(א)
וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן, וְהֽוּא פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֗ה אֶֽת יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה:
וַיִּשְׁמַ֤ע
אז
[1]
פַּשְׁחוּר֙ בֶּן אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן,
וְהֽוּא
היה
[2]
פָקִ֥יד
ממונה
[3]
על כל הכהנים
[4]
נָגִ֖יד
-ושר
[5]
בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֗ה
-המקדש,
[6]
אֶֽת יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א
-מתנבא
[7]
אֶת הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה:
[8]
(ב)
וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא, וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן, אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָ֗ה:
וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר
[9]
אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא,
וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל הַמַּהְפֶּ֗כֶת
[10]
אֲשֶׁ֨ר
היתה
[11]
בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙
[12]
הָֽעֶלְי֔וֹן,
[13]
אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָ֗ה:
[14]
(ג)
וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת יִרְמְיָ֖הוּ מִן הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א" פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א יְהֹוָ֗ה שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם מָג֥וֹר מִסָּבִֽיב:
וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת
אותו היום
[15]
וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת יִרְמְיָ֖הוּ מִן הַמַּהְפָּ֑כֶת
, וירמיהו לא פחד ממנו ואמר לו בפרסום שהוא נביא שקר,
[16]
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א"
פַשְׁחוּר֙
" -אדם גדול ובן חורין
[17]
קָרָ֤א יְהֹוָ֗ה שְׁמֶ֔ךָ
כפי שאתה אומר,
[18]
כִּ֖י אִם
-אלא לאות
[19]
מָג֥וֹר
-יִרְאָה מחמת הגייסות
[20]
מִסָּבִֽיב:
[21]
(ד)
כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה, הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֙ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכָל אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת כָּל יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ בָּבֶ֔ל, וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב:
כִּ֣י כֹ֣ה
-כך
[22]
אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה,
הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֙
-מוסר אותך
[23]
לְמָג֜וֹר
-לאסיפת הגייסות,
[24]
לְךָ֣
-אותך אתן להיות למגור
[25]
וּלְכָל אֹהֲבֶ֗יךָ
שבוטחים בדברי השקר שלך,
[26]
וְנָֽפְל֛וּ
- וְיֵהָרְגוּ
[27]
בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם
בעת המלחמה,
[28]
וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת
כשיפלו בחרב,
[29]
וְאֶת כָּל יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙
בעת הכיבוש
[30]
בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ בָּבֶ֔ל,
וְהִגְלָ֥ם
-ויגלה אותם
[31]
בָּבֶ֖לָה
-לבבל,
[32]
וְהִכָּ֥ם
-ומהם יכה
[33]
בֶּחָֽרֶב:
[34]
(ה)
וְנָתַתִּ֗י אֶת כָּל חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת כָּל יְגִיעָ֖הּ וְאֶת כָּל יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כָּל אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה:
ובאשר לירושלים אמר,
[35]
וְנָתַתִּ֗י
-ואתן
[36]
אֶת כָּל חֹ֙סֶן֙
-ממון
[37]
הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת כָּל יְגִיעָ֖הּ
-עוֹשְׁרָהּ,
[38]
וְאֶת כָּל יְקָרָ֑הּ
-הדברים היקרים הנמצאים בה;
[39]
וְאֵ֨ת כָּל
-הָ
אוֹצְר֜וֹת
שאצרו
[40]
מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם
[41]
וּבְזָזוּם֙
-ויבזזו אותם
[42]
וּלְקָח֔וּם
-ויקחו אותם
[43]
וֶהֱבִיא֖וּם
-ויביאו אותם
[44]
בָּבֶֽלָה
-לבבל:
[45]
(ו)
וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי, וּבָבֶ֣ל תָּב֗וֹא, וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל אֹ֣הֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר:
וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי,
וּבָבֶ֣ל
-ולבבל
[46]
תָּב֗וֹא,
וְ
לא תשוב לא בחיים ולא אחרי המוות כי
[47]
שָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל אֹ֣הֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר
ושמעו לקולך:
[48]
(ז)
פִּתִּיתַ֤נִי יְהֹוָ֗ה וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙, כָּל הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי:
ולפי שפשחור היכה את ירמיהו ונתן אותו על המהפכת לכן צעק ירמיהו אל ה' מתוך צערו באומרו
[49]
, הנה לא רציתי להיות נביא, ועל זה
[50]
פִּתִּיתַ֤נִי
-פתית אותי אתה
[51]
יְהֹוָ֗ה
ללכת בשליחותך,
[52]
וָֽאֶפָּ֔ת
-וקיבלתי את הפיתוי,
[53]
חֲזַקְתַּ֖נִי
-חזקת אותי בדברים
[54]
ובזה
[55]
וַתּוּכָ֑ל
-נצחת
[56]
, והנה עתה
[57]
הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙,
כָּל הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה
-כל העם
[58]
לֹעֵ֥ג לִֽי:
[59]
(ח)
כִּֽי מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א, כִּֽי הָיָ֨ה דְבַר יְהֹוָ֗ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כָּל הַיּֽוֹם:
כִּֽי מִדֵּ֤י
-בכל עת אשר
[60]
אֲדַבֵּר֙
אליהם
[61]
דברי נבואה
[62]
אֶזְעָ֔ק
-אני צריך לזעוק ולהרים קול
[63]
להוכיחם
[64]
, ואיני מתנבא אליהם לטובה כי אם
[65]
חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א,
[66]
כִּֽי
-לפיכך
[67]
הָיָ֨ה
[68]
דְבַר יְהֹוָ֗ה
[69]
לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה
[70]
וּלְקֶ֖לֶס
[71]
כָּל הַיּֽוֹם
-הימים שאדבר דבר ה':
[72]
(ט)
וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ, וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י, וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל:
וְ
פעמים רבות
אָמַרְתִּ֣י
בליבי שֶׁ
לֹֽא אֶזְכְּרֶ֗נּוּ
-אזכיר את שם ה' בפניהם
[73]
וְלֹֽא אֲדַבֵּ֥ר
בעתיד
[74]
עוֹד֙
נבואה
[75]
בִּשְׁמ֔וֹ,
וְ
אולם
[76]
הָיָ֤ה
דבר הנבואה
[77]
בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר
-וכנוס
[78]
בְּעַצְמֹתָ֑י,
[79]
וְנִלְאֵ֥יתִי
-ועייפתי
[80]
כַּֽלְכֵ֖ל
-לסבול בי את הנבואה,
[81]
וְלֹ֥א אוּכָֽל
-יכולתי להתאפק מבלי לאומרה:
[82]
(י)
כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י" אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ:
כִּ֣י
-אף על פי
[83]
שֶׁ
שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮
[84]
מָג֣וֹר
-אסיפת אויבים
[85]
מִסָּבִיב֒
שאומרים אלו לאלו
[86]
הַגִּ֙ידוּ֙
עליו עדות שקר
[87]
וְנַגִּידֶ֔נּוּ
-ונאמר את הדבר ההוא לפני המלך,
[88]
כֹּ֚ל
אלה שהייתי חושב שהם
[89]
אֱנ֣וֹשׁ
-אנשי
[90]
שְׁלֹמִ֔י
ואוהבי, המה"
[91]
שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י"
[92]
המצפים על תַּקָּלָתִי באומרם
[93]
אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙
לדברינו
[94]
וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ
שידבר דבר שיהיה בעבורו חייב מיתה
[95]
וְנִקְחָ֥ה
-ונקח אז
[96]
נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ:
(יא)
וַֽיְהֹוָ֗ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שׁוּ מְאֹד֙ כִּֽי לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ:
והנה למרות זאת,
[97]
וַֽיְהֹוָ֗ה
-והיה ה'
[98]
אוֹתִי֙
-עִמִּי לעזרה
[99]
כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ
-חזק,
[100]
עַל כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ
-כשלו
[101]
וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ
-יוכלו לעשות עימי רעה,
[102]
בֹּ֤שׁוּ
-נתביישו
[103]
מְאֹד֙ כִּֽי לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ
-הצליחו בעצתם
[104]
, ותהיה בושתם וכלימתם
[105]
כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם
אשר
[106]
לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ:
[107]
(יב)
וַיְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם, כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת רִיבִֽי:
וַיְהֹוָ֗ה
-ואתה ה'
[108]
צְבָאוֹת֙
הַ
בֹּחֵ֣ן
את
[109]
הַ
צַדִּ֔יק
לדעת מעשיו
[110]
, וְ
רֹאֶ֥ה
מחשבות
[111]
כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב
, בטוח אני כי
[112]
אֶרְאֶ֤ה
בְּעֵינַי
[113]
נִקְמָֽתְךָ֙
[114]
מֵהֶ֔ם,
[115]
כִּ֥י
מאחר שהוא בעבור כבודך
[116]
אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי
-אני מגלה
[117]
אֶת רִיבִֽי
-הריב שיש להם עמדי:
[118]
(יג)
שִׁ֚ירוּ לַֽיְהֹוָ֗ה! הַֽלְל֖וּ אֶת יְהֹוָ֗ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת נֶ֥פֶשׁ אֶבְי֖וֹן מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים:
ואז בעת הנקמה יראו צדיקים וישמחו ויאמרו,
[119]
שִׁ֚ירוּ לַֽיְהֹוָ֗ה!
הַֽלְל֖וּ אֶת יְהֹוָ֗ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת נֶ֥פֶשׁ אֶבְי֖וֹן
[120]
מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים
-רשעים:
[121]
(יד)
אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ, י֛וֹם אֲשֶׁר יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל יְהִ֥י בָרֽוּךְ:
ועל כי רבים קמו עליו קילל ירמיהו יום לידתו ואמר,
[122]
אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ,
[123]
י֛וֹם אֲשֶׁר יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י
[124]
אַל יְהִ֥י בָרֽוּךְ:
(טו)
אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמְּחָֽהוּ?!:
אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר
[125]
, וכי באמת
[126]
שַׂמֵּ֖חַ שִׂמְּחָֽהוּ?!:
[127]
(טז)
וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר הָפַ֥ךְ יְהֹוָ֗ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר, וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם:
וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא
[128]
כֶּֽעָרִ֛ים
סדום ועמורה
[129]
אֲשֶׁר הָפַ֥ךְ יְהֹוָ֗ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם
ממחשבתו,
[130]
וְשָׁמַ֤ע
-וישמע המבשר הזה מאוהביו
[131]
זְעָקָה֙
-זעקת צרה
[132]
בַּבֹּ֔קֶר,
וּתְרוּעָ֖ה
-ותרועת יללה
[133]
בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם:
[134]
(יז)
אֲשֶׁ֥ר לֹא מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י, וְרַחְמָ֖ה הֲרַ֥ת עוֹלָֽם:
ומקלל אני את יום הלידה ואת המבשר על
[135]
אֲשֶׁ֥ר לֹא מוֹתְתַ֖נִי
-המית אותי עוד
[136]
מֵרָ֑חֶם
[137]
, שאם היה ממית אותי קודם צאתי מרחם
[138]
וַתְּהִי
-היתה
[139]
לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י,
וְרַחְמָ֖ה
היה לי
[140]
הֲרַ֥ת
-הריון
[141]
עוֹלָֽם:
[142]
(יח)
לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן, וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי:
לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי
מעצמי
[143]
לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן,
[144]
וַיִּכְל֥וּ
-והנה כָּלִים
[145]
בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי
, כי הקמים עלי מביישים אותי כל הימים:
[146]