(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס, לֵאמֹר:
ומפני שדעתם של שארית יהודה לרדת למצרים היתה כדי לעבוד שם עבודה זרה כַּמִּצְרִיִּים עצמם, לכן באה נבואה זו לירמיהו לומר לשארית יהודה בשם ה' כמסופר להלן,
[1]
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל
[2]
וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס,
לֵאמֹר:
(ב)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה, וְהִנָּם חָרְבָּה הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֵין בָּהֶם יוֹשֵׁב:
כֹּה
-כך
[3]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת
[4]
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה,
וְהִנָּם
-והנה הם
[5]
חָרְבָּה
[6]
הַיּוֹם הַזֶּה,
וְאֵין בָּהֶם יוֹשֵׁב:
(ג)
מִפְּנֵי רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי לָלֶכֶת לְקַטֵּר לַעֲבֹד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה אַתֶּם וַאֲבֹתֵיכֶם:
וידעתם שכל הרעה הזאת באה עליהם
[7]
מִפְּנֵי רָעָתָם
-רעת יושביהם
[8]
אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי לָלֶכֶת לְקַטֵּר לַעֲבֹד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם
[9]
הֵמָּה
-יושבי הערים ההם
[10]
, וגם
אַתֶּם וַאֲבֹתֵיכֶם
לא ידעתם אותם:
[11]
(ד)
וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר אַל נָא תַעֲשׂוּ אֵת דְּבַר הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי:
וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים,
הַשְׁכֵּים
-הייתי משכים
[12]
וְשָׁלֹחַ
-ומשלח בזריזות רבה
[13]
לֵאמֹר
, עד עתה עשיתם את הרע,
[14]
אַל נָא תַעֲשׂוּ אֵת דְּבַר הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת
היא עבודת האליל
[15]
אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי:
(ה)
וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם לָשׁוּב מֵרָעָתָם לְבִלְתִּי קַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים:
וְ
למרות זאת
[16]
לֹא שָׁמְעוּ,
וְ
אף
[17]
לֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם לָשׁוּב מֵרָעָתָם לְבִלְתִּי
-שלא
קַטֵּר
-להקטיר
[18]
לֵאלֹהִים אֲחֵרִים:
[19]
(ו)
וַתִּתַּךְ חֲמָתִי וְאַפִּי וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
ובעבור זה
[20]
וַתִּתַּךְ
-נשפכה
[21]
חֲמָתִי וְאַפִּי וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה כַּיּוֹם הַזֶּה
שהינם חרבים
[22]
כאשר ראיתם:
[23]
(ז)
וְעַתָּה, כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה אֶל נַפְשֹׁתֵכֶם לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ וְאִשָּׁה, עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִתּוֹךְ יְהוּדָה, לְבִלְתִּי הוֹתִיר לָכֶם שְׁאֵרִית?!:
וְעַתָּה,
כֹּה
-כך
[24]
אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
, איך לא לקחתם מוסר?!
[25]
לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה אֶל נַפְשֹׁתֵכֶם
-לעצמכם
[26]
לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ וְאִשָּׁה,
עוֹלֵל
[27]
וְיוֹנֵק מִתּוֹךְ יְהוּדָה,
לְבִלְתִּי הוֹתִיר לָכֶם שְׁאֵרִית?!:
(ח)
לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
ואל תאמרו שאתם עושים זאת מפחד הכשדים, כי אין הדבר כן, אלא אתם עושים זאת
[28]
לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם
, ואין העניין כמו שחשבתם שבעשותכם זאת שמה לא תענשו עליו, כי האמת שזאת תהיה סיבה
[29]
לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם
-אתכם,
[30]
וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה
[31]
וּלְחֶרְפָּה
[32]
בְּכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
(ט)
הַשְׁכַחְתֶּם אֶת רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם וְאֶת רָעוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת רָעוֹת נָשָׁיו וְאֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם:
הַ
אִם
[33]
שְׁכַחְתֶּם אֶת רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם וְאֶת רָעוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת רָעוֹת נָשָׁיו
של כל אחד מהמלכים ההם?!
[34]
הלא עדיין לא שכחתם,
[35]
וְ
האם שכחתם
אֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ
ועשיתם
[36]
בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם
בפרהסיא?! הרי את זה והרעה שהגיעה לכם בעקבות זה אי אפשר לשכוח:
[37]
(י)
לֹא דֻכְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וְלִפְנֵי אֲבוֹתֵיכֶם:
ובאמת האנשים האלה
[38]
לֹא דֻכְּאוּ
-נכנעו
[39]
ולא שמו עצמם מדוכאים
[40]
מכל הרעות שעברו עליהם
[41]
עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
וְ
לכן
[42]
לֹא יָרְאוּ
מן העונש
[43]
וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וְלִפְנֵי אֲבוֹתֵיכֶם:
[44]
(יא)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה:
לָכֵן
, כיון שלא תקחו מוסר,
[45]
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְ
הביא
[46]
רָעָה
[47]
וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה:
(יב)
וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא אֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם, וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ, בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ, וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה:
וְלָקַחְתִּי
-ואקח
[48]
אֶת שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא
אל
[49]
אֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם,
וְתַמּוּ
-ויכלו
[50]
כֹל
-כולם,
[51]
בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ,
בַּחֶרֶב
ו
בָּרָעָב
[52]
יִתַּמּוּ,
מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ,
[53]
וְהָיוּ
-ויהיו
[54]
לְאָלָה
[55]
לְשַׁמָּה
-לתימהון
[56]
וְלִקְלָלָה
[57]
וּלְחֶרְפָּה:
[58]
(יג)
וּפָקַדְתִּי עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלָם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר:
וּפָקַדְתִּי
-ואשגיח להיפרע ולהשיב גמול
[59]
עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר
-כמו
[60]
שֶׁ
פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלָם
, וּבְאֵלֶּה אשיב הגמול להיפרע מהם
[61]
בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר
, כמו שהיה ביושבי ירושלים:
[62]
(יד)
וְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלָשׁוּב אֶרֶץ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם כִּי לֹא יָשׁוּבוּ כִּי אִם פְּלֵטִים:
וְלֹא יִהְיֶה
-ישאר
[63]
פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם;
[64]
וְ
מה שהם חושבים
לָשׁוּב
-לחזור אל
[65]
אֶרֶץ יְהוּדָה,
אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים
-מצפים ומרוממים ומבטיחים
[66]
אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם
[67]
, הנה
[68]
לא יקום ולא יהיה,
[69]
כִּי לֹא יָשׁוּבוּ
אל ארץ יהודה
[70]
כִּי אִם פְּלֵטִים
-הפליטים מחרב האויב:
[71]
(טו)
וַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וְכָל הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת קָהָל גָּדוֹל, וְכָל הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס, לֵאמֹר:
וסיפר הכתוב על עזות הפושעים משארית יהודה ועזות נשותיהם, שלא די שלא נתנו לב לדברי ה' אלא
[72]
וַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים
-אשר ידעו
[73]
כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים,
וְ
כן
כָל הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת
-שהיו עומדות במעמד ההוא,
[74]
קָהָל גָּדוֹל,
וְ
כן
כָל הָעָם
הנמשכים אליהם
[75]
הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס,
[76]
לֵאמֹר:
(טז)
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ:
וענו בעזות פנים ומצח אישה זונה,
[77]
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ
ולא נקבל אותו:
[78]
(יז)
כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּיךְ לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם, וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ:
כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ
וקיבלנו על עצמינו,
[79]
לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם,
[80]
וְהַסֵּיךְ
-ולהסיך
[81]
לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר
-כפי
[82]
שֶׁ
עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם,
וַנִּשְׂבַּע
-וּשְׂבֵעִים
[83]
לֶחֶם
היינו אז,
[84]
וַנִּהְיֶה
-והיינו
[85]
טוֹבִים
-בטובה ובשלווה
[86]
, עשירים ומלאים טוב,
[87]
וְרָעָה לֹא רָאִינוּ:
[88]
(יח)
וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ:
וּמִן
הזמן אשר
[89]
אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים
[90]
חָסַרְנוּ כֹל
הטובה שהיתה עימנו,
[91]
וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ:
[92]
(יט)
וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים, הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים:
והוסיפו הנשים המקטרות ואמרו,
[93]
וְכִי
מה
[94]
שֶׁ
אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים,
הֲמִבַּלְעֲדֵי
דעת
[95]
אֲנָשֵׁינוּ
-הבעלים שלנו
[96]
עָשִׂינוּ לָהּ
-למלכת השמיים
[97]
כַּוָּנִים
-מיני מאכל
[98]
לְהַעֲצִבָה
-לשמח אותה
[99]
וְהַסֵּךְ
-ולהסך
לָהּ נְסָכִים
?! מה זה תוכיח לאנשינו למען ימחו בידינו וכי אין דעתם עימנו?!:
[100]
(כ)
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם, עַל הַגְּבָרִים, וְעַל הַנָּשִׁים, וְעַל כָּל הָעָם הָעֹנִים אֹתוֹ דָּבָר לֵאמֹר:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם,
עַל
-אל
[101]
הַגְּבָרִים,
[102]
וְעַל
-ואל
הַנָּשִׁים,
וְעַל
-ואל
כָּל הָעָם
הנמשכים אחריהם
[103]
הָעֹנִים
-שענו
[104]
אֹתוֹ
את הַ
דָּבָר
האמור לעיל,
[105]
לֵאמֹר:
[106]
(כא)
הֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם, מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ אֹתָם זָכַר יְהֹוָה וַתַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ:
הֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר
-הקטורת
[107]
אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם
-הקטרתם
[108]
בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם,
מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ
בימים הראשונים אשר אמרתם שהיה טוב לכם,
[109]
אֹתָם
[110]
זָכַר יְהֹוָה
עתה,
[111]
וַתַּעֲלֶה
אותה הקטורת
[112]
עַל לִבּוֹ:
(כב)
וְלֹא יוּכַל יְהֹוָה עוֹד לָשֵׂאת מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִפְּנֵי הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה מֵאֵין יוֹשֵׁב כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
וְלֹא יוּכַל
-יכול
[113]
יְהֹוָה עוֹד לָשֵׂאת
-לסבול ולהאריך אפו
[114]
מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם,
מִפְּנֵי הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם,
וַתְּהִי
-ולכן היתה
[115]
אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה
-ולתמהון
[116]
וְלִקְלָלָה מֵאֵין יוֹשֵׁב כְּהַיּוֹם הַזֶּה
שהיא חרבה:
[117]
(כג)
מִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם וַאֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהֹוָה וּבְתֹרָתוֹ וּבְחֻקֹּתָיו, וּבְעֵדְוֹתָיו לֹא הֲלַכְתֶּם, עַל כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה הַזֹּאת כַּיּוֹם הַזֶּה:
והרעה הזו לא קרתה לכם בגלל שחדלתם להקטיר, אלא
[118]
מִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם
מאז
[119]
וַאֲשֶׁר
-ועל אשר
חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהֹוָה וּבְתֹרָתוֹ וּבְחֻקֹּתָיו,
וּבְעֵדְוֹתָיו לֹא הֲלַכְתֶּם,
עַל כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם
-קרתה לכם
[120]
הָרָעָה הַזֹּאת כַּיּוֹם הַזֶּה
שהנכם ברעה:
[121]
(כד)
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם וְאֶל כָּל הַנָּשִׁים, שִׁמְעוּ דְּבַר יְהֹוָה כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ
באף ובחמה ובקצף גדול
[122]
אֶל כָּל הָעָם וְאֶל כָּל הַנָּשִׁים,
שִׁמְעוּ דְּבַר יְהֹוָה
[123]
כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כה)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם לֵאמֹר עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת נְדָרֵינוּ אֲשֶׁר נָדַרְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הָקֵים תָּקִימְנָה אֶת נִדְרֵיכֶם וְעָשֹׂה תַעֲשֶׂינָה אֶת נִדְרֵיכֶם:
כֹּה
-כך
[124]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר
, אל תאמרו שהדברים האלה הם דברי הנשים ולא דבריכם, שכן
[125]
אַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם
-כמו נשיכם דעת אחת לכם,
[126]
וַתְּדַבֵּרְנָה
-מה שהן מדברות
[127]
בְּפִיכֶם
הן מדברות, כי כך ציוויתם להם לדבר,
[128]
וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם
-תשלימו הדבר הזה לעשותו
[129]
לֵאמֹר
-במה שאתם אומרים
[130]
עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת נְדָרֵינוּ אֲשֶׁר נָדַרְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים
, הן ידעתי כי
[131]
הָקֵים תָּקִימְנָה אֶת נִדְרֵיכֶם
להמשיך עוד להקטיר למלכת השמיים,
[132]
וְעָשֹׂה תַעֲשֶׂינָה אֶת נִדְרֵיכֶם
[133]
למלכת השמיים בקיטור ובניסוך:
[134]
(כו)
לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל יְהוּדָה הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר יְהֹוָה אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה אֹמֵר חַי אֲדֹנָי יֱהֹוִה" בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל יְהוּדָה הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
, כיון שאין אתם שומעים מה שאומר לכם הנביא בשמי,
[135]
הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר יְהֹוָה אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל
[136]
אִישׁ יְהוּדָה
שיהיה
[137]
אֹמֵר
בשבועתו"
[138]
חַי אֲדֹנָי יֱהֹוִה"
[139]
בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם
[140]
כי תאכלם החרב והרעב:
[141]
(כז)
הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, וְתַמּוּ כָל אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם:
הם אמרו שכאשר הקטירו למלכת השמיים שבעו לחם והיו טובים ורעה לא ראו, ועוד היום הם ממשיכים להקטיר, ואני אומר כי
[142]
הִנְנִי שֹׁקֵד
[143]
עֲלֵיהֶם לְרָעָה
[144]
וְלֹא לְטוֹבָה,
וְתַמּוּ
-ויכלו
[145]
כָל אִישׁ
-אנשי
[146]
יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם:
[147]
(כח)
וּפְלִיטֵי חֶרֶב יְשֻׁבוּן מִן אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה מְתֵי מִסְפָּר, וְיָדְעוּ כָּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לְאֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם דְּבַר מִי יָקוּם, מִמֶּנִּי וּמֵהֶם:
וּפְלִיטֵי
-והנמלטים מן
[148]
הַ
חֶרֶב
אשר
[149]
יְשֻׁבוּן מִן אֶרֶץ מִצְרַיִם
אל
[150]
אֶרֶץ יְהוּדָה
יהיו
[151]
מְתֵי מִסְפָּר,
[152]
וְיָדְעוּ כָּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לְאֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם דְּבַר מִי יָקוּם,
מִמֶּנִּי
שאמרתי שבמצרים יתמו ויכלו
[153]
וּמֵהֶם
-או מהם שאמרו שישבו במצרים בטח ויתקיימו שמה:
[154]
(כט)
וְזֹאת לָכֶם הָאוֹת נְאֻם יְהֹוָה כִּי פֹקֵד אֲנִי עֲלֵיכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי קוֹם יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם לְרָעָה:
וְזֹאת לָכֶם הָאוֹת
[155]
נְאֻם
-אמר
[156]
יְהֹוָה כִּי פֹקֵד
-משגיח
[157]
אֲנִי
להשיב
[158]
עֲלֵיכֶם
גמול
[159]
בַּמָּקוֹם הַזֶּה,
לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי קוֹם יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם לְרָעָה
שסופכם לכלות בארץ מצרים
[160]
; ונתן להם הנביא את האות באומרו:
[161]
(ל)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה, הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ:
כי
[162]
כֹּה
-כך
[163]
אָמַר יְהֹוָה,
הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע
[164]
מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו
הכשדים
[165]
וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ,
[166]
כַּאֲשֶׁר
-כפי
[167]
שֶׁ
נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ:
[168]