(א)
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה, רֵד בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
ומלבד הנבואה אשר אמר הנביא לכל בית דוד, ציווהו ה' שירד לְנַבֵּא למלך באומרו,
[1]
כֹּה
כך
[2]
אָמַר יְהֹוָ֗ה,
רֵד
[3]
אל
[4]
בֵּית
צדקיהו
[5]
מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ
-ודבר
שָׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
(ב)
וְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָ֗ה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד, אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה:
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר,
[6]
שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָ֗ה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד,
אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה
-שערי בית המלך
[7]
תשמעו את דבר ה':
[8]
(ג)
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה, עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ, אַל תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
כֹּה
-כך
[9]
אָמַר יְהֹוָ֗ה,
עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל
-את הנגזל
[10]
מִיַּד עָשׁוֹק
-הגזלן,
[11]
וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ,
[12]
אַל תַּחְמֹסוּ,
[13]
וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
(ד)
כִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא וַעֲבָדָו וְעַמּוֹ:
כִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,
וּבָאוּ
-אז יבואו
[14]
בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה
[15]
מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ
למלוך על ישראל
[16]
בכבוד גדול,
[17]
רֹכְבִים בָּרֶכֶב
-במרכבה הראויה למלך
[18]
וּבַסּוּסִים
המושכים את הרכב, ואותו המלך מזרע דוד
[19]
הוּא
יבוא בשערי הבית הזה,
[20]
וַעֲבָדָו וְעַמּוֹ
יבואו עִמּוֹ:
[21]
(ה)
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהֹוָ֗ה, כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה:
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
אין לכם לבטוח בהיכל ה', כי
[22]
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם
-אמר
[23]
יְהֹוָ֗ה,
כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה
[24]
, ואין מי שיבוא בשעריו:
[25]
(ו)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָ֗ה עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נוֹשָׁבוּ (נושבה:
כִּי כֹה
-כך
[26]
אָמַר יְהֹוָ֗ה עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה
, כמו
[27]
גִּלְעָד
שהוא ראש ממלכת ישראל, כך
[28]
אַתָּה
היית
[29]
לִי
[30]
, וכן היית
[31]
רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן
[32]
, ועם כל זה
[33]
הריני נשבע
[34]
אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ
-אֲשִׂימְךָ
[35]
מִדְבָּר
-כמו מדבר
[36]
וכמו
[37]
עָרִים
אשר
[38]
לֹא נוֹשָׁבוּ (נושבה
[39]
כתיב)
-נתיישבו מעולם:
[40]
(ז)
וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל הָאֵשׁ:
וְקִדַּשְׁתִּי
-ואזמין
[41]
עָלֶיךָ
אנשים
[42]
מַשְׁחִתִים
[43]
, כל
[44]
אִישׁ וְכֵלָיו
-יהיה עם כלי מלחמתו
[45]
להפיל הבית,
[46]
וְכָרְתוּ
-ויכרתו את
מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ
-ויפילו אותם
עַל הָאֵשׁ:
[47]
(ח)
וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, עַל מֶה עָשָׂה יְהֹוָ֗ה כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת?!:
וְ
הגם שתהיה כמדבר,
[48]
עָבְרוּ
-יעברו
[49]
גּוֹיִם רַבִּים עַל
-סמוך
[50]
הָעִיר
-לעיר
[51]
הַזֹּאת
[52]
לראות ולהשתומם על שוממותה,
[53]
וְאָמְרוּ
-ויאמרו
[54]
אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,
עַל
-בעבור
[55]
מֶה
-מָה
[56]
עָשָׂה יְהֹוָ֗ה כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת?!:
[57]
(ט)
וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם:
וְאָמְרוּ
-וישיבו רעיהם
[58]
וְיֹאמְרוּ,
[59]
עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם:
(י)
אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ:
ולכן
[60]
אַל תִּבְכּוּ
[61]
לְמֵת
שמת בארצו ונקבר בקברי אבותיו,
[62]
וְאַל תָּנֻדוּ
[63]
לוֹ
[64]
, אלא
[65]
בְּכוּ בָכוֹ
-בכי
[66]
לַהֹלֵךְ
[67]
מארצו בשבי, על
[68]
כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד
לארצו
[69]
וְרָאָה
-לראות
[70]
אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ
, כי שם בגולה ימות ויקבר:
[71]
(יא)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָ֗ה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד:
וביאר על מי ממלכי בית דוד אמר זאת באומרו,
[72]
כִּי כֹה
-כך
[73]
אָמַר יְהֹוָ֗ה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ
[74]
מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו,
אֲשֶׁר יָצָא
בשבי לבבל
[75]
מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה,
לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד:
(יב)
כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ, שָׁם יָמוּת, וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד:
כִּי בִּמְקוֹם
-בַּמָּקוֹם
[76]
אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ,
שָׁם יָמוּת,
וְ
לא רק שלא ישוב לירושלים, כי גם
[77]
אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד:
[78]
(יג)
הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ:
ועל יהויקים אמר,
[79]
הוֹי
-אוֹי
[80]
בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו
-ועליות הבית בנה
[81]
בְּלֹא מִשְׁפָּט
, כי
[82]
בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם
כי לא הקדים לו שכרו,
[83]
וּ
בנוסף, אף אחר העבודה את שכר
[84]
פֹעֲלוֹ
-פעולתו
[85]
לֹא יִתֶּן לוֹ:
[86]
(יד)
הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר:
ולא תאמר שלא היה לו בית לשבתו,
[87]
הָאֹמֵר
-כי היה מתפאר בעצמו באומרו
[88]
אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת
[89]
וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים
-מרווחות,
[90]
וְ
בבית שבנה
[91]
קָרַע
-פתח
[92]
לוֹ חַלּוֹנָי
-חלונות רבים כדי להתענג ברוח היום בזמן החום,
[93]
וְסָפוּן
-והיה מכסה הבתים
[94]
בָּאָרֶז
-בלוחות ארז
[95]
וּמָשׁוֹחַ
-ומצייר
[96]
על הלוחות
[97]
בַּשָּׁשַׁר:
[98]
(טו)
הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ:
הֲתִמְלֹךְ
-וכי סבור אתה שתמלוך לזמן רב
[99]
כִּי
-שֶׁ
אַתָּה מְתַחֲרֶה
-מתערב ונאחז
[100]
בָאָרֶז
-בעצי ארזים לשבת בהם על שהם מתקיימים לזמן מרובה?!
[101]
האם איש כמוך המתגאה בבניינים של ארז ראוי למלכות?!
[102]
לא הייתי תופש אותך בהנאותיך אם היית עושה משפט וצדקה
[103]
, כי הנה
אָבִיךָ
יאשיהו
[104]
שהתנהג בענווה
[105]
הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה
כדרך המלכים ונהנה בטובתו,
[106]
וְ
אולם כיון
[107]
שֶׁ
עָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה
לכל עמו
[108]
אָז טוֹב
היה
[109]
לוֹ
כל ימי חייו
[110]
, אבל אתה נהנה בטובת העולם הזה בדרך רעה:
[111]
(טז)
דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן, אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא" הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְהֹוָ֗ה:
אביך היה
[112]
דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן,
אָז
בעבור זה
[113]
היה לו
טוֹב
, כי
[114]
הֲלוֹא הִיא"
הַדַּעַת אֹתִי
" בה אני חפץ
[115]
ועליה דיברתי
[116]
נְאֻם
-אמר
[117]
יְהֹוָ֗ה
, כי במקום שיש משפט וצדקה יש תורה, ולמה אינך עושה כן אלא מהנה את עצמך מבלי לעשות משפט וצדקה אלא חמס ועוול עם השכירים אשר איתך?!:
[118]
(יז)
כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ, וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת:
כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ
[119]
כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ
– לגזול ממון,
[120]
וְ
מחשבתך בפועל
[121]
עַל דַּם הַנָּקִי
להמשיך
[122]
לִשְׁפּוֹךְ,
וְעַל הָעֹשֶׁק
[123]
וְעַל הַמְּרוּצָה
[124]
להמשיך
[125]
לַעֲשׂוֹת:
(יח)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה:
לָכֵן כֹּה
-כך
[126]
אָמַר יְהֹוָ֗ה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
, כאשר ימות
[127]
לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ
-עליו קרוביו לומר
[128]
הוֹי
-אוי
[129]
כי
[130]
אָחִי
היה,
[131]
וְ
קרובותיו לא תספדנה לומר
[132]
הוֹי
כי הייתי לו
[133]
לְ
אָחוֹת
, עבדיו
[134]
לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ
לומר
[135]
הוֹי
כי
[136]
אָדוֹן
היה לנו,
[137]
וְ
עמו לא יספדו לומר
[138]
הוֹי
על
[139]
הֹדֹה
-הודו
[140]
והדרו:
[141]
(יט)
קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם:
קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר
[142]
, וכמו שאת נבלת החמור
[143]
ישליכו לאשפה
[144]
, כך את נבלת יהויקים
[145]
סָחוֹב
-יגררו
[146]
וְהַשְׁלֵךְ
-וישליכוהו
[147]
מֵהָלְאָה
-מחוץ
[148]
לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם
ולא יקבר כלל:
[149]
(כ)
עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ, וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ:
אחרי שניבא ירמיהו על יהואחז בן יאשיהו ועל יהויקים אחיו, ניבא על יכניהו הוא יהויכין שהיה בנו של יהויקים ומלך תחתיו, והתחיל לומר כנגד עדת בית יהודה,
[150]
עֲלִי
על הר
[151]
הַלְּבָנוֹן
[152]
וּצְעָקִי
למען יהיה נשמע הקול למרחוק,
[153]
וּבַבָּשָׁן
[154]
תְּנִי
-הרימי
[155]
קוֹלֵךְ,
[156]
וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים
-מכל עבר ומכל צד
[157]
כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ
[158]
, ומעתה לא תמצאי עוזרים:
[159]
(כא)
דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ אָמַרְתְּ" לֹא אֶשְׁמָע", זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ כִּי לֹא שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי:
דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ
לשוב אלי
[160]
בְּשַׁלְוֹתַיִךְ
-עוד כאשר היית יושבת בשלווה
[161]
, ואת תמיד
[162]
אָמַרְתְּ"
לֹא אֶשְׁמָע",
זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ
-מאז בחרתיך לי לעם
[163]
כִּי לֹא שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי:
[164]
(כב)
כָּל רֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ, וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ, כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ:
ועתה תראי בעיניך כי
[165]
כָּל רֹעַיִךְ
[166]
תִּרְעֶה
-תשבר אותם
[167]
הָ
רוּחַ,
[168]
וּמְאַהֲבַיִךְ
[169]
בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ,
כִּי אָז
[170]
תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ
-ותיכלמי
[171]
מִכֹּל רָעָתֵךְ
אשר עשית לבטוח בהם ולהסיר הביטחון מעל אלהיך:
[172]
(כג)
יֹשַׁבְתְּ (ישבתי בַּלְּבָנוֹן, מְקֻנַּנְתְּ (מקננתי בָּאֲרָזִים, מַה נֵּחַנְתְּ בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה?!:
ופונה הנביא לעם ואומר, אַתְּ ישראל
[173]
יֹשַׁבְתְּ (ישבתי
כתיב)
-היושבת
[174]
בַּלְּבָנוֹן,
מְקֻנַּנְתְּ (מקננתי
כתיב)
-המתגוררת
[175]
בָּאֲרָזִים,
[176]
מַה נֵּחַנְתְּ
-מהו החן אשר נשאר לך
[177]
בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים
-מכאובים
[178]
וְ
חִיל
-וחלחלה
[179]
כַּיֹּלֵדָה?!:
[180]
(כד)
חַי אָנִי נְאֻם יְהֹוָ֗ה כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ:
ואחז במשל בדרך הנהוגה בבני אדם באומרו,
[181]
חַי אָנִי נְאֻם
-אמר
[182]
יְהֹוָ֗ה כִּי
אפילו
[183]
אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ
-יהויכין
[184]
בֶן יְהוֹיָקִים
[185]
מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם
[186]
עַל יַד יְמִינִי כִּי
עם כל זה
[187]
מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ
-אנתק אותך
[188]
ואסיר אותך מן היד:
[189]
(כה)
וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים:
וּנְתַתִּיךָ
-ואתן אותך
[190]
כָּנְיָהוּ
[191]
בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ
שלא יחמלו עליך,
[192]
וּבְיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר
-מפחד
[193]
מִפְּנֵיהֶם
שלא יהיה לך כח לעמוד כנגדם,
[194]
וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
שהוא מלך עז וקשה,
[195]
וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים
שהם גוי עז וקשה אשר לא ישא פנים:
[196]
(כו)
וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יֻלַּדְתֶּם שָׁם, וְשָׁם תָּמוּתוּ:
וְהֵטַלְתִּי
-ואשליך
[197]
אֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ
[198]
אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ
[199]
עַל
-אל
[200]
הָאָרֶץ
-ארץ
[201]
אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יֻלַּדְתֶּם שָׁם,
[202]
וְשָׁם
בארץ טמאה
[203]
תָּמוּתוּ:
[204]
(כז)
וְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם, שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ:
וְעַל
-ואל
[205]
הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים
-מצפים ומרוממים ומבטיחים
[206]
אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם,
[207]
שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ
ובארץ טמאה ימותו:
[208]
(כח)
הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אִם כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ?! מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ:
הַ
אם הוא דומה
[209]
לְ
עֶצֶב
-צורה
[210]
שהוא
[211]
נִבְזֶה
וְ
נָפוּץ
-ושבור
[212]
הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ
אשר הושלך מעל פני?!
[213]
או הַ
אִם
דומה הוא
[214]
לְ
כְּלִי
אשר
אֵין חֵפֶץ
-צורך
[215]
בּוֹ?!
מַדּוּעַ
אם כן
[216]
הוּטֲלוּ
-הושלכו
[217]
מארצם
[218]
הוּא וְזַרְעוֹ
[219]
וְהֻשְׁלְכוּ
[220]
עַל
-אל
[221]
הָאָרֶץ
-ארץ
[222]
אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ
עד הנה?!:
[223]
(כט)
אֶרֶץ! אֶרֶץ! אָרֶץ! שִׁמְעִי דְּבַר יְהֹוָ֗ה:
ופנה הנביא ליושבי הארץ ואמר,
[224]
אֶרֶץ!
אֶרֶץ!
אָרֶץ!
[225]
המיוחדת בכל הארצות ועולה על כולן,
[226]
שִׁמְעִי דְּבַר יְהֹוָ֗ה:
(ל)
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה, כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה:
כֹּה
-כך
[227]
אָמַר יְהֹוָ֗ה,
כִּתְבוּ
בחוקי המדינה
[228]
אֶת הָאִישׁ הַזֶּה
כָּנְיָהוּ
[229]
עֲרִירִי
מן המלכות,
[230]
גֶּבֶר
אשר
[231]
לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו
-כל ימיו,
[232]
כִּי
בימיו
[233]
לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב
-לשבת
[234]
עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל
-ולמשול
[235]
עוֹד בִּיהוּדָה:
[236]