(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה, בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר:
הַדָּבָר
-דבר הנבואה
[1]
אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה,
בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר:
[2]
(ב)
הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְהֹוָה אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת, וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן:
הָלוֹךְ
-לך
[3]
אֶל בֵּית הָרֵכָבִים
[4]
וְדִבַּרְתָּ
-ותדבר
[5]
אוֹתָם
-עמהם,
[6]
וַהֲבִאוֹתָם
-והעלה אותם ל
בֵּית יְהֹוָה
-המקדש
[7]
אֶל אַחַת
מן
[8]
הַלְּשָׁכוֹת,
וְהִשְׁקִיתָ
[9]
אוֹתָם יָיִן:
[10]
(ג)
וָאֶקַּח אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן יִרְמְיָהוּ בֶּן חֲבַצִּנְיָה, וְאֶת אֶחָיו, וְאֶת כָּל בָּנָיו, וְאֵת כָּל בֵּית הָרֵכָבִים:
ואמר הנביא,
וָאֶקַּח אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן יִרְמְיָהוּ בֶּן חֲבַצִּנְיָה,
וְאֶת אֶחָיו,
וְאֶת כָּל בָּנָיו,
[11]
וְאֵת כָּל בֵּית הָרֵכָבִים:
(ד)
וָאָבִא אֹתָם בֵּית יְהֹוָה, אֶל לִשְׁכַּת בְּנֵי חָנָן בֶּן יִגְדַּלְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵצֶל לִשְׁכַּת הַשָּׂרִים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן שַׁלֻּם שֹׁמֵר הַסַּף:
וָאָבִא אֹתָם
אל
[12]
בֵּית יְהֹוָה,
אֶל לִשְׁכַּת בְּנֵי חָנָן בֶּן יִגְדַּלְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים
[13]
אֲשֶׁר אֵצֶל
-ליד
[14]
לִשְׁכַּת הַשָּׂרִים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן שַׁלֻּם
[15]
שֹׁמֵר הַסַּף
-הכלים:
[16]
(ה)
וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן, וְכֹסוֹת, וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן:
וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים
[17]
מְלֵאִים יַיִן,
וְכֹסוֹת,
[18]
וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן:
(ו)
וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם:
וַיֹּאמְרוּ
בפני כל העם,
[19]
לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ
[20]
צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם
-סוף כל הדורות:
[21]
(ז)
וּבַיִת לֹא תִבְנוּ, וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ, וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם:
וּבַיִת לֹא תִבְנוּ,
וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ,
וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ,
וְ
אף בקניין או במתנה
[22]
לֹא יִהְיֶה לָכֶם
בית בנוי ושדה זרוע וכרם נטוע,
[23]
כִּי בָּאֳהָלִים
[24]
במדבריות
[25]
תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם
, ואפילו בבית של אחרים לא תשבו אלא רק באהלים,
[26]
לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
[27]
אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם:
[28]
(ח)
וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ, אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ:
וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל
[29]
יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ
[30]
לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ,
אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ
[31]
, אין איש עובר על מצוותו:
[32]
(ט)
וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע לֹא יִהְיֶה לָּנוּ:
וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ
-שנשב בהם,
[33]
וְ
כן שמענו לאשר ציוונו כי
כֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע
[34]
לֹא יִהְיֶה לָּנוּ:
(י)
וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ:
וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים
עד עתה,
[35]
וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ
-וכן עשינו
[36]
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ:
[37]
(יא)
וַיְהִי בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל הָאָרֶץ, וַנֹּאמֶר בֹּאוּ וְנָבוֹא יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם וַנֵּשֶׁב בִּירוּשָׁלִָם:
וזה שעתה אנחנו יושבים בבתי העיר
[38]
על כרחינו הדבר, שכן,
[39]
וַיְהִי בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל הָאָרֶץ,
[40]
וַנֹּאמֶר
-אז אמרנו אלו לאלו
[41]
בֹּאוּ
[42]
וְנָבוֹא
אל
[43]
יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי
-מפחד
[44]
חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי
-ומפחד
[45]
חֵיל אֲרָם
אשר עמהם כדי שלא ישללו אותנו,
[46]
וַנֵּשֶׁב
-ולכן ישבנו
[47]
בִּירוּשָׁלִָם
, ובנסיבות הללו לא נקרא שהפרנו את ציווי אבינו:
[48]
(יב)
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר:
לאחר שנשמעו דבריהם,
[49]
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר:
(יג)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם, הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל דְּבָרַי?! נְאֻם יְהֹוָה:
כֹּה
-כך
[50]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
הָלֹךְ
-לך
[51]
וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ
-לאנשי
[52]
יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם,
הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר
מהנסיון הזה אשר ראיתם ומדברי הרכבים אשר שמעתם, ותלמדו מזה
[53]
לִשְׁמֹעַ אֶל דְּבָרַי?!
נְאֻם
-אמר
[54]
יְהֹוָה:
(יד)
הוּקַם אֶת דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן, וְלֹא שָׁתוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי שָׁמְעוּ אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם, וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי:
הנה
[55]
הוּקַם
-קיימו וקיבלו הרכבים
[56]
אֶת דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן,
וְלֹא שָׁתוּ
יין
[57]
עַד הַיּוֹם הַזֶּה
[58]
כִּי שָׁמְעוּ אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם,
וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר,
[59]
וְ
עם כל זה
[60]
לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי:
(טו)
וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר, שֻׁבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם, וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, וּשְׁבוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם, וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי:
וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ
[61]
לֵאמֹר,
שֻׁבוּ נָא
-עתה כל
[62]
אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה
[63]
וְהֵיטִיבוּ
מעתה
[64]
מַעַלְלֵיכֶם,
[65]
וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם,
[66]
וּשְׁבוּ
-ואז תשבו
[67]
אֶל
-על
[68]
הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם,
וְ
למרות זאת
[69]
לֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם,
[70]
וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי:
[71]
(טז)
כִּי הֵקִימוּ בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֶת מִצְוַת אֲבִיהֶם אֲשֶׁר צִוָּם וְהָעָם הַזֶּה לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי:
ובעבור מה שהזכרתי
[72]
כִּי הֵקִימוּ בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֶת מִצְוַת אֲבִיהֶם אֲשֶׁר צִוָּם
-ציווה אותם,
[73]
וְהָעָם הַזֶּה לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי
ולא למדו מהם:
[74]
(יז)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא אֶל יְהוּדָה וְאֶל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם, יַעַן דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ, וָאֶקְרָא לָהֶם וְלֹא עָנוּ:
לָכֵן
הואיל ולא שמעו ולא למדו מהם,
[75]
כֹּה
-כך
[76]
אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
הִנְנִי מֵבִיא אֶל יְהוּדָה וְאֶל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם,
[77]
יַעַן
-בעבור
[78]
שֶׁ
דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ,
וָאֶקְרָא לָהֶם
לשוב אלי
[79]
וְלֹא עָנוּ:
(יח)
וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עַל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם וַתִּשְׁמְרוּ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וַתַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם:
וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ,
כֹּה
-כך
[80]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עַל
-אל
[81]
מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם
לקבל מאמריו,
[82]
וַתִּשְׁמְרוּ
בליבכם
[83]
אֶת כָּל מִצְוֹתָיו
[84]
ולא שכחתם אותם,
[85]
וַתַּעֲשׂוּ
[86]
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם:
[87]
(יט)
לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים:
לָכֵן,
כֹּה
-כך
[88]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
לֹא יִכָּרֵת
-יפסק מלהיות
[89]
אִישׁ לְיוֹנָדָב
-מזרעו של יונדב
[90]
בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים:
[91]