּל יָמָּה -המערביאל הים הגדול, [33] זֶה יִהְיֶה לָכֶם -לכל ישראלהַ [35] גְּבוּל נֶגֶב הדרומי, מן המזרח למערב; ואם כן נמצא שהחזיק גבול יהודה את כל רוחב ארץ ישראל מן המזרח למערב, בדרומה של ארץ ישראל: [36]
(ה) וּגְבוּל קֵדְמָה - יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה- מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן: וּגְבוּל קֵדְמָה - המזרחי של שבט יהודה מדרום לצפון הוא [39] יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הדרומי של [41] הַיַּרְדֵּן הנשפך בים המלח, [42] וּגְבוּל שבט יהודה לִפְאַת צָפוֹנָה- לצד צפון, מן המזרח למערב [43] מִלְּשׁוֹן -מקצהו [45] הַ צפונישל [46] יָּם המלח, מִקְצֵה -מקצהו הדרומי של הַיַּרְדֵּן:
(ו) וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן: וְעָלָה הַגְּבוּל הצפוני לצד המערב אל [47] בֵּית חָגְלָה אשר היתה שייכת לנחלת בנימין, [49] וְעָבַר הגבול מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, וְעָלָה הַגְּבוּל [50] למקום בשם [51] אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן: [52]
(ז) וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח - לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב - לַנָּחַל, וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו - אֶל עֵין רֹגֵל: וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה -אל דביר שבנחלת יהודה [53] מֵעֵמֶק עָכוֹר אשר היה בין אבן בהן לדביר, [54] וְצָפוֹנָה פֹּנֶה הגבול [55] אֶל הַגִּלְגָּל -הגליל [56] אֲשֶׁר נֹכַח - ממול [57] לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב - מדרום [58] לַנָּחַל, וְעָבַר הַגְּבוּל ממעלה אדומים [59] אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו - קְצוֹתָיו של הגבול אֶל עֵין רֹגֵל: [60]
(ח) וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם, אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה: וְעָלָה הַגְּבוּל [61] מעין רוגל ונכנס לפנים, לצד דרום, ועלה במעלה ההר לְ [62] גֵּי בֶן הִנֹּם, אֶל כֶּתֶף -צד הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב -מדרום, והיבוסי [63] הִיא יְרוּשָׁלִָם , וירושלים עצמה היתה מנחלת בנימין אבל רצועה היתה יוצאת מנחלת יהודה ונכנסת לירושלים, [65] וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר עד מעיין מי נפתוח, [67] אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה [68] -ומערבה לו,הוא ראש ההר [69] אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה:
(ט) וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ,וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים: וְתָאַר -והקיף [71] הַגְּבוּל בסיבוב [72] מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ,וְיָצָא [73] בעבר הצפוני [74] אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן שבנחלת יהודה, [75] וְתָאַר -והקיף [76] הַגְּבוּל לצד בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים שבנחלת יהודה: [77]
(י) וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף - הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן, וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר תִּמְנָה: וְ מן המזרח למערב, [78] נָסַב -הקיף הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה -כלפי המערב [79] אֶל הַר שֵׂעִיר וְ משם עָבַר אֶל כֶּתֶף - מורד הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה לו, שהיתה לנחלת יהודה, [80] הִיא הר יערים הנקראת גם [81] כְסָלוֹן, וְיָרַד משם הגבול אל בֵּית שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר אל תִּמְנָה השייכת לנחלת יהודה: [82]
(יא) וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף - עֶקְרוֹן צָפוֹנָה, וְתָאַר - הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה: וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף - צד עֶקְרוֹן צָפוֹנָה, כאשר עקרון היתה לפני הגבול ושייכת לנחלת יהודה, [83] וְתָאַר - וסובב הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה -לְשִׁכָּרוֹן [85] וְעָבַר הגבולאל [86] הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא לְ יַבְנְאֵל, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת [87] -והיה סוף [88] הַגְּבוּל יָמָּה -אל ים התיכון המצר המערבי: [89]
(יב) וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדוֹל - וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה, סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם: וּגְבוּל שבט יהודה [91] יָם -למערב מן הצפון אל הדרום היה [92] הַיָּמָּה -הים [94] הַגָּדוֹל - התיכון, וּגְבוּל זֶה כולל איי הים היה [95] גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה, סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם -המסבב נחלת כל משפחותם: [96]
(יג) וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה, אֶל - פִּי יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן: וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן יהושע חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה, ולא מעצמו נתן לו, אלא [97] אֶל - על [98] פִּי מה שאמר [99] יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ , ונתן לו אֶת קִרְיַת אַרְבַּע , על שם האיש שנקרא 'ארבע'אשר היה אֲבִי הָעֲנָק -הגדול שבענקים,וקרית ארבע [100] הִיא העיר חֶבְרוֹן: [101]
(יד) וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק: ולאחר מיתת יהושע [102] וַיֹּרֶשׁ -גירש [103] מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק שבאו ביחד להילחם נגדו, [104] אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי הם יְלִידֵי הָעֲנָק -הגדול שבענקים: [105]
(טו) וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר: ולפי שדביר היתה סמוכה לחברון, כאשר כָּלֵב לכד את חברון השתדל מאד ללכוד גם את דביר פן ישארו האויבים סביב חברון, [106] וַיַּעַל כָּלֵב מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים -בימי קדם היה [107] קִרְיַת סֵפֶר:
(טז) וַיֹּאמֶר כָּלֵב, אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה: ולפי שהיה כָּלֵב זקן, [108] וַיֹּאמֶר כָּלֵב, האיש אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ -וילכוד אותה, וְנָתַתִּי -אתן [109] לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה: [110]
(יז) וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה: וַיִּלְכְּדָהּ -ולכדאותה עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב מֵאִמּוֹ, [111] וַיִּתֶּן לוֹ כָּלֵב אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה: [112]
(יח) וַיְהִי בְּבוֹאָהּ- וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח - מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ: וַיְהִי בְּבוֹאָהּ- כבואה מביתה אל בית בעלה [113] וַתְּסִיתֵהוּ -הסיתה את בעלה ופתתה אותו לתת לה רשות [116] לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה קודם הכנסתה לחופה, [117] וַתִּצְנַח - והפילה עצמה [118] מֵעַל הַחֲמוֹר ליפול לרגלי אביה, [119] וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה חסר [120] לָּךְ שאת רוצה לבקש עליו?: [121]
(יט) וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב - נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה - לִי גֻּלֹּת מָיִם, וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת - גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת -: וַתֹּאמֶר -וענתה לו עכסה, [122] תְּנָה -הוסף [123] לִּי בְרָכָה -מתנה ומנחה, ארץ מבורכת במים לפרנסה, [124] כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב - חרבה ויבשה בלי מעיינות מים [128] נְתַתָּנִי -נתת לי, [131] וְנָתַתָּה - ולכן אבקש שתתן [132] לִי גֻּלֹּת -מעיינות [133] מָיִם, וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב שדה [134] אֵת -עם [135] גֻּלֹּת מעיין [136] עִלִּיּוֹת -ממעל [137] וְאֵת - ועם [138] גֻּלֹּת -מעיין [139] תַּחְתִּיּוֹת - מתחת: [140]
(כ) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה -שבט [141] בְנֵי יְהוּדָה שנחלקה [142] לְ פי מִשְׁפְּחֹתָם , כל משפחה לבדה: [143]
(כא) וַיִּהְיוּ - הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר: וַיִּהְיוּ - והיו הֶעָרִים אשר עמדו [144] מִקְצֵה לְ נחלת מַטֵּה -שבט [145] בְנֵי יְהוּדָה אֶל -ליד [146] גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה -בדרום הנחלה, [147] קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר: [148]
(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה: וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה:
(כג) וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן: וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן:
(כד) זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת: זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת:
(כה) וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר: וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת וכן חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר: [149]
(כו) אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה: אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה:
(כז) וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט: וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט:
(כח) וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה: וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה:
(כט) בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם: בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם:
(ל) וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה: וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה:
(לא) וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה: וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה:
(לב) וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן; כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן: וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן; מספר כָּל הֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה בדרום נחלתו היה עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְ [150] זאת בנוסףלְ [151] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [152]
(לג) בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה: בַּשְּׁפֵלָה הערים שהיו כלולות בנחלת שבט יהודההיו,במחוז אחד בצפון מזרח, [153] אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה:
(לד) וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם:(לה) יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה:(לו) וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם, עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן, לז) צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד:(לח) וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל:(לט) לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן:(מ) וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ:(מא) וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן מב) לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן:(מג) וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב:(מד) וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה, עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן מה) עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ, מו) מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן, מז) אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ - וַחֲצֵרֶיהָ - עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ - וַחֲצֵרֶיהָ - עַד נַחַל מִצְרָיִם, וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל (הגבול מח) וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה:(מט) וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר:(נ) וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים:(נא) וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה, עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן נב) אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן:(נג) וְיָנוּם (וינים וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה:(נד) וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר, עָרִים תֵּשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן נה) מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה:(נו) וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ:(נז) הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה, עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן נח) חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר:(נט) וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן ס) קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה, עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן סא) בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה:(סב) וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי, עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן סג) וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ(יוכלו בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת - בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם:(לה) יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה:(לו) וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם, [154] מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה בשפלה היה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְ [155] זאת בנוסףלְ [156] חַצְרֵיהֶן, הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [157] לז) ובמחוז אחר, הערים שנחל שבט יהודה בדרום השפלה היו, [158] צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד:(לח) וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל:(לט) לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן:(מ) וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ:(מא) וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה [159] , מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה בשפלה היה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, וְ זאת בנוסףלְ [160] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [161] מב) ובמחוז אחר, הערים שנחל שבט יהודה במזרח השפלה היו, [162] לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן:(מג) וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב:(מד) וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה, מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה בשפלה היה תֵּשַׁע וְ זאת בנוסףלְ [163] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [164] מה) ובמחוז אחר, הערים שנחל שבט יהודה במערב השפלה היו, [165] עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ -והכפרים הסמוכים אליה [166] וַחֲצֵרֶיהָ, הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [167] מו) ובמחוז אחר [168] מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה לצד מערב נחל שבט יהודה את [169] כֹּל הערים [170] אֲשֶׁר היו עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְ זאת בנוסףלְ [171] חַצְרֵיהֶן, הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [172] מז) והערים אשר נחלו הן אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ - וכפריה הסמוכים [173] וַחֲצֵרֶיהָ - והעיירות אשר היו פרוזות סביבה, [174] עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ - וכפריה הסמוכים [175] וַחֲצֵרֶיהָ - והעיירות אשר היו פרוזות סביבה,וגבולה הדרומי של הנחלה הגיע [176] עַד נַחַל מִצְרָיִם, וְ הגיע גבולה הדרומי של הנחלה עד [178] הַיָּם הַגָּדוֹל הוא ים התיכון, וּגְבוּל (הגבול כתיב)-כאשר גם האיים אשר בים, היו שייכים לנחלת יהודה:( [179] מח) וּבָהָר הערים שנחל שבט יהודה בדרום ההר היו [181] שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה:(מט) וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר:(נ) וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים:(נא) וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה, מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה אַחַת עֶשְׂרֵה וְ זאת בנוסףלְ [182] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [183] נב) ובמחוז אחר בהר היו הערים [184] אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן:(נג) וְיָנוּם (וינים כתיב) וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה:(נד) וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא העיר חֶבְרוֹן וְצִיעֹר, מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה בהר היה תֵּשַׁע, וְ זאת בנוסףלְ [185] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [186] נה) ובמחוז המזרחי בהר היו הערים [187] מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה:(נו) וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ:(נז) הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה, [188] מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה עֶשֶׂר וְ זאת בנוסףלְ [189] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [190] נח) ובמחוז הצפוני בהר היו הערים [191] חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר:(נט) וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה שֵׁשׁ וְ זאת בנוסף לְ [192] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [193] ס) ובמחוז אחר בחבל קרית יערים היו הערים [194] קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה, מספר כלהֶ עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה שְׁתַּיִם וְ זאת בנוסףלְ [195] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [196] סא) וּ בַּמִּדְבָּר הערים שנחל שבט יהודה בדרום היו [197] בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה:(סב) וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי, מספר כל ה עָרִים שהיו לשבט יהודה במחוז זה היה שֵׁשׁ וְ זאת בנוסףלְ [198] חַצְרֵיהֶן הן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [199] סג) וְאֶת אוּמַת [200] הַיְבוּסִי אשר היו מִ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ(יוכלו [201] כתיב) בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם -לגרשם, [203] וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת - עם בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם [204] בו נכתב הספר [205] הַזֶּה:

הערות

1. אברבנאל.
2. כלי יקר.
3. תרגום יונתן.
4. מצודת דוד.
5. תרגום יונתן.
6. ולא היו מעורבבים אלה באלה (מצודת דוד). ועיין מצודת דוד בפרק י"ג פסוק ט"ו שם הסביר שהכוונה היא שהגדירו לכל משפחה את נחלתה ולא נתנו למשפחות להתחלק לבד.
7. רד"ק, מצודת דוד.
8. רש"י.
9. רש"י, ר"י קרא.
10. רש"י.
11. ר"י קרא.
12. תרגום יונתן, רש"י.
13. מצודת דוד.
14. מצודת דוד.
15. רש"י.
16. ר"י קרא.
17. ראש הים המשוך כלשון, מצודת ציון. ותרגום יונתן ביאר לשון סלע (רד"ק).
18. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
19. תרגום יונתן.
20. מצודת דוד. ולעניין שרטוט הגבולות, כל מקום בו נאמר על הגבול "ויצא", רצה לומר, חוט המצר יצא כלפי חוץ ונתרחבה הנחלה ההיא וברוחב ההיא הלכה משם והלאה, וכל מקום שנאמר "ונסב" או "ותאר", רצה לומר, חוט המצר סיבב רק המקום ההוא ואחרי זה חזר חוט המצר לרוחב הראשון, או כשכלה הפאה האחת ומסבב לפאה אחרת, וכל מקום שנאמר "תוצאות", או רצה לומר שם כלה הגבול לגמרי, או רצה לומר, שם כלה ויצא רוחב הראשון, כי משם והלאה נתקצר הנחלה, וכל מקום שנאמר "ועבר", רצה לומר, במקום ישר ושוה, וכל מקום שנאמר "ועלה", רצה לומר שעלה במעלה הר, וכל מקום שנאמר "וירד", רצה לומר, שירד במורד הר (מצודת דוד, מלבי"ם). וכל מה שהוא עובר ממזרח לירושלים הוא עולה, ומירושלים והלאה הוא יורד, כאן למדנו שירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל (רש"י).
21. רד"ק.
22. תרגום יונתן.
23. מצודת דוד.
24. רש"י, מצודת דוד.
25. תרגום יונתן.
26. מצודת דוד.
27. מצודת דוד.
28. תרגום יונתן.
29. תרגום יונתן.
30. מצודת דוד.
31. תרגום יונתן.
32. רש"י, מצודת דוד.
33. רש"י.
34. מצודת דוד.
35. מצודת דוד. והיה לכאורה צריך להיות כתוב "זה יהיה להם גבול נגב" ולא "לכם", שהרי כל הפרשה סיפור דברים הוא, ויתכן פירושו כי כן יהיה הגבול להם כמו שנאמר בתורה (במדבר לד, ג) "וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב" (רד"ק).
36. תרגום יונתן, רש"י.
37. מצודת דוד.
38. רש"י.
39. רש"י, ר"י קרא.
40. מצודת דוד.
41. מצודת דוד.
42. מצודת דוד.
43. מצודת ציון.
44. מצודת דוד.
45. מצודת ציון פס' ב'.
46. ר"י קרא, מצודת דוד.
47. מצודת דוד.
48. רש"י.
49. פרק י"ח פס' כ"א, מלבי"ם.
50. ומכאן שבית הערבה היתה שייכת לנחלת יהודה (רש"י, ר"י קרא, מצודת דוד, מלבי"ם). ואף כי בית הערבה נמנית היא בנחלת בנימין, צ"ל שהיו שנים בשם אחד והיה לאחת שם לווי להבדיל ביניהן ולא הוזכר במקרא (מצודת דוד).
51. מצודת ציון.
52. בעל המקום היה איש ששמו "בוהן בן ראובן" (רד"ק). וכן תרגם יונתן "בר ראובן", ושם המקום היה "אבן" כי אולי היתה שם אבן גדולה לסימן גבול המקום, רד"ק.
53. מלבי"ם.
54. רש"י.
55. מלבי"ם.
56. מלבי"ם. ונקרא המקום גלגל ונקרא גלילות (רד"ק).
57. מצודת ציון.
58. תרגום יונתן.
59. מצודת דוד.
60. הוא מעיין הכובסים (רש"י). ונקרא הכובס רוגל לפי שמשפשף הבגדים ברגליו בעת שמכבסם (רד"ק).
61. ואמר לשון ועלה כי ירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל זולת עין עיטם (רש"י לעיל פס' ג', מצודת דוד).
62. מצודת דוד.
63. תרגום יונתן.
64. ר"י קרא, מצודת דוד, מלבי"ם.
65. רש"י.
66. זבחים נד:, ר"י קרא, מצודת דוד.
67. והוא עין עיטם הנזכר בדברי רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נד:, מצודת דוד).
68. תרגם יונתן "חילת בר הינם", והיה הגיא הזה סמוך לירושלים והוא המקום אשר טימא יאשיהו מפני הגילולים שהיו בו, ושם אדוני המקום מקדם בן הנום והנום (רד"ק).
69. בקצה הצפוני של עמק רפאים, נמצא שהעמק היה מגבול יהודה (מצודת דוד).
70. מלבי"ם.
71. רש"י, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון.
72. רש"י, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון.
73. הוא הנקרא בדברי רז"ל עין עיטם (רד"ק).
74. מצודת דוד.
75. מצודת דוד.
76. רש"י, רד"ק, מלבי"ם.
77. כי "בעלה" אחרת היתה בנגב כמובא להלן בפס' כט, והיא 'בלה' שניתנה לשמעון כמובא להלן פרק יט פס' ג (מלבי"ם).
78. רש"י.
79. תרגום יונתן, ר"י קרא, מצודת דוד. כי לשם סבב כמין דל"ת, ובזה תבין איך יצויר שבנחלת בני בנימין (להלן יח, טו) אמר שיצא הגבול מבעלה ימה ושם יצא ממערב למזרח, ואיך פגע בים הזה? רק ים זה היה בדרום בעלה בפאת מזרחו, ומן הים סבב אל הר שעיר, כי שלשלת הר יהודה נוגע בצד דרומו בהר שעיר, וחלק ממנו נקרא בשם הר שעיר (מלבי"ם).
80. נמצא שכסלון לפנים מן הגבול ומשל יהודה היתה (מצודת דוד).
81. מצודת דוד.
82. להלן פס' נ"ז, מלבי"ם.
83. רש"י.
84. ראה פס' מ"ה להלן, מלבי"ם.
85. תרגום יונתן.
86. תרגום יונתן.
87. תרגום יונתן.
88. רש"י, מצודת דוד.
89. מצודת דוד.
90. רש"י.
91. רד"ק.
92. רד"ק, מצודת דוד.
93. מצודת דוד.
94. רד"ק.
95. ר"י קרא, מצודת דוד.
96. מצודת דוד. וכל עיירות המנויות כאן הן עיירות העומדות על הגבול, כדאמר רב יהודה אמר רב (בבא בתרא נו.) לא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הגבול, אבל עיירות שעומדות בתוך הגבול לא נימנו כאן (ר"י קרא).
97. מצודת דוד.
98. תרגום יונתן.
99. רש"י, אברבנאל, מצודת דוד. וגם למשה ציווה זאת הקב"ה, בכל מקום כתוב על פי ה' מלבד ג' מקומות שכתוב אל פי ה': כאן, לקמן (יז, ד) בחלק בנות צלפחד, ולקמן (כא, ג) בערי הלויים, משום שבכל אלה כבר היה הציווי מקודם ע"י משה ואינו ציווי חדש, משא"כ בציווי חדש כתוב תמיד על פי ה' (מלבי"ם).
100. מצודת דוד.
101. ראה גם בבראשית כג, ב.
102. רש"י, רלב"ג. ויש מרבותינו שאמרו שגירש אותם עוד בימי יהושע (אברבנאל, מלבי"ם).
103. תרגום יונתן.
104. כלי יקר.
105. מצודת דוד בפס' י"ג.
106. אברבנאל.
107. תרגום יונתן. ואמרו רז"ל כי בלשון פרסי לספר קוראים דביר (רד"ק, כלי יקר). ועוד אמרו רבותינו (תמורה טז.) שקרית ספר הוא רמז לאלף ושבע מאות הלכות קלות וחמורות וגזירות שוות ודקדוקי סופרים שנשתכחו בימי אבלו של משה שהחזירם עתניאל בן קנז בפלפולו (רש"י, ילקוט שמעוני). ובמקום אחר נאמר כי "דנה" ו"קרית סנה" הוא "דביר", נמצא ארבעה שמות לאותו מקום, ומה צורך לבאי העולם בכך? אלא שהיו ארבע מלכויות מכתשות זו את זו, זאת אומרת על שמי יקרא וזאת אומרת על שמי יקרא, והלא דברים קל וחומר ומה פסולת ארץ ישראל מכתשות עליה קל וחומר לשבח של ארץ ישראל (ילקוט שמעוני).
108. אברבנאל. וראה כלי יקר החולק על ביאור זה ואומר כי כלב ביקש לחדש את ההלכות שנשתכחו כמובא בתלמוד (מסכת תמורה טז.) ועתניאל חידשם בפלפולו וגם כבש את העיר.
109. תרגום יונתן.
110. ובמדרש, אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן, ארבעה שאלו שלא כהוגן לשלשה השיבו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן. אליעזר עבד אברהם דכתיב (בראשית כד, יד) "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי" יכול אפילו חיגרת אפילו סומא?! נזדמנה לו רבקה, כלב דכתיב (כאן) "וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה" הא אילו לכדה עבד אחד היה נותן לו את בתו?! ונתן לו כהוגן דכתיב (להלן בפס' יז) "וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז", שאול בן קיש דכתיב (שמואל-א יז, כה) "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ" יכול אפילו עבד אפילו ממזר?! נזדמן לו דוד. יפתח הגלעדי דכתיב (שופטים יא, לא) "וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיהֹוָה וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה", יכול אפילו דבר טמא?! נזדמנה לו בתו (ילקוט שמעוני).
111. תמורה טז. (רש"י). וכך היה, אביו של כלב היה חצרון, דכתיב (דברי הימים-א' ב, יח) "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן", ומת חצרון ונשאה קנז לאמו של כלב והוליד את עתניאל, נמצא עתניאל אחי כלב מן האם, ולפי שקנז גידל את כלב חורגו נקרא "קניזי" על שמו, ללמדך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו (מגילה יג., סנהדרין יט:, ר"י קרא). ורד"ק ביאר כי ניתן לפרש שהיה אחיו מאביו ואמו או בגלל שלאביו היו שני שמות יפונה וקנז, או שנקרא "הקניזי" שקנז היה זקנו ויפונה אביו. ובמדרש, וכלב בן קנז הוא והכתיב כלב בן יפונה?! מאי יפונה - שפנה מעצת מרגלים. ועוד במדרש, על זה אמר הכתוב (קהלת א, ה) "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", א"ר אבא בר כהנא אין אנו יודעים שזרח השמש ובא השמש?! אלא קודם שהשקיע הקב"ה שמשו של צדיק זה, הוא מזריח שמשו של צדיק זה, יום שמת רבי עקיבא נולד רֶבִּי... עד שלא השקיע שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל שנאמר (שמואל-א' ג, ג) "וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל וגו'"... עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע, עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז (ילקוט שמעוני).
112. ובתלמוד דרשו חז"ל (תמורה טז.) "עכסה" שכל הרואה אותה כועס על אשתו שאינה יפה כמותה או על שמעשיה אינם טובים כמותה.
113. רד"ק.
114. ר"י קרא.
115. מצודת דוד.
116. אברבנאל, מצודת דוד. ויש מרבותינו שביארו שהסיתה את בעלה שהוא ישאל מאביה (ר"י קרא). ולא רצה הוא לשאול הוצרכה היא לשאול (רד"ק). ובמדרש אמר רבא א"ר יצחק, אמרה לו, מה חמור זה כיון שאין תבן באבוסו צועק אף אשה שאין לה תבואה בתוך ביתה צועקת (ילקוט שמעוני).
117. ר"י קרא.
118. מצודת ציון.
119. רש"י.
120. מצודת דוד.
121. מצודת דוד.
122. אברבנאל.
123. רד"ק.
124. מצודת ציון. רד"ק ביאר גם בְּרָכָה מלשון בְּרֵכָה של מים. ויונתן תרגם תוספת טובה.
125. אברבנאל.
126. ר"י קרא.
127. רש"י.
128. רש"י.
129. מצודת ציון.
130. מצודת דוד.
131. רש"י, ר"י קרא, רי"ד, מצודת ציון. ובדרש אמרו "ארץ הנגב נתתני" על עתניאל בעלה, אדם שאין בו אלא תורה לבד (ילקוט שמעוני, אברבנאל).
132. מצודת דוד.
133. רש"י, ר"י קרא.
134. מצודת דוד.
135. מצודת ציון.
136. מצודת ציון.
137. מצודת דוד.
138. מצודת ציון.
139. מצודת ציון.
140. מצודת דוד. ור"י קרא מבאר שבכל חלק ארץ שכלב נתן לעכסה, בין אם היה זה בבקעה או בהר, היו מעיינות מים.
141. תרגום יונתן.
142. מצודת דוד.
143. מצודת דוד.
144. מצודת דוד.
145. תרגום יונתן.
146. מצודת דוד.
147. מצודת דוד.
148. ואמרו רז"ל (גיטין ז.) שלא מנה יהושע אלא את העיירות אשר עמדו על הגבול (רש"י, רד"ק, אברבנאל).
149. ואין זו חצור שמוזכרת בתחילת הפסוק ולא חצור המוזכרת בפסוק כ"ג (מצודת דוד).
150. ובפרטן תמצא שלושים ושמונה ערים, וזהו לפי שתשעה מהן לא נשארו לבני יהודה, כי בני שמעון לקחום מחבל יהודה ונזכרות הן בנחלת בני שמעון, והם כמופיע להלן (פרק יט), בְּאֵר שֶׁבַע וּמוֹלָדָה וַחֲצַר שׁוּעָל וָעָצֶם וְאֶלְתּוֹלַד וְחָרְמָה וְצִקְלַג וְעַיִן וְרִמּוֹן (רש"י, רד"ק, רי"ד, מצודת דוד). ואברבנאל ביאר כי אפשר לומר שהערים היו עשרים ותשעה בלבד, והתשעה הנוספות היו עיירות ופרזים שהם מגבולי הערים שהוזכרו ועליהן נאמר "וחצריהן".
151. מצודת דוד.
152. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
153. מצודת דוד פס' לז.
154. העיר "שׂוֹכֹה" נזכרת שוב בפס' מ"ח (רד"ק).
155. ובפועל נמצא שיש חמש עשרה ערים, ואפשר כי "הגדרה" ו"גדרתים" הן עיר אחת שנקראת בשני שמות (רד"ק, מצודת דוד). ורש"י ביאר כי "תפוח" ו"העינם" הן עיר אחת שנקראת בשני שמות.
156. מצודת דוד בפס' ל"ב.
157. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
158. מצודת דוד.
159. הן שתי עיירות, האחת גדרות והשנית בית דגון (מצודת דוד).
160. מצודת דוד בפס' ל"ב.
161. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
162. מצודת דוד בפס' ל"ז.
163. מצודת דוד בפס' ל"ב.
164. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
165. מצודת דוד בפס' ל"ז.
166. מצודת ציון.
167. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג. ור"י קרא ביאר כי למרות שהעיר עקרון טרם נכבשה, הנחלה הזו הגיעה לשבט יהודה על פי הגורל, והדברים נכתבו כדי שבני ישראל ידעו שאם בעתיד יכבשו את העיר עקרון, תהיה העיר שייכת לשבט יהודה.
168. מצודת דוד בפס' ל"ז.
169. מצודת דוד.
170. מצודת דוד.
171. מצודת דוד בפס' ל"ב.
172. מצודת דוד, וכן ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
173. תרגום יונתן.
174. מצודת דוד, וכן ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
175. תרגום יונתן.
176. מצודת דוד, וכן ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
177. מצודת דוד.
178. מצודת דוד.
179. רד"ק ביאר ביאור שונה ממצודת דוד בעניין המילה "גבול" בהסתמכו על הקרי והכתיב של המילה, ולשיטתו הים עצמו היה גבולה המערבי של נחלת יהודה.
180. רש"י, מצודת דוד.
181. מצודת דוד בפס' ל"ז.
182. מצודת דוד בפס' ל"ב.
183. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
184. מצודת דוד בפס' ל"ז.
185. מצודת דוד בפס' ל"ב.
186. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
187. מצודת דוד בפס' ל"ז.
188. ואין זה "זיף" האמור בפסוק כ"ד לעיל (מצודת דוד).
189. מצודת דוד בפס' ל"ב.
190. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
191. מצודת דוד בפס' ל"ז.
192. מצודת דוד בפס' ל"ב.
193. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
194. מצודת דוד בפס' ל"ז.
195. מצודת דוד בפס' ל"ב.
196. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
197. מצודת דוד בפס' ל"ז.
198. מצודת דוד בפס' ל"ב.
199. ראה מצודת ציון פרק י"ג פס' כ"ג.
200. מצודת דוד.
201. ובספרי (פר' ראה עמ' קנו) מובא יכולים היו אבל לא היו רשאים, שכן נשבע אברהם לאבימלך (בראשית כא, כג) "לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי", ובזמן הזה היה חי נכדו של אבימלך ולכן לא כבשוה, ויבוסי היה שם אומה שהיה בירושלים (אברבנאל, מצודת דוד). וחז"ל (פרקי ר' אליעזר פרק לו ועיין ברד"ק) אמרו שאדם אחד נקרא "יבוס" והוא זה שבנה את ירושלים והיה מפלשתים מזרע אבימלך, וכן ארונה היבוסי, ומבצר המקום היה ציון, ועד זמן דוד לא נכבש מבצר זה, ועל דרך הפשט היה המבצר חזק מאד ולא יכלו לכבשו. ראה אברבנאל וכן ראה רש"י המבאר כי "יבוסי" זה, לא על שם אומה היה, אלא מגדל דוד שהיה בירושלים ושמו "יבוסי" ושבני אותו מחוז מפלשתים היו, וכשכבשו בני יהודה את ירושלים לא גירשו את בני אותו מחוז. ורד"ק על דרך ביאור זה אומר כי אולי היתה סיבה מאת ה' שלא תלכד המצודה ההיא עד מלוך דוד מלך ישראל כדי שתקרא על שמו לפי שהיה ראש ממלכת ישראל. ומאוחר יותר כאשר בא דוד גירשם, דכתיב (שמואל-ב' ה, ח) "וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וגו'" (ר"י קרא). ויכול היה דוד לעשות זאת כי בימיו כבר לא היה חי נכדו של אבימלך ולא חלה השבועה (רד"ק).
202. כתיב "יוכלו" כי אף בזמן העתיד לא יוכלו עד שיבוא דוד, וקרי "יכלו" כי לא יכלו אז להורישם בעת כיבוש הארץ (רד"ק).
203. תרגום יונתן.
204. כי גם להם חלק מה בירושלים עם בני בנימין, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נג:) "רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין" (מצודת דוד).
205. ראה ביאור בשמואל-א' פרק ה' פסוק ה'.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה