/ ירמיהו פרק מז'

פסוקים

ירמיהו פרק מז'

(א) אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל פְּלִשְׁתִּים בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת עַזָּה: בשנה העשירית לצדקיהו כשצרו הכשדים על ירושלים, יצא חיל פרעה ממצרים לבוא לעזור למלך יהודה כנגד נבוכדנצר, וכששמעו על כך הכשדים עלו מעל ירושלים [1] , וכששמע פרעה שהלכו הכשדים מפניו הלך עם חילו ושטף את עזה ושב לארצו [2] , וזהו הזמן [3] אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל -על [4] פְּלִשְׁתִּים [5] בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת יושבי [6] עַזָּה אשר היתה מארץ פלשתים: [7]
(ב) כֹּה אָמַר יְהֹוָה, הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ, וְזָעֲקוּ הָאָדָם, וְהֵילִל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ: כֹּה -כך [8] אָמַר יְהֹוָה, הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן [9] וְהָיוּ -ויהיו [10] לְנַחַל שׁוֹטֵף, [11] וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ [12] , כל [13] עִיר ועיר [14] וְיֹשְׁבֵי -והיושבים [15] בָהּ, וְזָעֲקוּ -ויזעקו [16] בקול מר [17] בני [18] הָאָדָם, וְהֵילִל -וִייַלְּלוּ [19] כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ:
(ג) מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם: מִקּוֹל שַׁעֲטַת -פסיעות [20] פַּרְסוֹת אַבִּירָיו -הסוסים האבירים, [21] מֵרַעַשׁ -ומהרעשת קול שיהיה [22] לְרִכְבּוֹ של נבוכדנצר [23] , ומקול [24] הֲמוֹן -המיית [25] גַּלְגִּלָּיו -גלגלי המרכבות, תאחזם חלחלה עד ש לֹא הִפְנוּ -יפנו [26] אָבוֹת אֶל בָּנִים להצילם [27] , וזה יהיה [28] מֵרִפְיוֹן יָדָיִם [29] ומייאוש מן ההצלה: [30]
(ד) עַל הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת כָּל פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר, כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר: ריפיון הידיים יהיה [31] עַל -בגלל [32] הַיּוֹם ההוא [33] הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת כָּל פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן [34] כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר, [35] כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים [36] , ואף השארית ישודד כי לא תישאר [37] שְׁאֵרִית מֵ אִי כַפְתּוֹר: [38]
(ה) בָּאָה קָרְחָה אֶל עַזָּה נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם עַד מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי: ולפי שפרעה היכה פעם ראשונה את עזה, ונבוכדנצר היכה אותה שנית, לכן אמר הנביא, [39] בָּאָה קָרְחָה אֶל עַזָּה [40] , וכן [41] נִדְמְתָה -נחרבה [42] ונכרתה [43] אַשְׁקְלוֹן , ואפילו [44] הַ שְׁאֵרִית עִמְקָם -מהיושבים בעמקים נכרתו, [45] עַד מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי -תשרטי את בשרך [46] בְּאֵבֶל ובבכי?!: [47]
(ו) הוֹי חֶרֶב לַיהוָה עַד אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי הֵאָסְפִי אֶל תַּעְרֵךְ הֵרָגְעִי וָדֹמִּי: וכדרך המקוננים אמר, [48] הוֹי אַתְּ [49] הַ חֶרֶב לַיהוָה -הבאה בהשגחת ה', [50] עַד אָנָה -מתי [51] לֹא תִשְׁקֹטִי -תנוחי?! [52] הלא כבר הרגת בהם מאז על ידי פרעה, ולכן [53] הֵאָסְפִי אֶל תַּעְרֵךְ [54] הֵרָגְעִי -וּמִצְאִי מרגוע [55] וָדֹמִּי [56] מלהרוג עוד: [57]
(ז) אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי וַיהוָה צִוָּה לָהּ אֶל אַשְׁקְלוֹן וְאֶל חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ: וכאילו משיב לעצמו, [58] אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי -תהיי שקטה ובמנוחה [59] וַיהוָה צִוָּה לָהּ לַחֶרֶב [60] אֶל -על [61] אַשְׁקְלוֹן וְאֶל -ועל כל פלשתים היושבים [62] בְּ חוֹף הַיָּם, שָׁם על המקומות ההם [63] יְעָדָהּ -הזמין אותה להרוג ולאבד [64] , ואיך תשקוט עד שתשלים את שליחותה?!: [65]

הערות

1. לעיל לז, ה.
2. רש"י, רד"ק, מצודת דוד, וכך מובא בסדר עולם.
3. רד"ק.
4. רש"י, רד"ק.
5. שיבואו חיל כשדים ויכו את ארץ פלשתים (רד"ק).
6. תרגום יונתן.
7. מצודת דוד. ללמדך שאין אומה נופלת אלא אם כן נגזר עליה מקודם לכן (ר"י קרא). פרעה היכה את עזה ולאחר מכן החריב נבוכדנצר את כל פלשתים מפני שפלשתים היו עוזרים לצור ובעלי בריתם, ולנבוכדנצר היתה מלחמה נגד צור והכרית את בעלי בריתם ועוזריהם שלא ימציאו להם עזרה, ונבואה זו עיקרה על חורבן פלשתים ע"י נבוכדנצר שהיה חורבן כללי (מלבי"ם).
8. תרגום יונתן.
9. הם הכשדים היושבים בצפון השוטפים כמים רבים (מצודת דוד).
10. תרגום יונתן.
11. רצונו לומר יאבדו ויכלו את ארץ פלשתים והאנשים הממלאים אותה (מצודת דוד).
12. דהיינו את ארץ פלשתים, כי פרעה הכה את עזה ונבוכדנצר יחריב הכל (רד"ק).
13. מצודת דוד.
14. מצודת דוד.
15. מצודת דוד.
16. תרגום יונתן.
17. מצודת דוד.
18. תרגום יונתן.
19. תרגום יונתן. הוא מלשון יללה (מצודת ציון).
20. מצודת ציון. ורד"ק מבאר כי שעטה היא הכאת הסוס בארץ ברגליו.
21. מלבי"ם.
22. מצודת דוד.
23. אברבנאל.
24. מצודת דוד.
25. מצודת דוד.
26. מצודת דוד.
27. רש"י, מצודת דוד.
28. אברבנאל.
29. כלומר אפילו האבות שהם מרחמים על בניהם עתה בבא להם הצרה לא יפנו אל בניהם מרפיון ידים שלא יהיה בהם כח לעמוד לפני אויביהם (רד"ק). וזה גרוע משטף מים, שבשטף מים כל אב פונה להציל את ילדיו, אבל בשטף זה של הגדודים ששטפו הארץ רפו ידי האבות מלהציל נפשות בניהם ובנותיהם (מלבי"ם).
30. מצודת דוד.
31. מצודת דוד.
32. מצודת דוד.
33. מצודת דוד.
34. גם הם מארץ פלשתים (מצודת דוד). ורש"י ורד"ק מבארים שהפלשתים היו עוזרים להם להינצל מאויביהם. ורצה נבוכדנצר שלא יהיה להם עוזרים (מלבי"ם).
35. רצונו לומר לא ישאר מי שיוכל לעזור במלחמה, כי לא ישאר בהן כי אם נשים וטף (מצודת דוד).
36. רצונו לומר בהשגחת ה' יבוא לה השודד (מצודת דוד).
37. מצודת דוד.
38. כפתור ישבה על איי הים (מצודת ציון), וגם היא מארץ פלשתים (מצודת דוד). וקראם שארית אי כפתור לפי שהיו הפלשתים והכפתורים אחים כמו שנאמר (בראשית י, יד) "אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת כַּפְתֹּרִים", כאילו אמר שגם מכפתור שהיה זרע פלשתים לא ישאר שארית (אברבנאל).
39. רד"ק, מצודת דוד.
40. שכבר נחרבה מפרעה וניתקו שערותיה, ובאה לה עתה קרחה לקרוח את יתר שערותיה שנשארו (מלבי"ם). כלומר נתלש כל השיער מעזה ונשארה מוקרחת, ור"ל שלא נשאר ממנה כלום (מצודת דוד).
41. מלבי"ם.
42. רש"י.
43. רד"ק, מצודת ציון.
44. מצודת דוד.
45. רד"ק בפי' השני. ורד"ק בביאורו הראשון מבאר רוב ממונם וחילם, כי הריבוי יקרא מלשון עמק כמו (הושע ט, ט) "הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה".
46. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
47. רש"י. כאומר הנה מאז התגודדת ממכת פרעה ועתה שנית ממכת נבוכדנצר, ועד מתי תתגודדי?! (מצודת דוד). מלבי"ם מבאר כי הוא לשון מליצה שאמר הקרחה כבר באה, ואת תתגודדי גם כן [קרחת על קרחת], עד מתי?!.
48. אברבנאל. כאילו הוא קורא לחרב (מצודת דוד).
49. מצודת דוד.
50. מצודת דוד. שהקב"ה מביא לעולם (רש"י).
51. מצודת ציון.
52. מצודת ציון.
53. מצודת דוד.
54. הוא נרתיק החרב (רד"ק, מצודת ציון).
55. מצודת דוד.
56. והוא עניין שתיקה (מצודת ציון) ודממה (רד"ק).
57. מצודת דוד. והיא מליצה שישוב המחריב לארצו ולא ירעיש עוד ממלכות (מלבי"ם).
58. מצודת דוד.
59. מצודת דוד.
60. רד"ק. כי החרב היא השליח מה' להחריב ממלכות (מלבי"ם).
61. מצודת דוד.
62. מצודת דוד.
63. מצודת דוד.
64. רד"ק, מצודת דוד. והנה לא זכר בפלשתים שישוב שבותם כמו שאמרו במצרים ובמואב ובעמון, לפי שבאומות ההם הלכו בשביה עם רב מהם ולכן אמר ושבתי את שבותם, אבל מהפלשתים לא הלכו אנשים בשביה וכל חרבנם היה בהריגה וביזה ושלל נכסיהם ולכן לא נזכר בהם גלות כלל (אברבנאל).
65. רד"ק. @00

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה