/ יהושע פרק יט'

פסוקים

יהושע פרק יט'

(א) וַיֵּצֵא - הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן, לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, וַיְהִי - נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה: ואחר גורל בנימין, [1] וַיֵּצֵא - יצא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי מתוך שבעת החלקים, [2] לְשִׁמְעוֹן, לְמַטֵּה -לשבט [3] בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, וַיְהִי - היתה נַחֲלָתָם מובלעת [4] בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה [5] , ולא היה לו לשמעון גורל בפני עצמו: [6]
(ב) וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה: וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם אשר בתוך נחלת יהודה העיר [7] בְּאֵר שֶׁבַע וְ [8] נקראה עיר זו גם [9] שֶׁבַע, וּמוֹלָדָה:
(ג) וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם: וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם: [10]
(ד) וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל וְחָרְמָה: וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל וְחָרְמָה: [11]
(ה) וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה: וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה: [13]
(ו) וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן , מנין הֶ עָרִים אשר היו לשבט שמעון במחוז זה היה [15] שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְ [16] עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [17]
(ז) עַיִן רִמּוֹן וָעֶתֶר וְעָשָׁן עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן: והיו עוד ערים לשמעון בנחלת יהודה במחוז אחר והן, [18] עַיִן וְ רִמּוֹן וָעֶתֶר וְעָשָׁן [20] , מנין הֶ עָרִים אשר היו לשבט שמעון במחוז זה היה [22] אַרְבַּע וְ עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [23]
(ח) וְכָל הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד בַּעֲלַת, בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם: וְכָל הַחֲצֵרִים -העיירות הפרוזות [24] אֲשֶׁר היו סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, גם אם לא היו בצמוד אליהם ממש, ונמשכו [25] עַד מקום בשם [27] בַּעֲלַת, נקראו [28] בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב דהיינומקום הרם והגבוה בפאת הדרום,ואף הן היו לנחלת שמעון, [29] זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה -שבט [31] בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם:
(ט) מֵחֶבֶל - בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם: מֵחֶבֶל - מהמחוז הניתן בתחילהלִ [32] בְּנֵי יְהוּדָה נתנו אחרי זה מובלעת [33] נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן -לבני שמעון לנחלה, [35] כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה שניתן להם בתחילה [36] רַב מֵהֶם -מרובה מהראוי להם, [37] וַיִּנְחֲלוּ -לכן נחלו בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם של שבט יהודה:
(י) וַיַּעַל - הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי - גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד: וַיַּעַל - ועלה הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי מבין השבעה [38] לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט, וַיְהִי - והיה גְּבוּל נַחֲלָתָם של שבט זבולון בקצה הצפוני מערבי של ארץ ישראל, [39] עַד שָׂרִיד העומדת בסוף גבול ארץ ישראל, בצפון מערב: [40]
(יא) וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם: וְ משריד מערבה [41] עָלָה גְבוּלָם מצפון כלפי דרום [42] לַיָּמָּה -לכיוון הים, [43] וּ משם המשיך הגבול אל [44] מַרְעֲלָה, וּ ממרעלה המשיך הגבול, ובצד זה [45] פָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר [46] היה עַל פְּנֵי מערב [47] יָקְנְעָם ואשר היה למעשה סוף גבולו הדרום מערבי של שבט זבולון: [48]
(יב) וְשָׁב - מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ: וְ ממערב למזרח [49] שָׁב - חזר הגבול [50] מִשָּׂרִיד ללכת ממערב [52] קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ לכיוון מזרח צפונה, והלך [53] עַל גְּבוּל כִּסְלֹת -שיפועיהר [54] תָּבֹר שם נגמר קו גבול זה, [55] וְיָצָא הגבול משםצפון מזרחית אֶל הַדָּבְרַת אשר היתה שייכת לנחלת יששכר, [56] וְעָלָה משם מזרחה אל יָפִיעַ:
(יג) וּמִשָּׁם - עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּהקָצִין וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה: וּמִשָּׁם - ומן יפיע [57] עָבַר הגבול קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר -ממזרח לגת חפר, כאשר גת חפר היתה בדרומו של הגבול, ומשם עבר הגבול [58] עִתָּהקָצִין אל מקום בשם עת קצין, [61] וְיָצָא משם אל רִמּוֹן הַמְּתֹאָר אותו הקיף הגבול משלוש רוחותיו,ומשם הסתובב הגבול ממזרח למערב אל [62] הַ עיר [65] נֵּעָה:
(יד) וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל מִצְּפוֹן - חַנָּתֹן וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו גֵּי יִפְתַּח-אֵל: וְ את רימון [66] נָסַב -הקיף [67] אֹתוֹ הַגְּבוּל מִצְּפוֹן - בצפונה של [68] חַנָּתֹן אשר עמדה בצפון רימון, [69] וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו -קצוות גבולו הרוחבי כלות אל [70] גֵּי יִפְתַּח-אֵל אשר עמדה בגבול הצפוני של אשר: [71]
(טו) וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן: וְ עם הערים אשר היו במערב הנחלה, הלא הן [72] קַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם [74] , היה מנין הֶ עָרִים לשבט זבולון, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְ [75] עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [76]
(טז) זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחוֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן -: זֹאת היתה נַחֲלַת בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחוֹתָם של השבט, [77] הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְ [78] עמם חַצְרֵיהֶן - העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [79]
(יז) לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי מתוך השבעה, בצפונה של אפרים ומזרח למנשה, זהו הגורל [80] לִבְנֵי יִשָּׂשכָר אשר נחלק [82] לְמִשְׁפְּחוֹתָם של השבט:
(יח) וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת - וְשׁוּנֵם: וַיְהִי גְּבוּלָם הדרום מערבי של שבט יששכרהולך אל הערים [83] יִזְרְעֶאלָה -יזרעאל וְהַכְּסוּלֹת - וכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם:
(יט) וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת: שם סבב קו הגבול דרומה [86] וַ יהיו הערים הללו במערבו של הגבול מדרום לצפון, [87] חֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת:
(כ) וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ: וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ:
(כא) וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ: וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ:
(כב) וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר וְשַׁחֲצִימָה (ושחצומה וּבֵית שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן, עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר וְשַׁחֲצִימָה (ושחצומה כתיב) וּבֵית שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹּצְאוֹת [88] -קצוות גְּבוּלָם הצפוני והדרומי, כלות אל [89] הַיַּרְדֵּן, [90] מנין הֶ עָרִים אשר היה לשבט יששכר היה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְ עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [91]
(כג) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן: זֹאת היתה נַחֲלַת מַטֵּה -שבט [92] בְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט, [93] הֶעָרִים וְ עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [94]
(כד) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר, לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי מתוך השבעה [95] לְמַטֵּה -לשבט [96] בְנֵי אָשֵׁר, זהו הגורל אשר נחלק [97] לְמִשְׁפְּחוֹתָם של השבט: [98]
(כה) וַיְהִי - גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף: וַיְהִי - וזה היה גְּבוּלָם אשר עבר במצר הדרומי בערים הללו, [99] חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף:
(כו) וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל, וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה - וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת: וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל, וּפָגַע הגבול [100] בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה - העומדת במערב [101] וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת: [102]
(כז) וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן, וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל, וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל -: וְ משיחור לבנת [103] שָׁב הגבול, ממערב כלפי [104] מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ -המזרח, והלך אל [106] בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּ גבול [107] זְבֻלוּן, וּ [108] פגע בְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה -מצפון לה,ומגי יפתח-אל בא הגבול אל [109] בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל, ולאחר נעיאל המשיך הגבול וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל - מצפון לכבול: [111]
(כח) וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה: וְ משם בצפון הארץ, בא הגבול אל [112] עֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה: [114]
(כט) וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר, וְשָׁב - הַגְּבוּל חֹסָה, וְהָיוּ (ויהיו תֹצְאֹתָיו - הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה: וְ מצידון רבה [115] שָׁב -חזר [116] הַגְּבוּל מצפון כלפי הדרום אל [117] הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר, וְ [118] מעיר מבצר-צור [119] שָׁב - חזר [120] הַגְּבוּל ממזרח כלפי המערב, אל [121] חֹסָה, וְהָיוּ (ויהיו כתיב) תֹצְאֹתָיו - קצוות הגבול הַיָּמָּה -אל ים התיכון; כך עבר הגבול מחוסה אל חבל אכזיבה, וּ [122] מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה לכרמל וכלה אל הים הגדול: [123]
(ל) וְעֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן: וְ עם שלוש הערים הללו [125] עֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב אשר לא עמדו על הגבול, היה מנין הֶ [126] עָרִים לשבט אשר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְ עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [127]
(לא) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה - בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן: זֹאת היתה נַחֲלַת מַטֵּה - שבט [128] בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט, [129] הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְ עמם חַצְרֵיהֶן העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה: [130]
(לב) לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי מתוך השבעה,זהו הגורל [131] לִבְנֵי נַפְתָּלִי [132] אשר נחלק [133] לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט, לכל משפחה ומשפחה: [134]
(לג) וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי - תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן: וַיְהִי -והיה גְבוּלָם הדרומי, ממערב למזרח, [135] מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם [136] כל זה היה בשטח צד המערב, ומצד מזרח [137] וַיְהִי - היו תֹצְאֹתָיו -קצותיו של הגבול מגיעות אל הַיַּרְדֵּן אשר היה גבולו: [138]
(לד) וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ לה) וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים, צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת:(לו) וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר:(לז) וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר:(לח) וְיִרְאוֹן וּמִגְדַּל אֵל, חֳרֵם וּבֵית עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ, עָרִים תְּשַׁע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן לט) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן מ) לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי מא) וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ:(מב) וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה:(מג) וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן:(מד) וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת:(מה) וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן:(מו) וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ:(מז) וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם - וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן, וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם:(מח) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה - בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן מט) וַיְכַלּוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ לִגְבוּלֹתֶיהָ וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם:(נ) עַל פִּי יְהֹוָה נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל, אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם, וַיִּבְנֶה אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ:(נא) אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהֹוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד,וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ: וְשָׁב -וחזר [139] הַגְּבוּל בצד הצפוני ממזרח [140] יָמָּה -כלפי המערב בצד הצפוני, ובא אל [142] אַזְנוֹת -שיפועיהר [143] תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה [144] -אל חוקוק וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב -מדרום, [145] וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם -ממערבה של נפתלי, [146] וּבִיהוּדָה -ובגבול יהודה פגע [147] הַיַּרְדֵּן -בירדן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ -העומד במזרח:( [148] לה) וְ אלה [149] עָרֵי מִבְצָר אשר היו לשבט נפתלי, [150] הַצִּדִּים, צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת:(לו) וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר:(לז) וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר:(לח) וְיִרְאוֹן וּמִגְדַּל אֵל, חֳרֵם וּבֵית עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ, סך מניןהֶ עָרִים הבצורות של שבט נפתלי היה, [151] תְּשַׁע עֶשְׂרֵה וְ [152] עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [153] לט) זֹאת היתה נַחֲלַת מַטֵּה -שבט [154] בְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט, [155] הֶעָרִים וְ עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [156] מ) לְמַטֵּה -לשבט [157] בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט [158] יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי מתוך השבעה:( [159] מא) וַיְהִי -והיה גְּבוּל נַחֲלָתָם בחלק המערבי של נחלת בנימין בסמוך לערי יהודה, הערים [160] צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל שהיו לנחלת יהודה [162] וְעִיר שָׁמֶשׁ:(מב) וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה:(מג) וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן:(מד) וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת:(מה) וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן:(מו) וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן [163] כל הערים הללו היו לנחלת שבט דן יחד [165] עִם הַגְּבוּל של [166] מוּל יָפוֹ:(מז) וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן פחות [167] מֵהֶם - מהראוי להם, ולא הספיק להם, והוצרכו לשטח נוסף, ולא ערב להם גבולם ולא מצאו בו נחת רוח, לכן מאוחר יותר [168] וַיַּעֲלוּ למלחמה בְנֵי דָן, וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם [171] אשר היתה מחוץ לגבולות הארץ, [172] וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ -את יושביה לְפִי חֶרֶב עם החלק החד של החרב, [173] וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ [174] בני דן לְלֶשֶׁם " דָּן " כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם:(מח) זֹאת [175] היתה נַחֲלַת מַטֵּה - שבט [176] בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם של השבט, [177] הֶעָרִים הָאֵלֶּה האמורות לעיל [178] וְ עמם חַצְרֵיהֶן -העיירות הפרוזות שהיו סביב ערי החומה:( [179] מט) וַיְכַלּוּ -והשלימו בני ישראל [180] לִנְחֹל -להנחיל על ידי הגורל [181] אֶת הָאָרֶץ לִ פי [182] גְבוּלֹתֶיהָ האמורים לעיל עבור כל שבט ושבט, ולאחר מכן [183] וַיִּתְּנוּ -נתנו בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם:(נ) [184] וכדי להעיד שלא היה משוא פנים בענין ירושת הארץ, [185] עַל פִּי יְהֹוָה נָתְנוּ לוֹ את נחלתו,ושאלו באורים ותומים, ועל פיהם נתנו ליהושע [186] אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל, אֶת תִּמְנַת סֶרַח [187] אשר בְּהַר אֶפְרָיִם, וַיִּבְנֶה יהושע אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ:(נא) אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ -הנחילו לישראל [188] אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי בתי [190] הָאָבוֹת לְמַטּוֹת -של כל מטות [191] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל והנחילו אותם [193] בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי ארון יְהֹוָה, בְּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד,וַיְכַלּוּ -והשלימו [194] מֵחַלֵּק -לחלק [195] אֶת הָאָרֶץ בגורל: [196]

הערות

1. רש"י.
2. ר"י קרא, חומת אנך. וגורל זבולון השלישי, וגורל יששכר הרביעי, וגורל אשר החמישי, וגורל נפתלי השישי, וגורל דן השביעי והאחרון שבהם (אברבנאל).
3. תרגום יונתן.
4. מצודת דוד.
5. ונחלת שמעון היתה פחות טובה משאר השבטים שכן היתה כולה בתוך נחלת שבט אחר, שבט יהודה. ודבר זה היה משום חטא זמרי בן סלוא, כאילו מקבל מאת המלך את נחלתו מתנה, כצדקה לעני. וחז"ל אמרו שעל זה לא ברכו משה רבינו ע"ה בפרשת "וזאת הברכה" אלא רמז אותו בברכת יהודה (דברים לג, ז) "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה", "שְׁמַע" רמז לשמעון, ונוכל לומר שכמו שאדון הנביאים כללו בברכה עם יהודה כך נכלל עמו בנחלה, ובדרך זו ביאר כלי יקר את המילה "השני" שבפסוק זה דהיינו לרמוז על הדור הראשון שנפלו ממנו עשרים וארבע אלף בדבר כזבי בת צור (כלי יקר).
6. וגם לשבט הלוי לא נתן משה נחלה (לעיל יג, יד) אלא בכל שבט ושבט ערים לשבת ומגרשיהם (לעיל יד, ד) לקיים מה שנאמר על שמעון ולוי (בראשית מט, ז) "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (ר"י קרא, ביאור הגר"א).
7. כלי יקר.
8. והיתה עוד עיר בשם באר שבע אשר היתה שייכת לנחלת יהודה (מלכים-א' יט, ג, מלבי"ם).
9. רד"ק, רי"ד, מצודת דוד. וראה הערה 16 בפס' ו' להלן.
10. ובדברי הימים-א' (ד, כט) נקראת "בלהה" (מלבי"ם).
11. ובדברי הימים-א' (ד, כט) נקראת "תולד" (מלבי"ם).
12. והיא העיר "כסיל" המוזכרת לעיל (טו, ל, ביאור הגר"א, מלבי"ם). ובדברי הימים-א' (ד, ל) נקראת "בתואל" (מלבי"ם).
13. וניתנה מאוחר יותר למלכי יהודה (מלבי"ם להלן בפס' ו).
14. ובדברי הימים-א' (ד, לא) "מרכבות וחצר סוסים" (מלבי"ם).
15. ראה מצודת דוד טו, לז.
16. ובפרטן אתה מוצא ארבע עשרה ערים ולא שלוש עשרה, רד"ק ומצודת דוד לעיל בפס' ב' ביארו כי באר שבע ושבע הן למעשה עיר אחת, ומלבי"ם דוחה זאת כי הכתוב מנה בכל פסוק שלש ערים, והמותר כתב בפסוק האחרון, ואם באר שבע ושבע עיר אחת הן, היה לו לומר באר שבע ושבע ומולדה וחצר שועל בפסוק אחד כמו שמוזכר בספר דברי הימים, ולכן ביאר כי בית לבאות ושרוחן היא זו אשר היתה עיר אחת.
17. ראה מצודת ציון יג, כג.
18. ביאור הגר"א.
19. ראה מצודת דוד טו, לז.
20. מצודת דוד.
21. ובדברי הימים-א' (ד, לב) נספרו כך הערים הללו, עיטם ועין ורמון ותכן ועשן, עיטם היא עתר, ותכן היא עיר נוספת שבנו אח"כ (מלבי"ם).
22. ראה מצודת דוד טו, לז.
23. ראה מצודת ציון יג, כג.
24. ראה מצודת ציון יג, כג.
25. כלי יקר.
26. מלבי"ם.
27. מלבי"ם.
28. מלבי"ם.
29. מצודת דוד.
30. כלי יקר.
31. תרגום יונתן.
32. מצודת דוד.
33. מצודת דוד.
34. כלי יקר.
35. מצודת דוד.
36. מצודת דוד.
37. רש"י, מצודת דוד. כי כבשו הרבה מהארץ, ובני שמעון עלו עמם להילחם כמו שכתוב בספר שופטים (א, ג) "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי אִתְּךָ בְּגוֹרָלֶךָ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ שִׁמְעוֹן" (רד"ק).
38. רש"י ואברבנאל בפס' א' לעיל.
39. מלבי"ם.
40. מצודת דוד.
41. מצודת דוד.
42. מצודת דוד.
43. מצודת דוד, מלבי"ם.
44. מצודת דוד.
45. מלבי"ם.
46. ראה לעיל פרק טז, ז.
47. מלבי"ם.
48. כי יקנעם היה שייך לזבולון (לקמן כא, לד), והנחל היה במערבו של יקנעם, ויש אומרים שהוא נחל קישון (מלבי"ם).
49. מלבי"ם.
50. תרגום יונתן.
51. מצודת דוד.
52. מצודת דוד.
53. מצודת דוד.
54. רש"י.
55. מלבי"ם.
56. מלבי"ם.
57. מצודת דוד.
58. היא העיר של יונה בן אמיתי (מלכים-ב' יד, כה, רש"י, ר"י קרא, רד"ק, מלבי"ם).
59. והיתה שייכת אם כן לנחלת זבולון (מצודת דוד).
60. מצודת דוד.
61. ר"י קרא.
62. מלבי"ם.
63. מלבי"ם.
64. תרגום יונתן, רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
65. מלבי"ם.
66. מצודת דוד.
67. תרגום יונתן.
68. מצודת דוד.
69. ורימון וחנתון והנעה היו שייכות לנחלת שבט זבולון (מצודת דוד).
70. מצודת דוד.
71. מצודת דוד.
72. מצודת דוד.
73. מלבי"ם.
74. ואין זו בית לחם אשר ליהודה (רד"ק).
75. בפסוק זה מנה הכתוב חמש ערים, ועוד שבע הערים מאותן שהוזכרו בגבול, הרי י"ב ערים (מצודת דוד). והערים הן: שריד, מרעלה, יקנעם, יפיע, גתה חפר, עתה קצין, רמון (מלבי"ם).
76. ראה מצודת ציון יג, כג.
77. מצודת דוד יח, כא.
78. כלי יקר ביאר כי יתכן והכתוב הוסיף כאן את המילה "האלה" ללמדך שהערים היו של זבולון אבל פירותיהם ליששכר ע"פ הסכם יששכר וזבולון, ואסמכתא לכך הוא תחילת הפסוק הבא "ליששכר" כאילו נאמר אלו הערים ליששכר.
79. ראה מצודת ציון יג, כג.
80. רש"י בפס' א' לעיל.
81. מלבי"ם.
82. מצודת דוד יח, כא.
83. מלבי"ם.
84. מצודת דוד.
85. מלבי"ם.
86. מלבי"ם.
87. מלבי"ם.
88. וזו לא בית שמש הנזכרת בנחלת נפתלי (להלן פסוק לח) היושב בצפון יששכר, ולא זו שהיתה בגבול יהודה (לעיל טו, י, מצודת דוד, מלבי"ם).
89. מצודת דוד.
90. ולא עד הירדן ממש, כי מה שהיה ליד הירדן ממש היה לשבט נפתלי (מלבי"ם).
91. ראה מצודת ציון יג, כג.
92. תרגום יונתן.
93. מצודת דוד יח, כא.
94. ראה מצודת ציון יג, כג.
95. רש"י בפס' א' לעיל.
96. תרגום יונתן.
97. מצודת דוד יח, כא.
98. מצודת דוד יח, כא.
99. מלבי"ם.
100. מצודת דוד.
101. מצודת דוד. וכשכלה הגבול בים הגדול הוא כלה ליד כרמל בצד הדרומי, ושיחור לבנת שליד הים היה בצד הצפוני של אשר, נמצא מצר הדרומי של אשר מחֶלְקַת עד הים שליד כרמל (ומצד) [ומצר] המערבי היה ליד הים מכרמל עד שיחור לבנת (מלבי"ם).
102. מלבי"ם הביא כי יש המבארים ששיחור לבנת הוא שם נהר.
103. מלבי"ם.
104. מצודת דוד, מלבי"ם.
105. מצודת דוד.
106. מצודת דוד, מלבי"ם.
107. מצודת דוד.
108. שהיה אשר בצפונו של זבולון (מצודת דוד).
109. והיתה אם כן מנחלת אשר (מצודת דוד).
110. מצודת דוד.
111. והיתה אם כן משל אשר (מצודת דוד). מלבי"ם הביא כי יש מבארים שכבול היתה עיר אחת שנתן שלמה לחירם (מלכים-א' ט, יב).
112. מלבי"ם.
113. מצודת דוד.
114. והיתה בנחלת אשר, ואין זו צידון הסמוכה לצור, אלא עיר אחרת בשם צידון (מלבי"ם).
115. מצודת דוד.
116. תרגום יונתן, מצודת דוד.
117. מצודת דוד.
118. מבצר הבנוי בצור גבוה (רד"ק, מצודת ציון). וְצֹר מלשון צוּר (רש"י). והיתה בקרן מזרחית דרומית של נחלת אשר ושייכת לשבט נפתלי, ואיננה צור הגדולה שעל חוף הים, שכן לא היתה עדיין בנויה (מלבי"ם).
119. מצודת דוד.
120. תרגום יונתן, מצודת דוד.
121. מצודת דוד, מלבי"ם.
122. מצודת דוד, מלבי"ם.
123. מלבי"ם.
124. מצודת דוד.
125. מצודת דוד.
126. מצודת דוד.
127. ראה מצודת ציון יג, כג.
128. תרגום יונתן.
129. מצודת דוד יח, כא.
130. ראה מצודת ציון יג, כג.
131. רש"י בפס' א' לעיל.
132. כלי יקר ביאר (הובא בילקוט מעם לועז) כי הכפילות לכאורה בפסוק "לבני נפתלי" הינה בגלל שכל השבטים חשקו בנחלתו של נפתלי משום שהיא מצמיחה את פירות גינוסר, ולכן כתוב בתחילת הפסוק "לבני נפתלי יצא הגורל" להודיע שזו הנחלה שכל השבטים חפצו בה, ולאחר מכן יש פירוט רגיל של נחלת השבט שמתחיל במילים "לבני נפתלי למשפחתם".
133. מצודת דוד.
134. מצודת דוד.
135. מצודת דוד.
136. והיו אלה מקומות ולא ערים (מלבי"ם בפס' ל"ח).
137. מלבי"ם.
138. מלבי"ם.
139. תרגום יונתן, מצודת דוד.
140. מלבי"ם.
141. מצודת דוד.
142. מצודת דוד.
143. רש"י בפס' יב לעיל.
144. ולעיל בפס' יב בחלק זבולון אומר "כסלות תבור", ושני שמות היו לו לעניין ידוע אצלם (רד"ק).
145. ודרום זבולון הוא צפון נפתלי (מצודת דוד).
146. והוא מזרחה של אשר, מצודת דוד.
147. מצודת דוד.
148. כי גבול צפון יהודה כלה בקצה הירדן הדרומי, ולנפתלי היה כל הירדן לנחלה, אם כן פגע בגבול יהודה בסוף הירדן, והוא הדין שפגע בכל השבטים שהיה גבולם עד הירדן, אבל בא לומר שאף שהיה נחלת יהודה בסוף הדרומי, מכל מקום פגע גם בו (מצודת דוד).
149. מצודת דוד.
150. רש"י, מצודת דוד.
151. מצודת דוד.
152. שש עשרה ערי מבצר ועוד שלש מאלו שעמדו על הגבול, מצודת דוד. מלבי"ם ביאר חמש עשרה ערים חשובות בין ערי מבצר, ואדמי הנקב, יבנאל, לקום, חקוקה, הרי תשע עשרה, כי "חלף" ו"אלון" המוזכרות לעיל בפס' ל"ג, שמות מקומות היו ולא ערים.
153. ראה מצודת ציון יג, כג.
154. תרגום יונתן.
155. מצודת דוד יח, כא.
156. ראה מצודת ציון יג, כג.
157. תרגום יונתן.
158. מצודת דוד יח, כא.
159. רש"י בפס' א' לעיל.
160. מלבי"ם.
161. רש"י, ר"י קרא. מצודת דוד ביאר כי יתכן שאלו היו הערים אשר היו בגבול יהודה.
162. רש"י, ר"י קרא.
163. ואין זו עקרון שהיתה בגבול יהודה (מצודת דוד).
164. ואין זו "בעלה" הנזכרת בנחלת בני יהודה, כי זו נקראת "בעלת", ורבותינו ז"ל אמרו כי שניהם מקום אחד, ותרצו שבמקום זה הבתים היו של יהודה והשדות של דן ולכן הובא מקום זה בנחלת שניהם (רד"ק).
165. מצודת דוד.
166. מצודת דוד, ויונתן תרגם שממול יפו.
167. רד"ק, מצודת דוד.
168. רד"ק, מצודת דוד.
169. כלי יקר.
170. בימי עתניאל בן קנז, ובימי פסל מיכה, כמו שנאמר בשופטים יח (רש"י, ר"י קרא, מצודת דוד). ונכתב סיפור זה בספר יהושע ע"י מי שקיבץ וערך את הספר (אברבנאל).
171. היא ליש האמורה בספר שופטים (פרק יח, רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם). וליש הוא לשון אריה ודן נקרא אריה, כמו שכתוב (דברים לג, כב) "דָּן גּוּר אַרְיֵה". הגר"א מבאר שיהודה ודן נקראו גור אריה כי היו בשני קצוותיה של ארץ ישראל. רד"ק ביאר כי היתה מגורלם אלא שכבשו אותה מאוחר יותר, אברבנאל ביאר שלא היתה מגורלם וכבשוה. ובדברי חז"ל אמר רבי יצחק לשם זו פמייס, ותניא ירדן יוצא ממערת פמייס, ואמרו אמר רבי יוחנן למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן (רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם).
172. בצפון מזרח הארץ היתה מול נחלת שבט נפתלי (מצודת דוד).
173. מצודת ציון לעיל ו, כא.
174. מלשון ירושה (מצודת ציון).
175. שמתוך שראו שדן אביהן היה חקוק על אבן לשם שבחושן, ידעו שלשם ראוי להם, ולפיכך קראו ללשם דן כשם דן אביהם שהיה חקוק על אבן לשם שבחושן וְיֵדְעוּ הדורות שהיה ראוי להם המקום מימי דן אביהם (ר"י קרא).
176. תרגום יונתן.
177. מצודת דוד יח, כא.
178. מצודת דוד.
179. ראה מצודת ציון יג, כג.
180. מצודת דוד בפס' נא.
181. מצודת דוד.
182. מצודת דוד.
183. מצודת דוד.
184. ראה מלבי"ם המבאר כי היו שתי חלוקות, אחת לשבטים ע"פ הגורל שהגביל תחום כל שבט, והשניה עפ"י החלוקה לגולגולת שזה עשה יהושע לפי ריבוי השבט או מיעוטו, ובין שתי החלוקות נתנו בני ישראל את נחלתו. כלי יקר ביאר כי לא נתנו לו לפני חלוקת גבולות השבטים שלא יחשב הדבר לשוחד חלילה.
185. רלב"ג.
186. מצודת דוד. מלבי"ם מבאר שבגמ' (ב"ב קכב.) נאמר אך בגורל יחלק את הארץ יצאו יהושע וכלב, כי הגם שהחלוקה הפרטית לפי הגולגולת לא היתה ע"פ הגורל, בכל זאת קודם שנחלקה החלוקה השניה לדעת כמה יגיע לכל גולגולת לא היה אפשר להקדים לתת ליהושע וכלב בלא חלוקה, ולכן הוצרך להיות ע"פ ה'.
187. כתיב סרח וכתיב (שופטים ב, ט) חרס, א"ר אלעזר בתחלה פירותיה דומים לחרס ולבסוף פירותיה מסריחין מרוב שומנן (ילקוט שמעוני). וכלי יקר ביאר מלשון סרחון, שתחילה בעת שלקחה יהושע היתה מאוסה לעיני הכל "אבן מאסו הבונים" ולאחר שלקחה יהושע היתה "לראש פינה" ובזכותו נעשו פירותיה קיימים וחזקים כחרס. וראה עוד להלן כד, ל, בביאורנו ובהערות שם.
188. רש"י, מצודת דוד.
189. מצודת דוד.
190. מצודת דוד.
191. רד"ק.
192. מצודת דוד.
193. מצודת דוד.
194. מצודת דוד.
195. מצודת דוד.
196. מצודת דוד. ורבותינו ז"ל סמכו בזה הפסוק להפקר בית דין שהיו בארץ ישראל הפקר, ואמרו וכי מה ענין ראשים אצל אבות?! אלא לומר לך, מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו (ילקוט שמעוני, רד"ק).

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה